Page 5 - etmol 61
P. 5

‫כטיוטת נאום בפני הרוטשילדים ושנתגבשו בימים ‪17-13‬‬                ‫אם לבחור בצורת המחקר הסוציולוגי על ״מצבם של‬
‫ביוני ‪ 1895‬לחיבור רצוף‪ ,‬הנושא את הכותרת ״למועצת‬                 ‫היהודים״‪ ,‬או בצורת הרומן במתכונת ״רומן היהודים״‪ ,‬בו‬
‫המשפחה״‪ ,‬הם הם הנוסח המורחב הראשון של ״מדינת‬
                                                                                           ‫עסק לסירוגין מאז מותו של קאנא‪.‬‬
                                                    ‫היהודים״‪.‬‬   ‫אז הזדמנה לו" שיחה עם אלפונס דודה )לפני חג הפסחא‬
‫הקשר בין הרצל לבית רוטשילד לא נרקם‪ .‬גם המגע עם‬                  ‫‪ ,(1895‬ובשעת הוויכוח על דעותיו האנטישמיות של דודה‬
‫הברון הירש לא התחדש‪ .‬נסיונו של הרצל לעניין בתכניתו‬              ‫״התלהט״ הרצל וגילה לדודה את תכניתו ״לכתוב ספר על‬
‫את אוטו פון ביסמארק‪ ,‬זקן המדינאים הגרמניים בדימוס‪,‬‬              ‫היהודים ולמענם״‪ ,‬כשכוונתו לחיבור הסוציולוגי‪ .‬אך תגוב­‬
‫לא עלה יפה‪ .‬מדי פעם תוקפים אותו ספיקות בנכונות דרכו‪,‬‬            ‫תו של דודה‪ ,‬כי רומן מסוגו של ״אוהל הדוד תום״ יהיה בעל‬
‫אך הוא מתעודד וממשיך לרשום רעיונות לשכלול מצעו‬                  ‫השפעה רבה יותר‪ ,‬החזירה את הרצל עוד פעם לתכנית‬
                                                                ‫הרומן‪ .‬אלא שכעת הוא נותן לרומן גיבור חדש‪ :‬לא היינריך‬
                                                       ‫המדיני‪.‬‬  ‫קאנא יעמוד במרכזו‪ ,‬כי־אם ידידו‪ ,‬״המגיע על״ידי‬
‫בינתיים עזב את פריס וחזר לווינה‪ ,‬מקום שם גאו גלי‬                ‫תהפוכות״החיים לידי כך‪ ,‬שיגלה ‪ -‬או מוטב‪ ,‬שייסד ‪ -‬את‬
‫האנטישמיות‪ .‬המנהיג האנטישמי לואגר נבחר לראש העיר‬                ‫הארץ היעודה״‪ .‬בכך מצא ״הרעיון הפשוט״ בפעם הרא­‬
‫)אך לא זכה לאישור הקיסר(‪ .‬הרצל לא מתרגש מהישגי‬                  ‫שונה את ביטויו המפורש‪ .‬אפס‪ ,‬על תהליך המעבר ״מרעיון‬
‫האנטישמים‪ ,‬כי בינתיים הגיע לידי הכרה חדשה של מהות‬               ‫הרומן לרעיון המעעזי״‪ ,‬מעיד הרצל‪ ,‬כי הוא בחינת חידה גם‬
‫התנועה הזאת‪ :‬״יתכן שגם האנלזישמיות מכילה את הרצון‬
‫האלהי לטוב‪ ,‬כי היא דוחפת אותנו לאיחוד‪ ,‬תעשה אותנו‬                                      ‫לגבי דידו‪ :‬״זה מתרחש בבלתי מודע״‪.‬‬
‫מאוחדים תחת לחץ ותשחרר אותנו על‪-‬ידי אחדותנו״ )יומן‪,‬‬
                                                                               ‫פגישה עם הירש‬
                                          ‫‪ 18‬באוגוסט ‪.(1895‬‬
                                                                ‫״הרעיון המעשי״‪ ,‬שקרם עור וגידים בין פסח לשבועות‬
                 ‫דחיפה סופית‬                                    ‫‪ ,1895‬מצא את ביטויו הממשי בטיוטה הראשונה של‬
                                                                ‫״מדינת היהודים״‪ .‬וכך מספר הרצל את מהלך העניינים‪:‬‬
‫אך עדיין מונחת היתה טיוטת הקונטרס בכספת‪ ,‬ועדיין‬                 ‫באחד הימים כתב מכתב אל הברון הירש וביקש להתקבל‬
              ‫לא וזחליט הרצל לפרסם את חיבורו ברבים‪.‬‬             ‫לראיון כדי ״לשוחח אתו על השאלה היהודית״‪ .‬לקראת‬
                                                                ‫השיחה הכין שורה של רשימות‪ ,‬ומשנענה הירש‪ ,‬אחרי‬
‫את הדחיפה הסופית לפירסום הקונטרס קיבל בעת ביקו­‬                 ‫עיכובים אחדים‪ ,‬וקבע מועד לראיון‪ ,‬הכין הרצל במשנה‪-‬‬
‫רו בפריס ובלונדון בנובמבר ‪ .1895‬בשיחותיו עם הרב‬                 ‫מרץ ראשי‪-‬פרקים‪ :‬״מספר ללא גבול של פתקים נתמלא‬
‫הראשי צדוק כהן ועם מכס נורדאו בבירת צרפת‪ ,‬ובפגישו‪-‬‬              ‫ברשימות‪ .‬כתבתי בהליכה‪ ,‬בבית הנבחרים‪ ,‬במסעדה‪,‬‬
‫תיו בלונדון עם ישראל זנגביל‪ ,‬עם הרב הראשי אדלר‪ ,‬עם‬              ‫בתיאטרון״‪ .‬לבסוף היה בידיו צרור עבה של פתקים‪,‬‬
‫סגן‪-‬אלוף גולדסמיד ועם עורך ה״ג׳ואיש כרוניקל״‪ ,‬אשר‬               ‫וכשהעתיק אותם בכתב נקי מילא ‪ 22‬עמודים צפופים‪ .‬כל‬
‫מאיר׳ס קרא לפני בני‪-‬שיחו קטעים מתוך הנאום לבית‬
‫רוטשילד‪ ,‬אך השמיט מהם כל רמז למשפחת הבנקאים‪.‬‬                                  ‫עניינם היה ״הרעיון למדיניות‪-‬יהודים חדשה״‪.‬‬
‫נורדאו עודד אותו לפרסם את תרגום הקונטרס )שטרם נוסח‬              ‫ידוע‪ ,‬שהשיחה עם ברון הירש ב‪ 2--‬ביוני ‪ 1895‬לא עלתה‬
‫סופית( ליידיש ולעברית‪ ,‬ואחרי נאומו של הרצל בלונדון‬              ‫יפה‪ ,‬ושלא היה לה המשך‪ .‬אך הרצל הוסיף לרשום רשימות‬
‫במועדון המכבים )‪ 24‬בנובמבר ‪ (1895‬ביקש ממנו העורך‬                ‫‪ -‬תחילה בלי מטרה ברורה‪ ,‬וימים אחדים לאחר‪-‬מכן בכיוון‬
‫מאיר׳ס תקציר של חיבורו לפירסום מיידי בעתונו‪ .‬מששב‬               ‫חדש לגמרי‪ :‬פתק אחד מיום ‪ 7‬ביוני נושא את הכותרת‪:‬‬
‫הרצל לווינה‪ ,‬מלא רשמים ממסעו‪ ,‬שבו מצא אצל ״הק­‬                  ‫״למועצת המשפחה״ ופתק אחר מאותו היום מכיל את‬
‫טנים״ את התמיכה‪ ,‬שלא זכה לה מצד אילי ההון‪ ,‬נמנה וגמר‬            ‫המלים‪ :‬״הייתי אצל הירש‪ ,‬אלך אל רוטשילד‪ ,‬כמו מולטקה‬
                                                                ‫מדניה לפרוסיה״‪ .‬הרצל החליט‪ ,‬איפוא‪ ,‬לבסס את תכניותיו‬
   ‫לעעזות את הצעד המכריע‪ ,‬על‪-‬ידי פירסום רעיונו ברבים‪.‬‬           ‫המעשיות ליציאת היהודים מארצות מגוריהם וליישובם‬
‫מסוף נובמבר ‪ 1895‬עד אמצע ינואר ‪ 1896‬הושלמה‬
‫המלאכה‪ :‬מתוך הנאום לבית רוטשילד גובש המצע המדיני ‪-‬‬                                  ‫ב״ארץ היעודה״ על בית רוטשילד והונו‪.‬‬
‫ששמו הוסב רק עתה )יומן‪ 19 ,‬בינואר ‪ (1896‬ל״מדינת‬                 ‫בטחונו מתחזק והוא מחליט לפעול גם אם לא ימצא את‬
‫היהודים ‪ -‬נסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים״‪ .‬בד‬              ‫תמיכתם של בעלי ההון היהודים‪ :‬״אם לא אצליח לרכוש את‬
‫בבד עם ניסוחו הסופי של הקונטרס עיבד הרצל את התקציר‬              ‫לב הרוטשילדים ואף לא את לב המיליונרים הננסיים‪,‬‬
‫ל״ג׳ואיש כרוניקל״‪ .‬התקציר‪ ,‬פירסומו היהודי‪-‬פוליטי‬                ‫אפרסם את התכנית כולה בצורת ספר‪ ,‬פתרון שאלת היהו­‬
‫הראשון של הוגה‪-‬המדינה ונוסח מקוצר ורב‪-‬רושם של‬
‫״מדינת‪-‬היהודים״‪ ,‬הופיע בפני הציבור בבטאונם של יהודי‬                                                     ‫דים״ )יומן‪ 11 ,‬ביוני(‪.‬‬
                                                                ‫יום אחד לאחר הרישום הזה מופיעה בפעם הראשונה‬
                             ‫אנגליה כבר ב‪ 17-‬בינואר ‪.1896‬‬
‫המו״ל הקבוע של הרצל סירב לפרסם את ״מדינת‬                                  ‫ביומנו מילת‪-‬הקסם‪ ,‬שהצמיחה כנפיים‪ :‬״המדינה״‪.‬‬
‫היהודים״‪ ,‬ואף מו״ל יהודי‪ ,‬שאליו פנה המחבר‪ ,‬דחה את‬               ‫ועתה‪ ,‬כשהתגבש הרעיון עד למסקנתו האחרונה‪ ,‬הוא‬
‫פירסום הקונטרס‪ .‬רק ב‪ 19-‬בינואר ‪ 1896‬הסכים בית‪-‬‬                  ‫נדהם לנוכח שפעת ״צמיחתן של מחשבות חדשות״‪,‬‬
‫הוצאה קטן להדפיס ולהפיץ את ״מדינת‪-‬היהודים״ ‪ -‬ב‪3000-‬‬             ‫המתייחסות לפרטי המדינה ולפרטי ייסודה‪ .‬חרד הוא‪ ,‬שמא‬
‫טופס בלבד )יומן‪ 4 ,‬בפברואר ‪ .(1896‬את ‪ 500‬העותקים‬                ‫לא יספיק לו הזמן לסיים את מלאכתו‪ .‬הוא עובד בהשראה‬
‫הראשונים של הקונטרס קיבל הרצל בערבו של ה‪14-‬‬                     ‫קדחתנית ומפתח את הרעיון קו לקו‪ :‬״אני עובד עליו? לא!‬
                                                                ‫הוא מעביד אותי!״ )יומן‪ 12 ,‬ביוני(‪ .‬ההכרה‪ ,‬כי ״מדינת‬
                                              ‫בפברואר ‪.1896‬‬     ‫היהודים״ הינה צורך עולמי‪ ,‬מצעידה את הרצל צעד אחרון‬
‫מה גדול המפנה‪ ,‬ומה רבה תהיה השפעתו של ״מדינת‬                    ‫קדימה‪ ,‬לקראת מנהיגותו האישית לעתיד לבוא‪ .‬כשם שזנח‬
‫היהודים״‪ ,‬לא שיער אולי הרצל בעצמו אף ברגע זה‪.‬‬                   ‫תחילה את הרומן הקליל והתמסר לתכנית המדינית‪ ,‬כן מוכן‬
‫כחודשיים אחרי פירסום החוברת‪ ,‬ב‪ 16-‬באפריל ‪,1896‬‬                  ‫הוא עתה לזנוח את שולחן הכתיבה ולהיכנס בעצמו לעולם‬
‫הגיע אליו ההד הראשון מן העולם הגדול‪ ,‬בצורת מברק‬                 ‫העעזייה ההיסטורית‪ ,‬כדי להגשים את תכניתו‪ :‬״דומני‪,‬‬
‫מאת הכומר ויליאם הכלר‪ ,‬שפתח בפניו את הגישה לשליטי‬               ‫שבשבילי נפסקו החיים והחלה ההיסטוריה העולמית״)יומן‪,‬‬
‫אירופה‪ .‬ביום ההוא רשם ביומנו את המלים הבאות‪ :‬״זה‬
                                                                                                                     ‫‪ 16‬ביוני(‪.‬‬
              ‫התאריך‪ .‬היום צעדה התכנית צעד להגשמתה‪.‬״‬            ‫כללו של דבר ‪ -‬רשימותיו של הרצל‪ ,‬שנועדו תחילה‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10