Page 5 - etmol 61
P. 5
כטיוטת נאום בפני הרוטשילדים ושנתגבשו בימים 17-13 אם לבחור בצורת המחקר הסוציולוגי על ״מצבם של
ביוני 1895לחיבור רצוף ,הנושא את הכותרת ״למועצת היהודים״ ,או בצורת הרומן במתכונת ״רומן היהודים״ ,בו
המשפחה״ ,הם הם הנוסח המורחב הראשון של ״מדינת
עסק לסירוגין מאז מותו של קאנא.
היהודים״. אז הזדמנה לו" שיחה עם אלפונס דודה )לפני חג הפסחא
הקשר בין הרצל לבית רוטשילד לא נרקם .גם המגע עם ,(1895ובשעת הוויכוח על דעותיו האנטישמיות של דודה
הברון הירש לא התחדש .נסיונו של הרצל לעניין בתכניתו ״התלהט״ הרצל וגילה לדודה את תכניתו ״לכתוב ספר על
את אוטו פון ביסמארק ,זקן המדינאים הגרמניים בדימוס, היהודים ולמענם״ ,כשכוונתו לחיבור הסוציולוגי .אך תגוב
לא עלה יפה .מדי פעם תוקפים אותו ספיקות בנכונות דרכו, תו של דודה ,כי רומן מסוגו של ״אוהל הדוד תום״ יהיה בעל
אך הוא מתעודד וממשיך לרשום רעיונות לשכלול מצעו השפעה רבה יותר ,החזירה את הרצל עוד פעם לתכנית
הרומן .אלא שכעת הוא נותן לרומן גיבור חדש :לא היינריך
המדיני. קאנא יעמוד במרכזו ,כי־אם ידידו ,״המגיע על״ידי
בינתיים עזב את פריס וחזר לווינה ,מקום שם גאו גלי תהפוכות״החיים לידי כך ,שיגלה -או מוטב ,שייסד -את
האנטישמיות .המנהיג האנטישמי לואגר נבחר לראש העיר הארץ היעודה״ .בכך מצא ״הרעיון הפשוט״ בפעם הרא
)אך לא זכה לאישור הקיסר( .הרצל לא מתרגש מהישגי שונה את ביטויו המפורש .אפס ,על תהליך המעבר ״מרעיון
האנטישמים ,כי בינתיים הגיע לידי הכרה חדשה של מהות הרומן לרעיון המעעזי״ ,מעיד הרצל ,כי הוא בחינת חידה גם
התנועה הזאת :״יתכן שגם האנלזישמיות מכילה את הרצון
האלהי לטוב ,כי היא דוחפת אותנו לאיחוד ,תעשה אותנו לגבי דידו :״זה מתרחש בבלתי מודע״.
מאוחדים תחת לחץ ותשחרר אותנו על-ידי אחדותנו״ )יומן,
פגישה עם הירש
18באוגוסט .(1895
״הרעיון המעשי״ ,שקרם עור וגידים בין פסח לשבועות
דחיפה סופית ,1895מצא את ביטויו הממשי בטיוטה הראשונה של
״מדינת היהודים״ .וכך מספר הרצל את מהלך העניינים:
אך עדיין מונחת היתה טיוטת הקונטרס בכספת ,ועדיין באחד הימים כתב מכתב אל הברון הירש וביקש להתקבל
לא וזחליט הרצל לפרסם את חיבורו ברבים. לראיון כדי ״לשוחח אתו על השאלה היהודית״ .לקראת
השיחה הכין שורה של רשימות ,ומשנענה הירש ,אחרי
את הדחיפה הסופית לפירסום הקונטרס קיבל בעת ביקו עיכובים אחדים ,וקבע מועד לראיון ,הכין הרצל במשנה-
רו בפריס ובלונדון בנובמבר .1895בשיחותיו עם הרב מרץ ראשי-פרקים :״מספר ללא גבול של פתקים נתמלא
הראשי צדוק כהן ועם מכס נורדאו בבירת צרפת ,ובפגישו- ברשימות .כתבתי בהליכה ,בבית הנבחרים ,במסעדה,
תיו בלונדון עם ישראל זנגביל ,עם הרב הראשי אדלר ,עם בתיאטרון״ .לבסוף היה בידיו צרור עבה של פתקים,
סגן-אלוף גולדסמיד ועם עורך ה״ג׳ואיש כרוניקל״ ,אשר וכשהעתיק אותם בכתב נקי מילא 22עמודים צפופים .כל
מאיר׳ס קרא לפני בני-שיחו קטעים מתוך הנאום לבית
רוטשילד ,אך השמיט מהם כל רמז למשפחת הבנקאים. עניינם היה ״הרעיון למדיניות-יהודים חדשה״.
נורדאו עודד אותו לפרסם את תרגום הקונטרס )שטרם נוסח ידוע ,שהשיחה עם ברון הירש ב 2--ביוני 1895לא עלתה
סופית( ליידיש ולעברית ,ואחרי נאומו של הרצל בלונדון יפה ,ושלא היה לה המשך .אך הרצל הוסיף לרשום רשימות
במועדון המכבים ) 24בנובמבר (1895ביקש ממנו העורך -תחילה בלי מטרה ברורה ,וימים אחדים לאחר-מכן בכיוון
מאיר׳ס תקציר של חיבורו לפירסום מיידי בעתונו .מששב חדש לגמרי :פתק אחד מיום 7ביוני נושא את הכותרת:
הרצל לווינה ,מלא רשמים ממסעו ,שבו מצא אצל ״הק ״למועצת המשפחה״ ופתק אחר מאותו היום מכיל את
טנים״ את התמיכה ,שלא זכה לה מצד אילי ההון ,נמנה וגמר המלים :״הייתי אצל הירש ,אלך אל רוטשילד ,כמו מולטקה
מדניה לפרוסיה״ .הרצל החליט ,איפוא ,לבסס את תכניותיו
לעעזות את הצעד המכריע ,על-ידי פירסום רעיונו ברבים. המעשיות ליציאת היהודים מארצות מגוריהם וליישובם
מסוף נובמבר 1895עד אמצע ינואר 1896הושלמה
המלאכה :מתוך הנאום לבית רוטשילד גובש המצע המדיני - ב״ארץ היעודה״ על בית רוטשילד והונו.
ששמו הוסב רק עתה )יומן 19 ,בינואר (1896ל״מדינת בטחונו מתחזק והוא מחליט לפעול גם אם לא ימצא את
היהודים -נסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים״ .בד תמיכתם של בעלי ההון היהודים :״אם לא אצליח לרכוש את
בבד עם ניסוחו הסופי של הקונטרס עיבד הרצל את התקציר לב הרוטשילדים ואף לא את לב המיליונרים הננסיים,
ל״ג׳ואיש כרוניקל״ .התקציר ,פירסומו היהודי-פוליטי אפרסם את התכנית כולה בצורת ספר ,פתרון שאלת היהו
הראשון של הוגה-המדינה ונוסח מקוצר ורב-רושם של
״מדינת-היהודים״ ,הופיע בפני הציבור בבטאונם של יהודי דים״ )יומן 11 ,ביוני(.
יום אחד לאחר הרישום הזה מופיעה בפעם הראשונה
אנגליה כבר ב 17-בינואר .1896
המו״ל הקבוע של הרצל סירב לפרסם את ״מדינת ביומנו מילת-הקסם ,שהצמיחה כנפיים :״המדינה״.
היהודים״ ,ואף מו״ל יהודי ,שאליו פנה המחבר ,דחה את ועתה ,כשהתגבש הרעיון עד למסקנתו האחרונה ,הוא
פירסום הקונטרס .רק ב 19-בינואר 1896הסכים בית- נדהם לנוכח שפעת ״צמיחתן של מחשבות חדשות״,
הוצאה קטן להדפיס ולהפיץ את ״מדינת-היהודים״ -ב3000- המתייחסות לפרטי המדינה ולפרטי ייסודה .חרד הוא ,שמא
טופס בלבד )יומן 4 ,בפברואר .(1896את 500העותקים לא יספיק לו הזמן לסיים את מלאכתו .הוא עובד בהשראה
הראשונים של הקונטרס קיבל הרצל בערבו של ה14- קדחתנית ומפתח את הרעיון קו לקו :״אני עובד עליו? לא!
הוא מעביד אותי!״ )יומן 12 ,ביוני( .ההכרה ,כי ״מדינת
בפברואר .1896 היהודים״ הינה צורך עולמי ,מצעידה את הרצל צעד אחרון
מה גדול המפנה ,ומה רבה תהיה השפעתו של ״מדינת קדימה ,לקראת מנהיגותו האישית לעתיד לבוא .כשם שזנח
היהודים״ ,לא שיער אולי הרצל בעצמו אף ברגע זה. תחילה את הרומן הקליל והתמסר לתכנית המדינית ,כן מוכן
כחודשיים אחרי פירסום החוברת ,ב 16-באפריל ,1896 הוא עתה לזנוח את שולחן הכתיבה ולהיכנס בעצמו לעולם
הגיע אליו ההד הראשון מן העולם הגדול ,בצורת מברק העעזייה ההיסטורית ,כדי להגשים את תכניתו :״דומני,
מאת הכומר ויליאם הכלר ,שפתח בפניו את הגישה לשליטי שבשבילי נפסקו החיים והחלה ההיסטוריה העולמית״)יומן,
אירופה .ביום ההוא רשם ביומנו את המלים הבאות :״זה
16ביוני(.
התאריך .היום צעדה התכנית צעד להגשמתה.״ כללו של דבר -רשימותיו של הרצל ,שנועדו תחילה
