Page 3 - etmol 61
P. 3
הדרך
ל״מדינת היהודים״
מה היה בספר ההוא ,שבו יכול היה לראות שלוש־עשרה באביב של שנת 1895החל תיאודור הרצל בכתיבת
שנים לאחר קריאתו את ראשית הדחיפה לטפל בפתרון רשימות בקשר למדינה מיוחדת ליהודים .הוא העלה את
רעיונותיו בפתקים ,ראשי פרקים ורשימות שונות .ביוני
הבעיה היהודית? כינס את הרעיונות לכלל טיוטה והניחה בכספת בבנק .מסוף
נראה ,שהרצל מצא בחיבורו של דיהרינג עניינים אחדים נובמבר ועד אמצע ינואר ,1896במשך ששה שבועות ,כתב
למחשבה .קודם לכל נתקל שם בעצם מטבע־הלשון ״השא' הרצל את הנוסח הסופי של הספר ושם נתן לו -״מדינת
לה היהודית״ .למקרא הביטוי הזה כותב הרצל ,כי ״אכן זאת היהודים -נסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים״.
שאלה בוערת״ .אך מיד הוא חוזר בו ,ומוסיף בסוגריים:
״מוטב לומר ,שזאת שאלה שלובתה במלאכותיות״ .ובכל באמצע פברואר 1896ראה הספר אור.
זאת ,אינו יכול להכחיש ,כי גילה בספר ״עם כל שיפלות לידתו של הספר ארכה פחות משנה ויש הסבורים ,כי
הדילטוריה שבו גם יותר מרעיון אחד שהוא טוב ,מקורי הספר שהיווה את הצעד המכריע להקמת התנועה הציונית
ונבון״ .לשון אחר -״שאלת היהודים״ לא נראתה לו, הפוליטית הוא פרי של התעוררות־פתאום בעטיו של משבר
להרצל ,במבט שני ,כה מלאכותית ,כפי שסבר תחילה .וזאת
בעיקר משום שהתרשם ממשקל ביקורתה של האנטישמיות חד״פעמי בימי פרשת דרייפוס .אבל לא כך הדבר.
״בפגימות המוסר היהודי ובהעדר הרצינות המוסרית בעני אמנם ,הרצל עצמו קבע במאמרו הידוע ״ציונות״ ב״נורת
אמריקן רביו״ ) ,(1899שהיה לציוני ברגע בו תבעו המוני
ינים רבים.״ פריס ״מוות לכל היהודים ,משום שהאחד הזה היה בוגד״,
כל הבעיות ,שביקש הרצל ליישבן על-ידי ״הנסיון לפת אך דברים אלה נכתבו בשנת ,1899והם נושאים חותם ברור
רון מודרני של שאלת היהודים״ ,כפי שכינה בכותרת- של המאורעות המאוחרים יותר .אבל בכתביו של הרצל
המשנה את ״מדינת היהודים״ שלו ,ניעורו בו ,איפוא ,כבר קודם לשנת 1899אין כל רמז על הרושם המכריע ,שעשתה
למקרא קונטרסו של דיהרינג ב :1882-הוא נפגש בשאלת עליו פרשת הקצין האומלל .בשנים ,1896-1895תקופת
היהודים ,החל מהרהר על מהות האנטישמיות ,נתקל במגמה התהוותה של ״מדינת היהודים״ ,לא הזכיר הרצל כלל בין
לדחיקת רגליהם של אנשי ההון היהודי ושל האינטליגנציה המניעים לחיבור קונטרסו את משפט דרייפוס ,אף״על־פי
הבינונית ,הבין את סכנת הגיטואיזציה והגירוש ותהה על שניהל יומן מפורט ובו רשם התרשמויות רבות ומגוונות
שתרמו ,לדעתו ,תרומה קטנה או גדולה להתהוות החיבור.
נס קיומה של היהדות במשך הדורות. ולא עוד ,אלא אף בכתבותיו על המשפט בעיתונו הוינאי
תחילה אין לגלות אצל הרצל המשך ישיר להתעוררות זו. ״נויה פרייה פרסה״ שם הרצל רק פעם אחת בפיו של
גם כשעזב ב 1883-את אגודת הסטודנטים הכללית ,בה היה
חבר בזמן לימודיו האוניברסיטאיים ,כתגובה על תופעות דרייפוס את המלים :״רודפים אותי ,משום שאני יהודי״.
אנטישמיות בה ,וגם כשנתקל פעמים ספורות בקריאות גנאי אין ,כמובן ,בדברים אלה משום שלילת הרושם הרב,
נגד היהודים ,לא התעמקה גישתו לבעיה ולא חש כורח שעשה משפט דרייפוס על הרצל ,ואף לא משום שלילת
השפעתו ,בין יתר ההשפעות ,על המפנה במחשבתו ,אבל
להסיק מסקנות מרחיקות לכת. יש בהם כדי לערער את משקלו המכריע בהתהוות ״מדינת
ראשית המפנה חלה ,לפי רמזים ביומנו ולפי הנתונים על היהודים״ .ומה גם ,שהרצל עצמו הדגיש לפחות ארבע
תכניותיו הספרותיות ,אחרי התאבדות ידידו ,היינריך קאנא פעמים את העובדה ,כי הרעיון הפשוט גמל בו במשך
מברלין ,ב .189!-אז ביקש הרצל לחבר רומן-יהודים. שלוש־עשרה שנה ,כלומר מאז שנת ,1882שעה שקרא
״רציתי לכתוב אותו בעת מסעי הקרוב ביותר ...דומני, לראשונה את חיבורו של אויגן דיהרינג ״שאלת היהודים
שביקשתי להשתחרר על-ידי כתיבת הרומן מצילו של זה״
)קאנא( .ברשימותיו המוקדמות לרומן שאף ״להבליט את כשאלה של גזע ,מוסר ותרבות״.
הניגוד בין הקבוצה הסובלת ,הנלעגת והאמיצה של היהודים
העניים לבין היהודים העשירים״ .על-ידי תכנית זו נוספו, כשבודקים את הרשימות ,שרשם הרצל הצעיר באחד
מפנקסיו למקרא ספרו של דיהרינג )ב״ 9בפברואר ,(1882
איפוא ,שני ממדים ל״מצוקת היהודים״ ,שעליה ביסס הרצל מתעוררת השאלה ,אם אמנם ניתן לקבוע בפגישה זו של
ארבע שנים 'לאחר-מכן את הפתרון הציוני שלו :הסבל הרצל עם אחד מגילויי ״השאלה היהודית כשאלה של גזע״
האישי של היהודי הבודד ,שאינו מוצא את מקומו בעולם את ראשית דרכו לציונות? שכן הרצל דחה כל ימי חייו
הסובב אותו ,והמימד הסוציאלי של השאלה היהודית - את תפיסת האחדות הגזעית של האומה .ואם אין גזענותו
תחילה בארצות האמנציפציה ,שבהן אין השכבות העשירות של דיהרינג גורמת לראשית הרהוריו של הרצל בבעיה -
של היהודים חשות בפגעי האנטישמיות ״אף-על-פי שהם,
בעצמם ובעיקר ,נושאים באחריות להתהוותה״ ,ולאחר מכן
בארצות היישוב היהודי ההמוני .״שאלת היהודים ארבה לי
בכל המוצאות ובכל המבואות .נאנחתי ולעגתי לה ,חשתי
