Page 13 - etmol 61

‫אשקלון ‪ -‬משכן המכשפות‬ ‫בדרך לארץ‪ ,‬כנאמר ב״במדבר״‪ :‬״ויחל העם לזנות אל בנות‬
‫מואב‪ .‬ותקראן לעם לזבחי אלהיהן‪ .‬ויאכלו העם וישתחוו‬
‫לפרוק את האחריות משכמו של בן שטח ולהטילה על שמעון‬
‫בן מתתיהו חשמונאי‪ ,‬ואחרים‪ .‬יש שטענו כי שמעון בן‪-‬‬ ‫לאלוהיהן״‪.‬‬
‫שטח‪ ,‬ראש לשכת הגזית‪ ,‬לא שפט אלא פסק הלכה‪ ,‬שלח‬
‫הוראתו לאנשי אשקלון ואת הדין ביצעו השלטונות המקומ­‬ ‫תעלולי בנות מואב‬
‫יים‪ .‬יש שאומרים‪ ,‬כי בית‪-‬דין של הקהילה היהודית באשק­‬
‫לון חרץ משפטו ובן‪-‬שטח עם הסנהדרין אישרוהו‪ .‬אי‪-‬אלה‬ ‫החזיון של המערה האשקלונית הכשופה מזכיר את‬
‫ביקשו למצוא בדמות הכשפניות את הפלגשים של ינאי‪ ,‬או‬ ‫תעלוליהן של בנות מואב‪ ,‬כמתואר בפירוט בתלמודים‬
‫את חבר נאמניו של ינאי‪ ,‬שנמלטו לאשקלון הידידותית‬ ‫ובמדרשים‪ .‬הכשפניות העלומות עורכות משתה כדוגמת‬
‫זבח אלילי‪ ,‬מציעות יין ומטעמים עם שעשועי עגבים ולוכדות‬
‫מפני נקמתם של הפרושים והוסגרו לידי רודפיהם‪.‬‬ ‫את הבריות בקסמיהן‪ .‬הלוז העיקרי של האגדה מושרש‬
‫היטב במציאות ההיסנזורית‪ .‬אשקלון היתה מימי קדם ערי­‬
‫סכנת העבודה הזרה‬ ‫סה ומוקד לפולחנה של עשתורת הכנענית‪ ,‬נימוסיה של‬
‫אלילת החמדה פרחו בתחומה לאורך דורות רבים‪ ,‬אף־כי‬
‫אולם מעשה אשקלון מתאמת ומתבאר בקוויו העיקריים‬ ‫נתחלפה לעיתים האיצטלה ונמסכו בהם טקסים של אלילים‬
‫על פני הרקע של זמנו וסביבתו‪ .‬נשיאם הדגול של הפרושים‬ ‫אחרים‪ .‬אמנם בתקופה ההלניסטית האפילה עליה תפארת‬
‫נזדעק לבער קן מסוכן של נימוסים פולחניים‪ ,‬שעלולים‬ ‫מקדשים אחרים‪ ,‬אף־על״פי״כן לא נזנח ולא שמם זבולה‬
‫העתיק על אדמת פלשת‪ .‬ממצאים ארכיאולוגים ועדויות‬
‫להרעיל את נשמת עמו‪ .‬י‬ ‫ספרותיות מאשרות את קיומו עד לימיה האחרונים של‬
‫אין להתפלא על איבתם העזה של מנהיגי ישראל לתעלו­‬
‫לי האלילות במולדתם ועל תגובתם החריפה‪ .‬סופת ההת­‬ ‫מלכות רומי‪.‬‬
‫ייוונות והגזירות מוטטה חומות בצורות‪ .‬נספגו נימוסים‬ ‫במקורות התלמודיים מבצבצים פה ושם מנהגיו ומקומו־‬
‫נכריים‪ ,‬פשו טקסים אליליים‪ ,‬והחסידים הניפו את נס‬ ‫תיו של הפולחן הכנעני העתיק‪ .‬לאלילת הפריון הוקדשו‬
‫הקנאות בשם תורת אבות‪ .‬יהודה המכבי שרף את היכל‬ ‫מעיינות‪ ,‬מרחצאות‪ ,‬חופי אגמים וימים בפינות שונות של‬
‫עשתורת‪-‬עתרעתה בקרניים והרס מקדשים במחוז אשדוד‪,‬‬ ‫הארץ‪ .‬רבן גמליאל התיר לעצמו והיה רוחץ ״במרחץ‬
‫יונתן שרף את היכל דגון באשדוד‪ ,‬שמעון ביער את גילולי‬ ‫אפרודיטי״ אשר בעכו‪ .‬אגדה המופיעה באיכה״רבתי מרמזת‬
‫האלילות מהמצודה הירושלמית‪ ,‬מגזר ומבית‪-‬צור‪ .‬יורשיהם‬ ‫לתופעה השכיחה של זנות בחוצות אשקלון‪ ,‬תחת כנפי‬
‫וצאצאיהם צעדו בעקבותיהם‪ .‬שיקולים מדיניים תבעו‬ ‫חסותה של האלילה המקומית; ״עובדה הוה בתרתין נשיין‬
‫כנראה זהירות מסויימת‪ ,‬התרסנות והתפשרות פה ושם‪.‬‬ ‫זניין באשקלון דהויין מתכתשן דא עם דא״ )מעשה שהיה‬
‫שפלת החוף עד נחל מצרים נספחה אל הממלכה החשמונאית‬
‫ואשקלון נותרה לבדה מחוץ לגבולות הממשל החשמונאי‪.‬‬ ‫בשתי נשים זונות באשקלון שהיו מתכתשות זו עם זו(‪.‬‬
‫העיר שמרה על עצמאותה בתוך שטח יהודי‪ ,‬ולא נתחוורו‬ ‫אף המערה עצמה‪ ,‬זירת להטוטיהן של הנשים הכשפניות‬
‫בדיוק התנאים והיחסים בינה לבין מלכות חשמונאי‪ .‬במו­‬ ‫והתפרצותו הנזעמת של בן שטח‪ ,‬לא נבדתה כולה על טהרת‬
‫תיה לא נפגעו ועל אדמתה פרח הפולחן של אלילת החמדה‬ ‫הדמיון‪ .‬אכן‪ ,‬נתגלתה בתחומה של אשקלון‪ ,‬במרחק של שני‬
‫קילומטרים בערך מצפון לעיר וכמה מאות מטרים מחוף‬
‫והעגבים‪.‬‬ ‫הים‪ ,‬מערת קברים גדושה ציורים מיתולוגיים‪ ,‬מתחום‬
‫טקסי השכרון וההילולות יכלו להכשיל את ישראל‪.‬‬ ‫פולחן התשוקה‪ ,‬שנועדה כנראה למטרה פולחנית‪ .‬מערות‬
‫שמעון בן‪-‬שטח אזר עוז ועקר את הזימה בנסיבות נעלמות‬ ‫היו משכנם של יצורים אליליים מימי קדם‪ .‬גם עשתורת״‬
‫בחלקן‪ ,‬בלעדי הזרוע והגושפנקה של השלטונות‪ .‬טקסי‬ ‫אפרודיטה בנדידותיה ובגלגוליה הרבים חמדה לה מערות‬
‫השיכרון וההילולות עם פורקן היצרים יכלו עדיין להכשיל‬ ‫פזורות על פני הארץ‪ .‬בעיר נאופאקטוס של יוון הוקדשה‬
‫ולהחטיא את ישראל‪ ,‬ושמעון בן‪-‬שטח ותלמידיו יצאו אל‬ ‫מערה לאפרודיטה ואליה היו מתכנסות נשים פנויות‪,‬‬
‫המייחלות לחתנים ומצפות לתשועתה של אלילת האהבה‪.‬‬
‫המערה באש^יון‬ ‫מערות של עשתורת הכנענית נמצאו בסביבות צידון‪.‬‬
‫מערות מיועדות לפולחן נזכרות גם בתלמוד‪ .‬הסופר הנוצרי‬
‫אפיפאניוס מזעים קולו נגד שחיתות המוסר שפשתה באיזור‬
‫חמת״גדר‪ .‬כל שנה נערכו שם חינגאות ובמערות שבשטח‬
‫הקברים היו מתקהלות חבורות של נוער ומתמכרות לכש­‬
‫פים‪ ,‬על מנת לפתות ולגרור נשים לזימה‪ .‬מערות אלו‬
‫מזכירות בצביונן וביעודן‪ ,‬את המערה האשקלונית‪ .‬על‬
‫המטבעות של חמת‪-‬גדר חרותה דמותה של עשתורת ואלילת‬
‫התשוקה פרשה את חסותה על נימוסים כאלה‪ .‬עדותו של‬
‫אפיפאניוס מאששת את מידת אמיתותה של האגדה התלמו­‬

‫דית וזורעת אור על הרקע המציאותי‪.‬‬
‫המעשה של בן‪-‬שטח לא זכה עד עתה להערכה נאותה‪.‬‬
‫השוללים לגמרי את יסודותיו הגדירוהו כאגדה דמיונית‬
‫גרידא‪ .‬ספקנים מתונים מוכנים היו להודות בגופה של‬
‫העובדה‪ ,‬אבל נרתעו מהמסקנה שנשיאם הדגול של הפרו­‬
‫שים ביצע פעולה כזאת של אכזריות ויש מהם שהציעו‬