Page 17 - etmol 61

‫האקליפטוסים שלא ייבשו‬
‫את הביצות‬
‫מ את אריה אמיר‬

‫העצים שהובאו מאוסטרליה לחדרה לא עזרו בנקוז הביצות‪ ,‬אולם‬
‫הקיפו אח המושבה בחורשות נאות‬

‫מזרח‪ .‬תעלת ניקוז ארוכה לכיוון נחל‬ ‫רפא את הקדחת״‪ .‬באותן שנים היה‬ ‫עץ האקליפטוס בארץ ישראל קשור‬
‫חדרה הזרימה את מי הביצה ומימיה‬ ‫כינויו בפי תושבי הארץ ‪ -‬״עץ היהו­‬ ‫קשר בל ינתק לחדרה‪ .‬חורשות‬
‫דים״‪ .‬אם־כי‪ ,‬מספר עצים קטן היה נטוע‬ ‫אקליפטוסים כבני מאה שנה מקיפות את‬
‫ירדו‪.‬‬ ‫גם במושבות ה״טמפלרים״ הגרמנים‬ ‫העיר ועצים ישישים בעלי גזעים עבים‬
‫מתנשאים אל על ברחובותיה הראשיים‪.‬‬
‫שתיל בין האצבעות‬ ‫בארץ‪.‬‬ ‫האקליפטוס הוא יליד אוסטרליה וטס־‬
‫כבר בשנים הראשונות להתנחלות‬ ‫מניה‪ .‬הוא גדל שם משפלת הביצות ועד‬
‫שאיפתם של מתנחלי חדרה לייבוש‬ ‫בחדרה‪ ,‬מראשית תרנ״א״ ‪ 1891‬פנו‬ ‫מרומי ההרים המושלגים ומונה כ־‪150‬‬
‫הביצה הגדולה‪ ,‬״רושרשי״‪ ,‬מצד צפון‪-‬‬ ‫המתנחלים לחובבי‪-‬ציון באודיסה בבק­‬ ‫מינים‪ .‬הוא שייך למשפחת ההדסים‬
‫שפגעה בהם מיומם הראשון במקום ‪-‬‬ ‫שת עזרה כדי להקל על מחלת הקדחת‬ ‫ומעליו המעובים נודף ריח אתרי‪ .‬היו‬
‫מקורה בביצות‪ .‬עתה הגיע הזמן לטפל‬ ‫שפקדה אותם‪ :‬בכספים שחובבי‪-‬ציון‬ ‫אלו מומחי הברון רוטשילד אשר הביאו‬
‫בביצה השניה בגודלה )כאלפיים דונם(‬ ‫שלחו לחדרה ‪ -‬ניטעו שתי שדרות‬ ‫את האקליפטוס לארץ בסוף המאה ה־‬
‫״ברכטאס״‪ .‬הואיל ומצבה הטופוגרפי‬ ‫אקליפטוסים במגרשי המושבה‪ .‬כששת‬ ‫‪ .19‬הם העדיפו את סוג העצים אשר גדל‬
‫של ביצה זו לא איפשר חפירת תעלות‬ ‫אלפים דונם ביצות היו באותו זמן בחד­‬ ‫בביצות מתוך אמונה‪ ,‬כי בכוחו לייבש‬
‫לנחל חדרה או לכיוונים אחרים בגלל‬ ‫רה‪ ,‬והן הקיפו את ה״חאן״ ‪ -‬מקום‬
‫הבדלי גובה ‪ -‬הוחלט לנטוע בה‬ ‫את מימיהן על־ידי יניקה דרך השורשים‬
‫אקליפטוסים‪ .‬לאחר משא‪-‬ומתן עם פקי­‬ ‫מגוריהם הראשון של חלוצי חדרה‪.‬‬ ‫ואדויים על״ידי העלים‪ ,‬ואמנם‪ ,‬עד מהרה‬
‫די הברון ובעזרת ד״ר הלל יפה‪ ,‬הרופא‬ ‫בשנת תרנ״ו‪ 1896-‬התחיל יבושה של‬
‫הביצה הגדולה‪ .‬״רושרשי״ מצד צפון־‬ ‫יצא שמו ברבים כ״מיבש ביצות״ וכ״מ״‬

‫‪17‬‬