Page 18 - etmol 61

‫רהיטים מעצי חדרה‬ ‫נאלצו בסופו של דבר לנקז על‪-‬ידי תי­‬ ‫של פקידות הברון בזכרון־יעקב‪ ,‬הוסכם‬
‫עול‪ .‬אולם העצים שגדלו בחדרה הסבו‬ ‫על מסירת ‪ 2,700‬דונם משטח הביצה‬
‫עם תום מלחמת העולם הראשונה‬ ‫תשומת לב לאפשרויות הגנוזות בהם‪.‬‬ ‫לרשות הברון שפקידיו יבצעו את הנטי­‬
‫בשנת ‪ 1918‬התאושש יער האקליפטו­‬ ‫שלל תפרחות הפרחים של האקליפטו­‬ ‫עה המיוחלת‪ .‬מומחי הברון הכינו משת­‬
‫סים שצמח וגדל מחדש‪ .‬בשנת ‪1925‬‬ ‫סים בחודשי הקיץ משך את תשומת‬ ‫לות בקרבת הביצה ואחר‪-‬כך שתלו‬
‫נמסר חלק מן היער לזכיון לסוחרים‬ ‫לבם של מגדלי דבורים ומאז שנותיו‬ ‫איכרי חדרה ופועלים את השתילים‪,‬‬
‫אחדים בחדרה שהקימו כאן בית‪-‬חרושת‬ ‫הראשונות של הישוב ועד עתה קיימת‬ ‫כאשר הם טובלים עד מתניהם במים‬
‫לנסירת עצים ותעשית פורניר‪ .‬נגרית‬ ‫ונועצים את שורשי השתיל‪ ,‬האחוז בין‬
‫קריניצי עשתה רהיטים מדיקטים אלו‬ ‫ברציפות כוורנות בחדרה‪.‬‬
‫אצבעות הרגליים‪ ,‬בתוך הטין העמוק‪.‬‬
‫של אקליפטוס בעלי גוון חום‪-‬אדמדם‪.‬‬ ‫עניין מרובה יותר מצאו בניצול העץ‬ ‫השתילה ארכה מספר שנים וגדל שם‬
‫היו תקוות להרחבת התעשיה המקו­‬ ‫עצמו‪ .‬בשנת ‪ 1912‬שלח שמעון רוקח‪,‬‬ ‫יער אקליפטוסים לתפארת שזקני חדרה‬
‫מית בניצול האקליפטוסים לצורך הכנת‬ ‫ממנהלי חברת ״פרדס״‪ ,‬גזע של עץ‬
‫ארגזים לאריזת פרי‪-‬הדר‪ ,‬אולם מחוסר‬ ‫אקליפטוס לבית‪-‬חרושת לעצים בוינה ‪-‬‬ ‫מכנים אותו עד כה ״היער הגדול״‪.‬‬
‫הון'מספיק‪ ,‬מיכון בלתי‪-‬מתאים והסתד‪-‬‬ ‫אוסטריה לבדיקה ולבחינת ערכו לצורך‬ ‫בשנת תרנ״ט‪ 1899-‬נאלצו מתנחלי‬
‫קות בגזעים‪ ,‬נפסקה העבודה במפעל‬ ‫עיבוד‪ .‬התוצאות היו חיוביות‪ ,‬והוכח כי‬ ‫חדרה‪ ,‬כתוצאה מפגיעת הקדחת‪ ,‬לעזוב‬
‫אפשר לייצר ממנו לוחות פורניר )דיק­‬ ‫את בתיהם שבמרכז המושבה ולעבור‬
‫החדרתי‪.‬‬ ‫טים(‪ .‬על סמך זה הוקם בית‪-‬חרושת‬ ‫מערבה קרוב לים )גבעת אולגה של‬
‫לעיבוד עצים ביפו ולשם נשלחו גזעי‬ ‫היום(‪ .‬הם קיוו‪ ,‬כי באותו מקום תהיה‬
‫בשנת ‪ 1938‬נעשה נסיון מחודש של‬ ‫העצים מן ״היער הגדול״ שאגודת‬ ‫פגיעת הקדחת קטנה‪ .‬ליתר בטחון נטעו‬
‫תעשיית עצים בחדרה והוזמנו מכונות‬ ‫שדרות אקליפטוסים על‪-‬יד שכונתם‬
‫מפולניה‪ .‬נוסרו עצים לצרכים שונים‬ ‫״פרדס״ חכרה קודם לכן‪.‬‬ ‫החדשה ״קדימה״ ומסביב לביצה הקרו­‬
‫כמו לבתי‪-‬מלאכה לסירות עבור נמל‬ ‫עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה‬ ‫בה ״סרחיה״‪ .‬אבל גם אקליפטוסים אלו‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬סמוכות תמיכה בגדלים‬ ‫השתמשו התורכים בעצים להסקת קטרי‬ ‫לא מנעו בעד היתושים מלבוא ולעקוץ‬
‫שונים וניסו שוב לעבד דיקטים‪ ,‬אולם‬ ‫הרכבות‪ ,‬מאחר שפחם לא היה בהישג‬ ‫את בני חדרה ולעשות בהם שמות ‪ -‬כך‪,‬‬
‫עם פרוץ מלחמת העולם השניה בשנת‬ ‫ידיהם‪ .‬לאחר כלותם את עצי הזיתים‬ ‫שלאחר כשנתיים פירקו את צריפיהם‬
‫‪ 1939‬הוחרמו המכונות לצרכי הצבא‬ ‫בסביבות רמלה וירושלים ולאחר כרתם‬ ‫אשר הקימו שם וחזרו שוב למרכז‬
‫הבריטי והתעשיה המקומית שבתה‬ ‫את עצי האלונים בסביבת כרכור‬ ‫המושבה‪ . .‬הנטיעה ב״יער הגדול״‬
‫וגבעת‪-‬עדה‪ ,‬ניצלו את עצי האקליפטו­‬ ‫נגמרה בשנת ‪ ,1905‬אך בזה לא תמה‬
‫שוב‪.‬‬ ‫סים בחדרה־למאמץ המלחמתי שלהם‪.‬‬ ‫נטיעת אקליפטוסים‪ .‬עם חלוקת הקרקע‬
‫כאשר הועבר רכושה של משפחת‬ ‫חלק מאנשי חדרה הוצבו במגויסים‬ ‫בין האיכרים ארבע‪-‬חמש שנים אחר‪-‬כך‬
‫הברון רוטשילד וחברתו פיק״א למדינת‬ ‫לעבודה ביער‪ ,‬שעציו שימשו גם להכנת‬ ‫נטעו רבים מהם את ״עץ היהודים״ גם‬
‫ישראל נעשתה הקרן‪-‬הקימת לישראל‬ ‫עמודי טלגרף‪ ,‬יתדות לאהלים וקירות‪-‬‬
‫בעלים של ״היער הגדול״‪ .‬היער הזה‬ ‫מגן לחפירות‪ .‬את מטעני העצים הסיעו‬ ‫בשטחים הפרטיים שלהם‪.‬‬
‫ממוקם עתה בקרבת צומת דרכים‪ ,‬סמוך‬ ‫התורכים על מסילת רכבת שמתחו‬
‫לתחנת‪-‬הרכבת ובקרבת הים וסביבו‬ ‫מתחנת תול‪-‬כרם לחדרה )קו זה שימש‬ ‫דבורים בחורשות‬
‫מאוחר יותר כתשתית למהנדסים הברי­‬
‫מתוכננים פארקים שונים‪.‬‬ ‫טים שסללו את הרכבת לחיפה(‪ .‬היה‬ ‫המין הנפוץ של האקליפטוס הוא ‪EU‬‬
‫ואילו עצי האקליפטוסים של ״היער‬ ‫זה‪ ,‬איפוא‪ ,‬״היער הגדול״ שהיווה את‬ ‫‪ r o s t r a t a‬והוא לא האיר פנים‬
‫הגדול״ ממשיכים לתרום את תרומתם‬ ‫הספק הראשי לעץ לצרכי הצבא התור­‬ ‫לחדרה בייבוש ביצותיה‪ ,‬כי את כולן‬
‫בכלונסאות ועמודים והצמיחה והגדילה‬
‫כי‪ ,‬באיזור זה עד כלות המלחמה‪.‬‬
‫מחדש לא פוסקות‪.‬‬

‫הפועלים ב״יער בחדרה״‬