Page 14 - etmol 61
P. 14

‫גל אחרי גל עלה‬

‫הארבה על הארץ‬
‫במלחמת העולם‬
‫הראשונה ופתאום‬
‫נעלם‬

‫מאת יואל רפלהארבה בא‬

‫קות זחלים שכיסו את פני הארץ‪ .‬צבעם‬       ‫ותשובות למיוחס בן שמואל‪ ,‬שהיה‬        ‫על כל הצרות והמכות שנחתו מידי‬
‫היה ירוק והיו צעירים מכדי שיעופו‪,‬‬       ‫מחכמי ירושלים באותה עת‪ .‬״בתמוז‬       ‫אדם על תושבי הארץ במלחמת העולם‬
‫אבל כבר הגיעו לגיל האכילה‪ .‬סביבות‬       ‫תק״ד )‪ (1744‬בא מין ארבה‪ ,‬והיו קורין‬  ‫הראשונה‪ ,‬יש להוסיף אחת שנחתה מן‬
‫נצרת כוסו על‪-‬ידי להקות הארבה‬            ‫אותו בערבית ג׳ונדוק ויש מי שאמר‬      ‫השמים ‪ -‬מכת הארבה‪ ,‬שהופיע באביב‬
 ‫שהשמידו כרמים‪ ,‬גנים וכל ירק אחר״‪.‬‬      ‫שהיה אוכל כל האפיל‪ ...‬ושומשומין‬      ‫‪ 1915‬וגרם לנזקים רבים לחקלאות והג­‬
                                        ‫וזיתים‪ ,‬ויש מי שאמר שאינו אוכל כלל‪,‬‬  ‫ביר את סכנת הרעב‪ .‬לא היתה זו פעם‬
          ‫כצפורי שמים‬                                                        ‫ראשונה שתושבי הארץ סבלו מהמכה‬
                                          ‫כי לא נח כי אם על אשפתות וזבלים״‪.‬‬
‫עשרים‪-‬ושבע שנים לאחר מכן‪,‬‬               ‫כמה עשרות שנים לאחר מכן‪ ,‬בשנת‬                      ‫השמינית שבמכות מצרים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1865‬כוסתה הארץ בנחילי האר­‬        ‫‪ ,1827‬עלה פעם נוספת הארבה על‬         ‫התיאור הראשון על הופעת הארבה‬
‫בה שגרם לרעב קשה ביותר‪ .‬בספרו‬           ‫הארץ‪ .‬באיגרת ששולחים חכמי טבריה‬      ‫בארץ נמצא בתנ״ך‪ ,‬מפי הנביא יואל‪:‬‬
‫״שערי ירושלים״ מתאר משה ריישר‬           ‫בידי שלוחם יחזקאל אליעזר אבולעפיה‬    ‫״שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי‬
‫את הארבה ״אשר כמוהו לא היה ולא‬          ‫נאמר ״ואחרון הכביד חרפת רעב‪,‬‬         ‫הארץ‪ ,‬ההיתה זאת בימיכם ואם בימי‬
‫יהיה‪ ,‬כל אחד גדול כצפורי שמים‪ ,‬ד׳‬       ‫שאשתקד עלה הארבה ויכס את עין‬         ‫אבותיכם‪ .‬עליה לבניכם ספרו‪ ,‬ובניכם‬
‫כנפים לאחד מהם ושני רגלים גדולים‪,‬‬       ‫הארץ‪ ...‬וכל העם מקצה נודדים ללחם״‪.‬‬   ‫לבניהם‪ ,‬ובניהם לדור אחר‪ .‬יתר הגזם‬
‫ויש להם שיניים כשיני המגירה‪,‬‬            ‫תאור מפורט על התקפת ארבה הו­‬         ‫אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק‪,‬‬
‫ונתפשטו בשדות ובכרמים ואכלו כל‬          ‫תיר בידינו החוקר האמריקאי אדוארד‬
‫ירק עשב‪ ,‬ותיכף ומיד נתייקר השער‪,‬‬        ‫רובינסון שסייר בארץ בשנת ‪.1838‬‬                       ‫ויתר הילק אכל החסיל״‪.‬‬
‫כי הגויים הטמינו כל תבואות הארץ‬         ‫רובינסון‪ ,‬הנחשב ל״אבי המחקר‬          ‫הארבה הופיע בארץ לעתים קרובות‬
‫מפחד הארבה הנורא‪ ,‬ותבאש הארץ מן‬         ‫הארצישראלי״‪ ,‬מספר על תופעה מיו­‬      ‫בשנות הבצורת‪ .‬בשנים שחונות היה‬
                                        ‫חדת שהבחין בה בשדות הכותנה של‬        ‫מתרבה הארבה במדבריות שממזרח‬
    ‫הארבה בנפלו על הארץ כאמתים״‪...‬‬      ‫עמק יזרעאל המזרחי‪ .‬כאשר ירד‬          ‫ומדרום לארץ־ישראל‪ ,‬בעיקר באזורי‬
‫התקפה זו של הארבה גרמה לעליה‬            ‫מנצרת ב‪ 18-‬ביוני ‪ 1838‬עבר על פני‬     ‫סודאן‪ ,‬ורוח קדים שהיתה נושבת מה­‬
‫תלולה במחירים והעתון ״המבשר״‬            ‫שטח שנשרפה צמחייתו בידי אדם כדי‬      ‫מדבר הביאה אותו בכנפיה‪ .‬חוקרי טבעה‬
‫שיצא לאור בעיר לבוב‪ ,‬שבגליציה‪,‬‬          ‫להשמיד את נחילי הארבה‪ ,‬שפגרים‬        ‫ונופה של הארץ מעריכים‪ ,‬כי אחת ל‪12-‬‬
                                        ‫מרובים מהם היו מוטלים בשדה‪ .‬״ראינו‬   ‫עד ‪ 15‬שנים היתה מתרחשת‪ ,‬בסוף‬
               ‫מספר בידיעה מירושלים‪:‬‬    ‫אותם ‪ -‬מספר רובינסון ‪ -‬במשך כמה‬      ‫החורף או ראשית האביב‪ ,‬פלישת ארבה‬
‫״זו הפעם הרביעית אשר בא ארבה‬            ‫ימים בדרך הילוכנו ועברנו על פני כמה‬  ‫מהמדבר‪ .‬יש שהפלישות היו חוזרות‬
‫בגבולנו ויאכל את יבול הארץ‪ .‬שלוש‬        ‫שדות כותנה שניזוקו קשה על‪-‬ידם‪.‬‬       ‫ונשנות במשך ארבע שנים רצופות‪.‬‬
‫פעמים אכל הארבה‪ ,‬והפעם הרביעית‬          ‫בג׳נין סופר לנו‪ ,‬כי המושל‪ ,‬שהיה בעל‬  ‫בספרי מסעות‪ ,‬באגרות עולים ובאגרות‬
‫היה עז מחנהו ויכס את עין הארץ‪ .‬זרע‬      ‫שדות גדולים במישור וחשש לנזקים‬       ‫שלוחי ארץ‪-‬ישראל וכן בספרי שאלות‬
‫החיטה והשעורה אכל למכביר ולא הו­‬        ‫שיגרמו לכותנה שלו ולשאר גידולים‪,‬‬     ‫ותשובות נמצא תיעוד נרחב על פלישות‬
                                        ‫הזעיק את האיכרים מהכפרים השכנים‬
                  ‫תיר כי אם מעט מזעיר‪.‬‬  ‫וציווה עליהם להשמיד את הארבה‬                                    ‫הארבה לארץ‪.‬‬
‫אחינו בני ישראל! רחמנים בני רח­‬         ‫בשריפה ובשאר דרכים‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪,‬‬
‫מנים! שמעו נא והטו אוזן לקול בקשתי‬      ‫בדרכנו על פני המישור מצאנו שוב‬             ‫ארבה ששמו ג׳ונדוק‬
‫המבקש בשם אחיו היושבים על אדמת‬          ‫ושוב‪ ,‬בהפסקות של מילין מועטין‪ ,‬לה­‬
‫הקודש כי היוקר יעלה יום יום במעלות‬                                           ‫על התקפת ארבה בשנת ‪ 1744‬נודע‬
‫מעלה מעלה‪ ...‬נכרת אוכל מפינו‪ ,‬כי‬                                             ‫לנו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מתוך ספר שאלות‬

                                                                             ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19