Page 19 - etmol 61
P. 19

‫זו שמתגעגעים אליה‬

                                                               ‫רוחשה ־ דמות אשה יהודיה מן‬
                                                                     ‫המאה האחת־עשרה‬

                                                               ‫מ א ת שלמה דב גויטיין‬

                                                               ‫ווחשה לא היה שמה של אותה אשה‪ ,‬אלא כינויה‪ ,‬כינוי‬
                                                               ‫של חיבה‪ .‬ווחשה ‪ -‬״בדידות״ בערבית‪ ,‬ומשמעות אותו‬
                                                               ‫כינוי‪ :‬״זו שבלעדיה מרגישים בדידות״‪ ,‬״זו שמתגעגעים‬
                                                               ‫עליה״‪ ,‬הנכספת‪ ,‬המבוקשת‪ ,‬בדומה לשם הצרפתי ״דאזי'‬

                                                                                                                         ‫רא״‪.‬‬
                                                               ‫מה שאנו קוראים על ווחשה זו בכתבי הגניזה הקהירית‬
                                                               ‫שונה מכל הידוע לנו על מאות הנשים היהודיות‪ ,‬שזכרן בא‬
                                                               ‫באותו מקור‪ .‬ואף על פי כן נראים הדברים‪ ,‬שבדעותיה‬
                                                               ‫ובתפיסתה את העולם לא היתה ווחשה שונה מחברותיה‪.‬‬
                                                               ‫משום כך סיפורה‪ ,‬כפי שהוא מתגלה לפנינו מתוך חקר‬
                                                               ‫הגניזה‪ ,‬מענין כל כך‪ .‬כי היוצא מן הכלל בו בא ללמד על‬

                                                                                                                  ‫הכלל כולו‪.‬‬

                                                               ‫גלגולי התוודעי אל הגברת הזאת מהווים סיפור בפני‬
                                                                                                                        ‫עצמו‪.‬‬

                                                               ‫תחילה קראתי שמה בראשית שנות החמישים‪ .‬קיבצתי אז‬
                                                               ‫מעשי בית דין מאוצרות הגניזה‪ ,‬שבהם נשפטו סוחרים‬
                                                               ‫שעסקו בסחר עם ארץ הודו‪ .‬בתוך ערמה של תעודות רבות‬
                                                               ‫ערך נתקלתי גם ברשימה הקצרה הבאה‪ ,‬רשומה בפינקס‬
                                                               ‫בית הדין של העיר פוסטאט‪ ,‬בירת מצרים )מתורגם מער­‬

                                                                                  ‫בית‪ .‬כמה מליצות ותוארים הם בעברית(‪:‬‬
                                                               ‫בו ביום‪ ,‬יום ב׳‪ ,‬ט״ו באייר את״ט לשטרות )הוא ‪19‬‬
                                                               ‫באפריל ‪ (1098‬הביא מר עולה הלוי בן יוסף את מר דויד בן‬
                                                               ‫כבוד גדולת קדושת וכר מרנו ורבנו יאיר השופט )כך‪ ,‬ולא‪:‬‬
                                                               ‫הדיין( נוח עדן לבית דין והוא העיד בשבילו‪ ,‬שביום ד‪,‬‬
                                                               ‫העשירי מחדשנו זה‪ ,‬היה בבית הכנסת‪ ,‬כשהופיעה שם‬
                                                               ‫כרימה בת עמאר הידועה בכינוי ווחשה הסוכנת ואמרה לו‬
                                                               ‫ולמר משה המלמד ולמר מעאלי הכהן אחי השמש‪ :‬אני רוצה‬
                                                               ‫את הדיין‪ ,‬כי הודיעוני‪ ,‬שעשה לי ״הכרזה״ )התראה פומ*‬

‫בית למי שלא בא לבית דין בזמן(‪ .‬בשביל מה עשה לי זאת?‬            ‫החורף נפטר בפריגסשון אשר בארצוח־הבדית פרופ׳ שלמה דב‬
‫אמר לה אחד הנוכחים‪ :‬כי מר עולה הגיש נגדך משפט אצל‬              ‫גויטיין‪ ,‬מגדולי ההיסטוריונים היהודים בדורנו‪ ,‬שמחקריו וספריו‬
‫הדיין והוא שלח אחריך‪ ,‬שתבואי עמו לאולם בית המשפט‪,‬‬              ‫על החיים בארצות סביב הים־התיכון בימי הביניים ‪ -‬הם ספרי‬
‫למען תישפטו‪ ,‬ואת נמנעת מלבוא עמו אל הדיין‪ .‬על כן את‬            ‫יסוד במחקר ההיסטוריה היהודית והכללית‪ .‬פרופ׳ גויטיין‪ ,‬שהיה‬
‫חייבת אזהרה ברבים והתראה‪ .‬אמרה ‪ -‬וכולנו שמענו ‪ -‬מה‬             ‫גם ממעצבי החינוך בארץ‪ ,‬כתב את מחקריו על יסוד רבבות‬
‫תביעה יש למר עולה הלוי עלי?! ה׳ קיראטים)בערך עשרים‬             ‫מכתבים‪ ,‬תעודות‪ ,‬מסמכים ופתקאות שנמצאו בגניזת קהיר‪ .‬הוא‬
‫דולר‪ ,‬עיין להלן(‪ .‬בשביל חמישה קיראטים הוא עושה לי‬              ‫ידע לעצב מחקר היסטורי לעילא‪ ,‬יחד עם סיפור מעשה מרתק‪.‬‬
‫את כל העסק הזה?! בו בזמן בא גם מר מעאלי הכהן אחי‬               ‫פרופ׳ גויטיין בנה בספריו ומאמריו את העבר‪ ,‬כאילו עוברים‬
‫השמש והעיד במה שהעיד דויד הנזכר לעיל‪ .‬מה ששמענו‬
                                                                                                          ‫המאורעות והאישים נגד עינינו‪.‬‬
                         ‫כתבנו וחתמנו להיות לזכות ולראיה‪.‬‬      ‫מאמר זה ־־ על הסוחרת ווחשה ־ הוא אחת הדוגמות לכתיבתו‬
‫זכרון דברים קצר זה נכתב במו ידו של הרב נסים‪ ,‬בנו‬               ‫המחקרית־סיפורית‪ :‬מכמה תעודות‪ ,‬מכמה אזכרות שם‪ ,‬הערות‬
‫של הרב והסוחר המפורסם נהראי בן נסים‪ ,‬איש קירואן‬                ‫ורישומים ‪ -‬העלה את דמותה של אשה יהודיה מהמאה ה״ן ו ­‬
‫שבארץ תוניסיה‪ ,‬וחתמו עליו מלבדו שני דיינים אחרים‬               ‫עצמאית‪ ,‬פעלתנית ועשירה‪ ,‬הקובעת את חייה בעצמה‪ .‬כיום ‪-‬‬
‫שלא היו בני ארץ מצרים‪ :‬יצחק בן שמואל הספרדי‪ ,‬מחבר‬
‫מפורסם‪ ,‬ואברהם בן שמעיה‪ ,‬״נין הגאונים״‪ ,‬איש ארץ־‬                  ‫כך נדמה ־־ היתה בודאי אחת הלוחמות לשוויון זכויות האשה‪...‬‬

                                                       ‫ישראל‪.‬‬

‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24