Page 20 - etmol 61

‫גם ביחס לדלי העם‪ ,‬לא כל שכן אצל אשה אמידה ממשפחה‬ ‫אשה חשובה‬
‫חשובה‪.‬‬
‫שלושה דברים משכו תשומת לבי בקראי רשימה קצרה‬
‫טיבה של ווחשה‪ ,‬מסיבות חייה ואופייה משתקפים היטב‬ ‫ופשוטה זו‪ .‬חידוש היה בשבילי‪ ,‬שאשה יהודיה בימים ההם‬
‫בצוואתה‪ ,‬שראשי פרקיה נרשמו ביד ידידה הנאמן‪ ,‬סופר‬ ‫ובסביבה ההיא היתה פעילה כסוכנת מסחרית )״דלאלה״‬
‫בית־דין הזקן הלל בן עלי‪ ,‬״החזן הבגדאדי״‪ ,‬״נזר )כלומר‪,‬‬ ‫בערבית(‪ .‬שנית‪ ,‬אשה זו כנראה היתה חשובה‪ .‬זה היה ניכר‬
‫פאר( החזנים״‪ .‬כדי להעריך אל נכון את המספרים שיזכרו‬ ‫ב״טוך׳ הקל‪ ,‬שבו דיברה על יריבה עולה בן יוסף הלוי‪,‬‬
‫להלן‪ ,‬יש לציין‪ ,‬שבעד דינר אחד של זהב אפשר היה לקנות‬ ‫שכבר הכרתיו כאחד הסוחרים ואנשי הציבור החשובים‬
‫בגד‪ ,‬שהיה משמש אז לאדם במשך שנים רבות‪ ,‬ושני דינרים‬ ‫ביותר באותה תקופה‪ ,‬ואולי גם בעובדה‪ ,‬שחסרה ההערה‬
‫היו מספיקים לפרנםת משפחה בינונית למשך חודש‪ .‬כדי‬ ‫הרגילה על קביעת זהותה של אותה אשה‪ :‬משמע‪ ,‬ששלושת‬
‫לסבר את האוזן‪ ,‬אפשר לומר‪ ,‬שכוח הקנייה של דינר היה‬ ‫הדיינים הכירוה‪ .‬ובאחרונה‪ ,‬תמהתי על כינויה המוזר‪ ,‬שלא‬
‫ידעתי אז מובנו‪ .‬מן הזמן ההוא נתתי דעתי על הכינוי ועל‬
‫כמאה דולר כיום‪.‬‬ ‫האשה שנשאה אותו ובאמת לא איחר להופיע בכמה תעודות‬
‫אחרות מן הגניזה‪ .‬בתעודה רשמית משנת ‪ 1133‬השמורה‬
‫עושרה של ווחשה היה מורכב משלושה יסודות‪ :‬מזומנים‬ ‫בירושלים בספרית האוניברסיטה נקרא אדם ״בן אחות‬
‫היו אצלה בשיעור של שלוש מאות דינר )‪ 30,000‬דולר לפי‬ ‫הווחשה״‪ .‬במסמך אחר משנת ‪ 1148‬מתואר אחר כ״קרובה‬
‫הנאמר זה עתה( ועוד ‪ 67‬דינר היו מופקדים לה אצל אשת‬
‫עסקים אחרת‪ .‬מאות רבות היו מושקעות אצל אנשים‬ ‫של ווחשה״‪.‬‬
‫שונים‪ ,‬כנגד משכונות יקרים שמסרו לה‪ .‬ונוסף לכך היו לה‬ ‫ואולם כל שנתרחבה ידיעתי‪ ,‬נצטמצמה‪ .‬כלומר‪ ,‬נמצא‬
‫כינוי חיבה זה אצל נשים יהודיות אחרות מן המאה האחת־‬
‫תכשיטים‪ ,‬בגדים ובלי בית רבי ערך‪.‬‬ ‫עשרה והשתים־עשרה‪ ,‬לפי שעה ‪ -‬אצל שלוש‪ .‬על כן שומה‬
‫את מי פקדה בצוואתה? אחיה מקבל מאה דינר‪ ,‬אחותה‬ ‫עלינו לצמצם תיאור גיבורתנו על אותם מקורות שבהם היא‬
‫חמישים‪ .‬הפלייה זו אינה אלא סרך של תפיסה מוסלמית‪,‬‬ ‫נקראת במפורש ״ווחשה הסוכנת״ ושבהם נמצאים רמזים‬
‫שלגביה אשה היא חצי איש וזוכה בחצי ממה שמקבל קרוב‬ ‫ברורים למה שידוע לנו מחייה‪ .‬ידיעות בטוחות אלה באות‬
‫זכר הנמצא באותה דרגה‪ .‬לשניהם ניתנים גם בגדים ותכשי‪-‬‬ ‫לנו מצוואתה ומעדות על בנה שנולד מחוץ לנישואים‬
‫ומתעודות אחרות‪ ,‬שאין כאן היריעה מספיקה להכילן‪.‬‬
‫המסמך האחרון עליה )לפי שעה‪ ,‬נקווה( נמצא לי כאשר‬
‫סרתי‪ ,‬בשובי מלנינגראד ארצה ביולי ‪ ,1965‬אל ספרית וינה‬
‫הממלכתית‪ .‬זהו שטר עצום‪ ,‬שבו נותנת ווחשה מתנה לאשה‬
‫אחרת‪ ,‬שהיתה קשורה עמה ביחסי מסחר‪ .‬אך לרוע המזל‬
‫נשתמרו ברוב הדר המליצות המשפטיות )הטופס( ואבד‬
‫כמעט כל החלק העובדתי )התורף(‪ .‬אין לחוקר אלא מה‬

‫שהמזל מזמן לו‪.‬‬
‫ווחשה היתה אפוא אשת עסקים‪ .‬בעיירה היהודית במזרח‬
‫אירופה מצוי היה‪ ,‬שהאשה ״ישבה בחנות״‪ ,‬בשעה שבעלה‬
‫חבש ספסל בית המדרש‪ .‬תפקיד כלכלי זה של האשה לא‬
‫היה מיוחד לחברה היהודית המסורתית‪ .‬בנוגע למצרים‬
‫העתיקה מספר לנו ההיסטוריון היווני הירודוטום‪ ,‬שהגברים‬
‫עסקו במלאכתם בבתיהם‪ ,‬בשעה שהנשים מכרו את תו­‬
‫צרתם בשווקים‪ .‬והנוסע האיטלקי מרקו פולו מביע תמיהתו‪,‬‬
‫שאצל הטטרים כל המשא והמתן המסחרי בידי הנשים‪ .‬ואולם‬
‫בחברה היהודית בארצות האיסלאם מקומה של האשה היה‬
‫בדרך כלל בבית‪ ,‬אם כי האשה היהודית היתה חופשית יותר‬
‫בתנועותיה מרעותה המוסלמית‪ .‬כפי שמגלה לנו הגניזה‬
‫הקהירית‪ ,‬עסקו נשים רבות במלאכה ומקצתן אף כסוכנות‬
‫מסחריות‪ .‬אך המלאכה היתה תעשיית בית‪ ,‬והפעולות‬
‫המסחריות היו מוגבלות לרוב לביקורים בבתים‪ .‬מקצועה‬

‫של ווחשה לא הצריך הופעה בשוק‪.‬‬

‫משפחה מיוחסת‬

‫אביה עמאר היה שולחני וזקנה היה ראש קהל בעיר‬
‫אלכסנדריה‪ .‬מוצאה זה‪ ,‬אמידותה והפרטים של צוואתה‬
‫מורים על כך‪ ,‬שלא היתה מן הנשים הפשוטות‪ ,‬שעבדו‬
‫כסוכנות״עוזרות לסוחרים לשם ביקורים בבתי־הנשים של‬
‫המוסלמים‪ .‬היא היתה בעלת כספים ורבים שקדו על פתחה‬
‫כדי לקבל הלוואה או ‪ -‬מה שהיה מצוי יותר בימים ההם‪:‬‬
‫״שותפות״‪ ,‬כלומר השקעה בעסקי מסחר או תעשיה‪ .‬על‬
‫אחת כמה וכמה מפליא‪ ,‬שאשה זו לא נישאה לאיש וגרה‬
‫בדירה שכורה ולא בבית משלה‪ .‬היא הרתה וילדה בן מחוץ‬
‫לנישואים ‪ -‬מעשה‪ ,‬שכיוצא בו אין אנו קוראים עליו בגניזה‬

‫‪20‬‬