Page 15 - etmol 61
P. 15

‫נפגע גם הוא קשה על‪-‬ידי הארבה‪ .‬לא‬           ‫הם לא ישתנו מן המינים הנמצאים באר­‬       ‫אנו אין לנו פה לא שומן ולא חמאה‪,‬‬
‫חלף זמן רב עד אשר התברר‪ ,‬כי דרך‬                                        ‫צות אחרות״‪.‬‬        ‫אהה‪ ,‬גם ממרחק לא יבוא לחמנו‪...‬‬
‫מלחמה זו בארבה אינה יעילה‪ :‬״הארבה‬
‫מתרומם מכרם זה ויורד אל זה וחוזר‬                   ‫בין פורים לפסח‬                   ‫אחינו העברים! עיניכם הרואות כי‬
‫חלילה‪ ...‬אין זאת כי הגיע רעב מן‬                                                     ‫מצבנו ברע הוא מאד‪ ,‬לבשו נא רוח‬
‫המדבר״‪ .‬אחד‪-‬עשר יום נמשכה ההתק­‬            ‫מכת הארבה של שנת ‪ 1915‬היתה מן‬            ‫נדיבה והרימו תרומה לאחיכם הנותרים‬
‫פה הראשונה של הארבה‪ .‬ביום השנים‪-‬‬           ‫הקשות ביותר‪ ,‬שכן נוספו לו רעב ורדי­‬
‫עשר החלו נחילי ארבה אדירים להתרו­‬                                                               ‫בציון הנשארים בירושלים״‪.‬‬
‫מם מעל הקרקע ולעוף מערבה‪ .‬לרבים‬                                 ‫פות של ימי מלחמה‪.‬‬   ‫אד מנת היסורים לא שלמה‪ .‬שנה‬
‫מבני הישוב היתה תחושת הקלה לאחר‬            ‫הכל החל לפתע‪ ,‬בשעות אחר הצה­‬             ‫לאחר מכן‪ ,‬בשנת ‪ ,1866‬שוב עולה‬
‫שפסק הרעש הטורדני הנוצר מרישרוש‬            ‫רים של אחד מימי החמסין בין פורים‬
‫הכנפים וזימזום ההזדווגות של הארבה‪.‬‬         ‫לפסח )‪ 10‬במרץ ‪ ,1915‬כ״ד אדר‬              ‫הארבה על הארץ‪ .‬ידיעה על״כך‬
‫אך‪ ,‬היעלמו של הארבה לא היה סוף‬             ‫תרע״ה(‪ .‬החקלאים נמצאו אז בעיצומה‬         ‫התפרסמה בעתון ״המגיד״ מאת‬
                                           ‫של העבודה העונתית‪ ,‬קטיף פרי ההדר‬         ‫״כתבו״ בישראל מאיר האמבורגר‪.‬‬
                      ‫פסוק למכה איומה‪.‬‬     ‫והכנת השדות לזריעת גידולי הקיץ‪,‬‬          ‫בידיעה מיום כ״ג סיוון תרכ״ו )‪(1866‬‬
‫תחושת ההקלה היתה זמנית ביותר‪.‬‬              ‫ופתאום נשמע קול הזימזום הטורדני‪ .‬מן‬      ‫מדווח הכותב מיפו‪ :‬״צר לי כי בשורה‬
‫החקלאים היו מודעים היטב לעובדה כי‬          ‫המזרח הגיחו להקות אדירות שמנו‬            ‫רעה בפי‪ .‬בעוונותינו הרבים העולם‬
‫שדותיהם‪ ,‬כרמיהם ופרדסיהם רוויים‬            ‫מיליוני חגבים של ארבה‪ .‬הם עפו נגד‬        ‫חשך עתה בעדנו‪ ,‬כי עלה ארבה על‬
‫בביצי ארבה העתידים להיבקע תוך זמן‬          ‫זרם הרוח‪ ,‬התהפכו‪-‬התגלגלו באויר‪,‬‬          ‫עירנו וכן בכל ארץ הקודש ויכס עין‬
‫קצר‪ .‬הידיעה המוקדמת כי צפויה מכה‬           ‫עלו וירדו כאשר מגמת פניהם אחידה ‪-‬‬        ‫הארץ ובכמה מקומות אכל כל ירק‬
‫נוספת‪ ,‬והפעם מתוך השדות עצמם‪,‬‬              ‫השדות המעובדים והחלקות הירוקות‪.‬‬          ‫ועשב השדה‪ .‬הממשלה נתנה פקודה‬
‫חייבה היערכות וביצוע צעדים שיקדימו‬         ‫הנחילים העצומים שהשחירו את פני‬           ‫שכל אחד מיושבי העיר מחוייב לצאת‬
‫תרופה למכה‪ .‬רבים מן האיכרים החלו‬           ‫השמים‪ ,‬פשטו על אזורים נרחבים‬             ‫השדה ולהביא חמשה אקעס )אוקיות ‪-‬‬
‫לחרוש את השדות‪ ,‬פעם אחר פעם‪,‬‬                                                        ‫משקל ארצישראלי( מן הארבה כדי‬
‫במטרה לחשוף את ביצי הארבה לקרני‬                  ‫והשמידו את מרבית הצמחיה בהם‪.‬‬
‫השמש כדי שיתייבשו‪ .‬היו שאספו את‬            ‫בניסיון להלחם במזיק הנורא גויסו כל‬                              ‫לכחדו מן הארץ״‪.‬‬
‫הביצים בדליים או שפיזרו תמיסות‬             ‫החקלאים להכות על פחי נפט ריקים כדי‬
‫חומצתיות שבכוחן להמית כל חי‪ .‬אך‬            ‫ליצור רעש אשר יפחיד את הארבה‬             ‫על ממדי הארבה שהפך ל״מכת‬
‫ככל שחוסלו ביצי הארבה התגלו רבות‬           ‫ויגרום להסתלקותו מהשדות החקל­‬            ‫מדינה״ עמד נחום סוקולוב בספרו‬
                                           ‫איים‪ ,‬״מרחוק‪ ,‬מן המושבה)רחובות( ומן‬      ‫״ארץ חמדה״ שפורסם בוורשה‪ ,‬פולין‬
                                    ‫יותר‪.‬‬  ‫הכרמים‪ ,‬עולים ונשמעים קולות הדפי­‬        ‫בשנת תרמ״ה )‪ :(1855‬״הארבה הוא‬
                                           ‫קות בפחים‪ ...‬הכורמים יצאו למלחמ­‬         ‫מכת מדינה רעה ואיומה לעובדי האד­‬
‫עתון ״הפועל הצעיר״ מיום ‪ 21‬במרץ‬            ‫תם‪ ...‬צחוק מר עולה על השפתיים‪.‬‬           ‫מה‪ ,‬כי לפעמים ישחית תבואת הארץ‬
‫‪ 1915‬דיווח על הנזקים החמורים שהת­‬          ‫מה הן מאות הידים של בני המושבה מול‬       ‫וילחכה עד תומה‪ ,‬לפעמים יבוא בהמון‬
‫הוו‪ :‬״ברגע זה אי‪-‬אפשר להעריך עדיין‬         ‫רבבות‪ ,‬רבבות המיליארדים הללו‪...‬‬          ‫רב מארץ ערב הפנימית‪ ,‬יפשוט על‬
‫את גודל הנזק אשר גורם ועתיד לגרום‬          ‫הללו כחול הים הם‪ ...‬אשר לא יספ­‬          ‫השדות ויאכל ירק כל עשב וגם בנטעי‬
‫הארבה‪ .‬במושבות יהודה מחבל הוא את‬           ‫רו״‪ ...‬כך מתאר את אשר התרחש‬              ‫העצים והנעצוצים יעשה קרחה‪ .‬הבדו‪-‬‬
‫כרמי השקדים‪ ,‬מחסל ומנקב את הקלי­‬           ‫הסופר״האכר משה סמילנסקי‪ ,‬אשר‬             ‫עינים )בדואים( ייבשו את הארבה‬
‫פה הירוקה של פרי השקד‪ ,‬אוכל את‬                                                      ‫ויצברוהו בשקים וימלחוהו במלח‬
                                                                                    ‫ויאכלוהו חי או צלי‪ .‬את החסיל)קאפע(‬
                                                                                    ‫והילק ארבע הכנפים לא נזכיר‪ ,‬כי מיני­‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20