Page 15 - etmol 61
P. 15
נפגע גם הוא קשה על-ידי הארבה .לא הם לא ישתנו מן המינים הנמצאים באר אנו אין לנו פה לא שומן ולא חמאה,
חלף זמן רב עד אשר התברר ,כי דרך צות אחרות״. אהה ,גם ממרחק לא יבוא לחמנו...
מלחמה זו בארבה אינה יעילה :״הארבה
מתרומם מכרם זה ויורד אל זה וחוזר בין פורים לפסח אחינו העברים! עיניכם הרואות כי
חלילה ...אין זאת כי הגיע רעב מן מצבנו ברע הוא מאד ,לבשו נא רוח
המדבר״ .אחד-עשר יום נמשכה ההתק מכת הארבה של שנת 1915היתה מן נדיבה והרימו תרומה לאחיכם הנותרים
פה הראשונה של הארבה .ביום השנים- הקשות ביותר ,שכן נוספו לו רעב ורדי
עשר החלו נחילי ארבה אדירים להתרו בציון הנשארים בירושלים״.
מם מעל הקרקע ולעוף מערבה .לרבים פות של ימי מלחמה. אד מנת היסורים לא שלמה .שנה
מבני הישוב היתה תחושת הקלה לאחר הכל החל לפתע ,בשעות אחר הצה לאחר מכן ,בשנת ,1866שוב עולה
שפסק הרעש הטורדני הנוצר מרישרוש רים של אחד מימי החמסין בין פורים
הכנפים וזימזום ההזדווגות של הארבה. לפסח ) 10במרץ ,1915כ״ד אדר הארבה על הארץ .ידיעה על״כך
אך ,היעלמו של הארבה לא היה סוף תרע״ה( .החקלאים נמצאו אז בעיצומה התפרסמה בעתון ״המגיד״ מאת
של העבודה העונתית ,קטיף פרי ההדר ״כתבו״ בישראל מאיר האמבורגר.
פסוק למכה איומה. והכנת השדות לזריעת גידולי הקיץ, בידיעה מיום כ״ג סיוון תרכ״ו )(1866
תחושת ההקלה היתה זמנית ביותר. ופתאום נשמע קול הזימזום הטורדני .מן מדווח הכותב מיפו :״צר לי כי בשורה
החקלאים היו מודעים היטב לעובדה כי המזרח הגיחו להקות אדירות שמנו רעה בפי .בעוונותינו הרבים העולם
שדותיהם ,כרמיהם ופרדסיהם רוויים מיליוני חגבים של ארבה .הם עפו נגד חשך עתה בעדנו ,כי עלה ארבה על
בביצי ארבה העתידים להיבקע תוך זמן זרם הרוח ,התהפכו-התגלגלו באויר, עירנו וכן בכל ארץ הקודש ויכס עין
קצר .הידיעה המוקדמת כי צפויה מכה עלו וירדו כאשר מגמת פניהם אחידה - הארץ ובכמה מקומות אכל כל ירק
נוספת ,והפעם מתוך השדות עצמם, השדות המעובדים והחלקות הירוקות. ועשב השדה .הממשלה נתנה פקודה
חייבה היערכות וביצוע צעדים שיקדימו הנחילים העצומים שהשחירו את פני שכל אחד מיושבי העיר מחוייב לצאת
תרופה למכה .רבים מן האיכרים החלו השמים ,פשטו על אזורים נרחבים השדה ולהביא חמשה אקעס )אוקיות -
לחרוש את השדות ,פעם אחר פעם, משקל ארצישראלי( מן הארבה כדי
במטרה לחשוף את ביצי הארבה לקרני והשמידו את מרבית הצמחיה בהם.
השמש כדי שיתייבשו .היו שאספו את בניסיון להלחם במזיק הנורא גויסו כל לכחדו מן הארץ״.
הביצים בדליים או שפיזרו תמיסות החקלאים להכות על פחי נפט ריקים כדי
חומצתיות שבכוחן להמית כל חי .אך ליצור רעש אשר יפחיד את הארבה על ממדי הארבה שהפך ל״מכת
ככל שחוסלו ביצי הארבה התגלו רבות ויגרום להסתלקותו מהשדות החקל מדינה״ עמד נחום סוקולוב בספרו
איים ,״מרחוק ,מן המושבה)רחובות( ומן ״ארץ חמדה״ שפורסם בוורשה ,פולין
יותר. הכרמים ,עולים ונשמעים קולות הדפי בשנת תרמ״ה ) :(1855״הארבה הוא
קות בפחים ...הכורמים יצאו למלחמ מכת מדינה רעה ואיומה לעובדי האד
עתון ״הפועל הצעיר״ מיום 21במרץ תם ...צחוק מר עולה על השפתיים. מה ,כי לפעמים ישחית תבואת הארץ
1915דיווח על הנזקים החמורים שהת מה הן מאות הידים של בני המושבה מול וילחכה עד תומה ,לפעמים יבוא בהמון
הוו :״ברגע זה אי-אפשר להעריך עדיין רבבות ,רבבות המיליארדים הללו... רב מארץ ערב הפנימית ,יפשוט על
את גודל הנזק אשר גורם ועתיד לגרום הללו כחול הים הם ...אשר לא יספ השדות ויאכל ירק כל עשב וגם בנטעי
הארבה .במושבות יהודה מחבל הוא את רו״ ...כך מתאר את אשר התרחש העצים והנעצוצים יעשה קרחה .הבדו-
כרמי השקדים ,מחסל ומנקב את הקלי הסופר״האכר משה סמילנסקי ,אשר עינים )בדואים( ייבשו את הארבה
פה הירוקה של פרי השקד ,אוכל את ויצברוהו בשקים וימלחוהו במלח
ויאכלוהו חי או צלי .את החסיל)קאפע(
והילק ארבע הכנפים לא נזכיר ,כי מיני
15