Page 135 - peamim 46-7
P. 135
| 132יום טוב עסיס
החברתית שביקשו הבינוניים והעניים להנהיג .המחלוקת בעניין הצדקה ממחישה את
ההבדלים העמוקים בין השכבות.
ו .החבורות ומצוקת העניים
הישועה לשכבות החלשות לא נבעה אפוא מתוך מדיניותה הרשמית של הקהילה על
כל מוסדותיה ,אלא מיוזמתם של חוגים שפעלו מחוץ למסגרת הנהגת הקהילה.
בהתארגנות וולונטארית של יחידים ,במסגרת חבורות ,נמצא פתרון מוצלח לבעיות
החברה ,הכלכלה והחינוך של הקהל הרחב .מוסד זה ,החבורות ,היה קיים בקהילה
היהודית בימי־הביניים ,בצפון מזרחה של ספרד ,ופעלו באמצעותו כדי לעקוף את
הנהגת הקהילה וסמכותה .יש יסוד להניח ,שההתארגנויות הראשונות בסוף המאה
ה־ 13ובראשית המאה ה־ 14עוררו התנגדות מטעם הקהילה .נתעוררה שאלת חוקיותן
של חבורות שנוסדו בידי גופים שלא היו מזוהים עם ההנהגה .פסיקתו של הרשב״א
בנידון היתה חד־משמעית :על השאלה אם רשאי הציבור ׳לעשות תקנות והסכמות
וגדרים ביניהם ולקנוס ולענוש על הסכמותיהם של מדין תורה׳ ,השיב הרשב״א
בחיוב ,ואף הוסיף כי גם מותר הדבר — אם יסכימו בני מלאכה אחת או חבורה
כלשהי להתאגד ולהחליט החלטות ולהסכים הסכמות שתחייבנה אותם בלבד.
לחברים שהתאגדו בה מרצונם ,היתה החבורה כקהילה ליחידיה84.
חבורות הצדקה ,גמילות חסדים ,תלמוד תורה ,חבורות בעלי מלאכה ואף חבורות
תפילה למיניהם קמו בתוך הקהילה היהודית — אך מחוץ לסמכותה והשגחתה .הן
באו למלא חלל ריק ,שאותו לא רצו מנהיגי הקהילה למלא — או לא יכלו לעשות כן.
בסאראגוסה ,שבה נשמעה לראשונה מחאתם של העניים שהתארגנו ב׳כת החבורה׳,
הוקמו חבורות רבות ,ואלה שימשו כדגם לקהילות אראגוניה במאה ה־ .14במאה
הזאת שומעים על יחידים שנתחברו ׳לפרנס ולבקר חולי עניי ישראל׳ 85.ברור,
התפתחות זו השפיעה על כמה קהילות ,שהסכימו כי ׳כל אדם יפרע כך וכך לצדקה
לשנה׳ ,וחדרה אליהן התודעה כי ׳כל קהל חייב לפרנס עניים שבמקומו׳86.
בסאראגוסה נוסדו חבורות רבות ,שכולן נועדו להיטיב עם הפרט ,ובייחוד העני.
ה׳פראנקוס׳ ושאר עשירי הקהילה לא נזקקו כלל וכלל לשירותיהן של החבורות .עם
החבורות שפעלו בסאראגוסה החל מהמאה ה־ 14יש למנות את ׳תלמוד תורה׳,
׳מלבישי ערומים׳ ,׳רודפי צדק׳ ,׳ספרים׳ או' ,'Atoras׳ביקור חולים׳ ,׳עושי חסד׳,
׳ליל אשמורות׳ )' 'Lelezmurozאו ' ,('Maytinal׳קברים׳ ,׳נושאי המיטה׳,
שו״ת הרשב״א ,ד ,קפה. 84
שו״ת הר״ן ,א. 85
86
שו״ת הר״ן ,מה.
