Page 133 - peamim 46-7

‫‪ | 130‬יום טוב עסיס‬

‫ורגישותה למצוקתן נתקהתה‪ .‬בקהילות רבות לא היתה קופת צדקה‪ ,‬כמו בטולדו‬

‫הגדולה‪ ,‬כשהגיע הרא״ש להשתקע בה‪ .‬בסוף המאה ה־‪ ,13‬הרשב״א כותב כי‬

‫באראגוניה ׳אין הצבור מספיקין צרכי עניים לגמרי ואינן ממלאיץ חסרונך‪ ,‬אף כי‬
‫בקהילות שונות כבר נוסדה ׳קופה של צדקה׳‪ 66.‬מדיניות הרווחה של הקהילה פיגרה‬

‫ולא סייעה למצבם הדחוק של יהודים רבים‪ ,‬שמצוקתם לא נשמעה‪ .‬עדויות רבות‬

‫מלמדות על עושרם המופלג של מעטים בחברה היהודית‪ ,‬אך לעומתם נמצאו יהודים‬
‫מחוסרי כול‪ ,‬חלקם נאלצו להגר מחמת עוניים‪ 67,‬חלקם חסרו אף מזון בסיסי ואף לא‬
‫היה להם במה לקדש אישה‪ 68.‬בהעדר טיפול מצד הקהילה במקומות מסוימים‪ ,‬נאלצו‬
‫פוסקי ההלכה להתמודד עם בעיות העוני בפתרונות זמניים או מאולתרים‪ 69.‬האמידים‬
‫המעטים היו כאמור בעלי כוח פוליטי גדול בקהילה‪ 70.‬הרגשת העוול שהיתה מנת‬

‫חלקם של העניים מתבטאת במקורות עבריים ולועזיים‪ ,‬כמו בדברי הרשב״א‪ :‬׳יש‬
‫עשיר שאינו פורע מחמת אלמותו ויש מתרושש ופורע מתוך הדחק׳‪ 71.‬העשירים‪,‬‬

‫שהיו ׳מגדולי פורעי המס׳ במספר קהילות שילמו לעתים למעלה ממחצית המס‪ ,‬ולכן‬
‫ראו עצמם זכאים להכריע בענייני הקהל;‪ 72‬ובמרבית הקהילות היתה ההנהגה בידי‬

‫עשירים אלה‪.‬‬

‫עד שהשכבות הנמוכות מצאו פתרונות חדשים למצוקת עניי הקהל‪ ,‬נהג הפרט‬

‫לתת צדקה לאביונים בדרכים המקובלות‪ .‬אחת מהן — דרך שאילצה בעקיפין את‬

‫הקהילה להתמודד עם הבעיה — היתה הקדשת כסף ורכוש לעניים‪ :‬הקהילה היתה‬

‫חייבת לחלק את פירות ההקדש בין העניים‪ ,‬והמקדיש כבל למעשה את ידיה לפעולה‬
‫לפי בקשתו בלבד‪ 73.‬הקדשים רבים נועדו לעניים בכלל; לעתים הגדיר המקדיש‬

‫וצמצם בצוואתו את הנהנים מנכסיו‪ :‬כך צוין‪ ,‬למשל‪ ,‬כי ההקדש יסייע לנישואי‬
‫יתומים ולכסות עניים וכיו״ב‪ 74.‬עם הזמן‪ ,‬עקב הצטברות נכסי ההקדש‪ ,‬מצאו קהילות‬

‫אחדות לנכון למנות ברורים מיוחדים‪ ,‬או גבאי צדקה‪ ,‬לנהל את ההקדש ולחלק את‬
‫פירותיו בזמנים קבועים‪ 75.‬לאלה הוענק כוח רב מתוקף תפקידם‪76.‬‬

‫בקהילות אחדות הוקמו אפוא קופות צדקה מתרומות יחידים לעניי המקום‪,‬‬
‫ליתומים ואלמנות‪ ,‬להכנסת כלה ולקבורה‪ 77.‬מפעל זה היה תלוי ביוזמת הפרט‬

‫שו״ת הרשב״א‪ ,‬ז‪ ,‬ת מ ט = ז )דפוס רומא(‪ ,‬קמו = ה‪ ,‬רסט‪.‬‬ ‫‪66‬‬
‫זכרון יהודה‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪67‬‬
‫‪68‬‬
‫שו״ת הרשב״א‪ ,‬ד‪ ,‬קכא‪ ,‬רעג‪.‬‬ ‫‪69‬‬
‫שו״ת הרשב״א‪ ,‬ד‪ ,‬קעג‪ :‬שו״ת הרא״ש‪ ,‬כלל ו‪ ,‬סימן ב‪.‬‬ ‫‪70‬‬
‫בצוואות מהימים ההם יש דוגמאות לרוב לעושר הגדול‪ ,‬ועיין‪ :‬שו״ת הרשב״א‪ ,‬ב‪ ,‬סב‪ ,‬קעד‪.‬‬ ‫‪71‬‬
‫‪72‬‬
‫שו״ת הרשב״א‪ ,‬ז‪ ,‬מ‪.‬‬ ‫‪73‬‬
‫ראה למשל‪ :‬שו״ת הריטב״א‪ ,‬קל; שו״ת הרשב״א‪ ,‬ה‪ ,‬רצא‪.‬‬ ‫‪74‬‬
‫‪75‬‬
‫שו״ת הרשב״א‪ ,‬ה‪ ,‬רסט; ז‪ ,‬קמו‪.‬‬ ‫‪76‬‬
‫שו״ת הרשב״א‪ ,‬ב‪ ,‬שכו‪.‬‬ ‫‪77‬‬

‫שו״ת הרשב״א‪ ,‬ג‪ ,‬רצא‪ ,‬רצז‪.‬‬
‫שו״ת הרשב״א‪ ,‬ז )דפוס רומא(‪ ,‬קכט‪ :‬שו״ת הר״ן‪ ,‬עה‪.‬‬

‫שו״ת הרשב״א‪ ,‬א‪ ,‬אלף קג‪.‬‬