Page 166 - peamim 46-7
P. 166

‫עיונים בנוסחי צו הגירוש מספרד ן ‪1 6 3‬‬

‫על־פי הכרוניקות‪ 33,‬לא הועלה הנושא באספת הקורטס בקלעתאיוד בשנת ‪ ,1481‬ואף‬
‫לא באספת הקורטס בטראסונה‪ 34‬בשנים ‪ ,1484-1483‬ומכאן שלא ראו אותה כלל‬
‫כבעיה בוערת‪ .‬לא כץ היה בקאסטיליה‪ ,‬באספת הקורטס במדריגל משנת ‪ .1476‬שם‬
‫הועלה הנושא במסגרת הצעדים הראשונים לפתרוץ הבעיה היהודית לפי תכניותיהם‬

   ‫של קנאי הנצרות הקיצוניים‪ — 35‬ומכאץ כנראה יש לגזור על הממלכה כולה‪.‬‬
‫איץ פירוש הדבר שבאראגוץ‪ ,‬בוולנסיה ובקאטאלוניה לא עסקו יהודים בהלוואות;‬
‫וודאי כי לא תמיד היתה האשמת היהודים בהערמה על חוקי הריבית בגדר עלילה‬
‫ודיבה‪ .‬אנו גם מוצאים שהם נענשו על עברות ריבית‪ ,‬כמסתבר מץ החקירה שנעשתה‬
‫כמה שנים בסמוך לגירוש; אז נגזר על קהילות היהודים באראגוץ לשלם קנס גבוה‬
‫)של ‪ 500,000‬סואלדוס(‪ 36.‬דומה שההשלכה ממקרה זה על כלל בעיית הריבית‪,‬‬
‫ששימשה לימים מניע לגירוש‪ ,‬היתה מוגזמת‪ ,‬ואפשר לראותה כחלק מץ המערך‬
‫התעמולתי־המעשי של פרנאנדו השני‪ .‬המלך ידע את חשיבות הנושא בעבר‪ 37‬כגורם‬
‫בהתפתחות שנאת היהודים‪ ,‬בייחוד בקרב השכבות העירוניות הנמוכות‪ ,‬ביץ בעלי‬
‫המלאכה וביץ הנזירים המטיפים הקרובים לדלת העם‪ .‬מחברים אנטי־יהודיים במאה‬
‫הט״ ו מספרים על סכומי עתק שגבו המלווים היהודים כריבית על הלוואותיהם‪.‬‬
‫לענייץ זה נסתפק כאץ בהבאת דברי ההסתה של הנזיר הפרנציסקאני אלונסו די‬
‫אספינה‪ ,‬ממבשרי רעיוץ הגירוש הכללי ומורו הרוחני של טורקימדה‪ .‬ביץ מעשי‬
‫האכזריות של היהודים‪ ,‬המצדיקים לדעתו את גירושם‪ ,‬הביא הנזיר את עסקי הריבית‬
‫שלהם‪ ,‬׳שלא יוכל העט להסביר כמה רבים המעשים והאסונות שגרמו היהודים על־‬
‫ידי לקיחת ריבית‪ .‬בכך איץ הם יכולים להיחשב‪ ,‬אל נפרץ‪ ,‬כבני אדם אלא כשטניים׳‪38.‬‬

                                    ‫ראה‪ :‬סוריטה‪ ,‬אנאלים‪ ;lib. XX cap. XLIX ,‬ארקו‪ ,‬עמי ‪.88‬‬                        ‫‪33‬‬
                              ‫ראה‪A.C.A., Consejo de Aragon, leg. 58 & A.D.Z. ms. 67 :‬‬                            ‫‪34‬‬
‫עיין באישור ה ח ל ט ו ת הקורטס במדריגל בסעיף ‪] 36‬הוא תוספת לחוק הקורטס ש ל ט ו ל ד ו מ ש נ ת‬                     ‫‪35‬‬
‫‪ 1462‬סעיף ‪ ,[23‬שם נאמר‪ :‬׳וכדי למנוע רמאויות בריבית ובחוזים אשר בהם היהודים פוגעים‬
‫בנוצרים פעמים רבות וגובים מהם סכומים גדולים של מרבדים ותבואה ודברים אחרים תמורת‬                                  ‫‪37‬‬
‫סכומים קטנים שהנוצרים בזמן דוחק קיבלו מהם‪ ,‬מצווים אנו ל‪...‬׳ )על־פי בער‪ ,‬תעודות‪ ,‬ב‪ ,‬עמי‬                           ‫‪38‬‬

                                                                                                      ‫‪.(341-340‬‬
‫‪ Reg. sin catalogar, fol. 164 , 3 6‬הקנס מ ו ט ל על קהילות אראגון כדי לפצות‬
‫על הנזק ‪'que nos fazen los judios desse reyno por razon de las usuras y contratos‬‬
‫'‪ .desaforados‬והשווה‪'...paga del servicio que por razon de las usuras a su alteza :‬‬
‫‪fazeys de los cinientos mil sueldos jaqueses en cinquo anyos e tandas todas las‬‬
‫‪aljamas de judios de Aragon que se pagan por el dia e fiesta de sanct Johan en ei‬‬

                                   ‫)‪mes de junyo' (A.H.P.Z. Anton Muran, 1491, fol. 107‬‬
‫למן המחצית השנייה של המאה הי״ג ואילך‪ ,‬נדונה שאלה זו הרבה באספות הקורטס המקומיים‬
‫שבאראגון ובקאטאלוניה‪ ,‬וכן אלו הייחודיים של קאסטיליה‪ ,‬כאילו היתה הנקודה המרכזית‬

        ‫במעמד היהודים במלכות ובחברה הנוצרית‪ .‬בנושא זה דן בהרחבה אורפלי‪ ,‬הריבית‪.‬‬
‫ראה‪Fortalitium fidei, lib. III, consid. VII, CL: In vsuris in quibus expoliant :‬‬
‫‪ ,christianos‬ושם די אספינה מביא לדוגמא מקרה‪ ,‬ש׳יהודי בעיר סאמורה‪ ,‬לקח כריבית‪ ,‬שישים‬
‫אלף בעבור עשרת אלפים׳‪ ,‬וכן הוא אומר‪ :‬׳מחזיקים הם בחוזי הריבית מדור לדור‪ ,‬עד כדי כך‬
‫שלא רק האיכרים עובדי האדמה‪ ,‬אלא גם בעלי נחלאות והאבירים מוחזקים בידם כשבויים‬
   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171