Page 161 - peamim 46-7
P. 161
| 158מ׳ אורפלי ומ׳׳א מוטיס־דולדר
מטעמים אנושיים או מחמת המלחמה עם גראנאדה .מכאן שגם המלך בכבודו
ובעצמו פנה אל טורקימדה בבקשה לדחות לזמן־מה את ההוצאה אל הפועל של צו
הגירוש החלקי מסאראגוסה ואלבאראסיץ) ,(i486שכאמור ,אינו נזכר כאן בצו משנת
רנ״ב .להתרחשות העתידה אין שום הבדל מהותי אם גירוש סאראגוסה נתגשם רק
בשנת 1492ולא קודם לכן.
) (5לאחר ההכרה בכישלון הגזרות הנזכרות נתקבלה ,כנאמר בצו ,ההחלטה בדבר
הגירוש הכללי :׳ואחר שנשאנו ונתנו רבות בעניין ,הסכמנו לגרש את כל היהודים
והיהודיות האמורים ממלכויותינו ,ושלעולם לא יחזרו אליהן ואף לא לשום אחת
מהן .ובהקשר לכך אנו מפרסמים פקודה זו׳:
אנו מצווים לכל היהודים והיהודיות בני כל גיל שהוא ,החיים וגרים ונמצאים
במלכויותינו ובמקומות אדנותנו האמורים ,אלה שנולדו בהן ואלה שלא נולדו
בהן ,ושבאו אליהן באיזה אופן שהוא ומאיזה סיבה שהיא ,שעד סוף חודש יולי
הבא ראשון בשנה זו יצאו ממלכויותינו וממקומותינו הנזכרים ,עם בניהם
ובנותיהם ,משרתיהם ומשרתותיהם ובני משפחותיהם היהודים ,כגדולים
כקטנים ,מכל הגילים ,ולא יעזו לחזור אליהן או להיות בהן או באיזה חלק
שהוא מהן ,לא לשם ישיבה ולא לשם מעבר ולא בשום אופן אחר .זאת בכפיית
עונש ,שאם לא יעשו כך ואם לא יצייתו לצו ,ואם יימצאו יושבים במלכויותינו
ובמקומותינו הנזכרים ,או יבואו אליהם באיזו צורה שהיא ,עלולים להענש
בעונש מיתה ,ולהחרמת כל רכושם לטובת החצר וקופת המלכות; והעונשים
האלה יחולו עליהם מעצם המעשה והדין ,בלי משפט ,בלי מתן פסק דין ובלי
הכרזה.
קריגל ,בניתוח של הליך קבלת ההחלטה ,הגיע למסקנה שההליך היה כרוך במתיחות
ובעימות בין שתי מגמות עיקריות :שמירת היהודים כקהל שיש לו מקום במלכות
הנוצרית — כמובן תוך נקיטת אמצעים למניעת השפעתו על האנוסים — ולעומתה
גישת האינקוויזיציה ,שביקשה את עקירת האוכלוסייה היהודית מדרך חייה
וממקומה ,ואת גירושה המוחלט ,כאילו היה מדובר בגידול ממאיר 20.לפי כל
הסימנים ,דומה שאכן זו היתה הדילמה של המלכים ,והפתרונות עד כה — החקירה,
ההפרדה במגורים והגירושים החלקיים — לא היו אלא פתרונות זמניים ומונעים;
בסופו של דבר נתקבל הפתרון האחרון ,הסופי ,הכירורגי .כדי להגיע לפתרון זה
נדרשו המלכים לכמה תנאים מוקדמים ,כדי לשמור על הדימוי החיובי שלהם ולזכות
בתמיכה מרבית של דעת קהל) :א( האשמת הנידונים בפשעים ,כגון הפצת הכפירה
ולקיחת ריבית נשך — פשעים שמצדיקים את רוע הגזרה; ) pמתן תקופת חסד ,שבה
יוכלו לתקן את מעשיהם הרעים על־ידי המרת ד ת ם ; )ג( חסות הכתר לשלומם
20עיין :קריגל ,ה ה ח ל ט ה ,עמי .79
