Page 159 - peamim 46-7
P. 159
| 156מ׳ אורפלי ומ׳׳א מוטיס־דולדר
אומרים ,מפצירים ומבקשים ,ואל הדוקסים ,המארקיזים ,הרוזנים וסגניהם ,האצילים,
האבירים ,הפקידים ,הנתינים והילידים שלנו הנזכרים ,באשר לכל אחד מכם נוגע או
עשוי לנגוע ,מצווים אנו שתביאו לידי קיום ושמירה מלאה ויעילה של צו זה וכל
הנאמר בו .הישמרו אלו ואלו מלעשות או מלאפשר ]לעשות[ במישרין או בעקיפין
את ההיפך ,אם בחסדנו הכמורה רוצה והאחרים מן הענישה ,הזעם וחרוץ אפנו
להימנע .גם אם יימצאו מעט חוקים ,פוארוס ,חוקות ,דינים ומנהגים במלכויותינו
ובמקומותינו שאינם מתיישבים עם תוכנו של צוונו זה ,לא ייתקנו ולא יורו במנוגד לו,
משום שלמעץ האמונה הוא נעשה וניתך.
אמנם בשתי הגירסאות העיקריות לצו ניכרת דאגה דומה לפירסום הפקודה ,ונאמר
בהץ במפורש שהדבר נעשה ׳כדי שיוכל הדבר להגיע לידיעת כולם ,ושאיש לא יעמיד
פנים כאילו לא ידע ,אנו מצווים שפקודתנו זו תוכרז במקומות ובכיכרות המקובלים
בערי מלכויותינו ובמקומותינו׳; אלא שבכמה מנוסחי קאסטיליה מופיע גם ציוץ העיר
שאליה הצו מיועד וציון הממונה על פירסומו — הכרוז — ובפני הנוטריוץ הציבורי,
ודבר זה אינו מופיע כלל בגירסת אראגון.
(3ה א ס ק ט ו ק ו ל .חלק זה כולל כידוע את תאריך מתן התעודה ומקומה ,ונוסף על
ברכת הסיום או התפילה מובאים בו גם סימני האישור למהימנות המסמך.
בנוסחי קאסטיליה ,במקום הברכה ) (apprecatioהמקובלת ,שהיינו מצפים כי
׳המלכים הקאתוליים׳ יפנו לשמים ,אם לא לאדונם הנוצרי ,מצאנו שוב התראה לקיום
הצו כלשונו :׳ולא אלה ולא אחרים לא תעשו ולא יעשו בניגוד לכך׳ .לעומת זאת,
בנוסח אראגוץ בולטת בהיעדרה לא רק הברכה ,אלא גם הערת האזהרה הנזכרת,
והכתוב עובר מיד אל ציוץ סימני האישור ) (corroboratioלאמיתות התעודה:
׳לעדות ולראיית הדבר ציווינו לחתום תעודה זו על גבה בחותמנו הסודי׳ .בסמוך
לסימץ האישור ,בא בנוסח זה התאריך ומקום מתץ התעודה ,כמובץ בחתימת נותנה
הבלעדי — המלך :׳ניתץ בעירנו גראנאדה ,בשלושים ואחד בחודש מארס ,בשנת
אלף ארבע מאות תשעים ושתים להולדת אדוננו .אני המלך׳.
בנוסחי קאסטיליה אנו קוראים :׳ניתץ בעירנו גראנאדה ,בשלושים ואחד בחודש
מארס ,בשנת אלף וארבע מאות תשעים ושתים ללידתו של אדוננו ,ישוע משיח .אני
המלך ,אני המלכה .אני חואץ די קולומה ,מזכיר המלך והמלכה ,אדוננו ,כתב כמו
שנצטווה׳ .שמות רשמי הקנצילריה שונים כמובץ ,אם כי לא בכל מקרה.
ב .ביקורת ופרשנות
מ׳ קריגל ,אשר ביקש לעמוד על הקווים המשותפים למלכי אנגליה ,צרפת וספרד
ביחסם כלפי היהודים על רקע גירושם ממלכויות אלו 18,העלה על נס את אורך המבוא
18ראה :קריגל ,ה ה ח ל ט ה ,עמי ;76קריגל ,גירושים ,עמי .20-5
