Page 21 - etmol_133

‫פעילותו‪ ,‬נעלם לעשרים שנה‪ ,‬נדון‬ ‫בונו‪ .‬היא הוצאה בברלין ב‪.1919-‬‬ ‫במבר ‪ 1909‬פירסם שייד רשימה בשם‬
‫על‪-‬ידי הצרפתים במלחמת העולם‬ ‫שמו בתעודה? ד״ר י‪ ,‬עות׳מאן‬ ‫״רופאים יהודים״ ובה פרטים על בני‬
‫הראשונה למוות על ריגול וניצל‬ ‫הולצמן‪ .‬בצד הדת — לא כתוב דבר‪.‬‬ ‫א ‪p‬־ישראל שנסעו לאירופה ללמוד‬
‫כשהוחלף במרגל צרפתי‪ ,‬ואת חייו‬
‫סיים כמורה ערירי ותושב מושב זקנים‬ ‫לא מוסלמי‪ ,‬אך גם לא יהודי‪.‬‬ ‫רפואה‪ .‬שייד ציין‪ ,‬בקורטוב של‬
‫זהו הסיפור שנמצא בידינו על ד״ר‬ ‫ציניות‪ ,‬כי הארץ־ישראלים להוטים‬
‫דל בעיר קובנה שבליטא‪.‬‬ ‫הולצמן שהתקרב להרצל בראשית‬ ‫מאוד אחרי הקריירה הזאת‪ .‬בראש‬
‫הרשימה הזכיר את ד״ר הולצמן‪:‬‬
‫כורלרית‬ ‫ראוארשון‬ ‫״הרופא הזה נולד ברוסיה )טעות‪ ,‬הוא‬
‫נולד בירושלים( ושימש תקופת־מה‬
‫זרפו־״־ס כא•״‬ ‫®■צא‬ ‫מורה לעברית במושבה זכרון־יעקב‪.‬‬
‫—עייר’יי ‪------‬‬ ‫הוא היה אדוק מאוד‪ ,‬משם נסע‬
‫לברלין ללמוד רפואה‪ .‬בברלין הוא‬
‫עתון לבני נוער‪ ,‬יפו וו‪19‬‬ ‫תולדות העתונות בעברית לא נכת­‬ ‫זכה לתמיכה כספית גדולה‪ ,‬הודות‬
‫בו עדיין במלואן‪ .‬מנוחה גלבוע‬ ‫להמלצתו של הד״ר הירש הילדסהיי־‬
‫‪■ n 1 :p p rD‬‬ ‫פירסמה לפני כמה שנים את לקסיקון‬ ‫מר‪ ,‬שפתח לפניו את דפי עיתונו‬
‫העתונות העברית במאה ה‪ 18-‬וה‪19-‬‬ ‫ה״יודישע פרסה״ והדפיס כמה וכמה‬
‫בטאון ספרותי‪-‬אמנותי ״הקשת״‪ ,‬ברלין ‪1903‬‬ ‫וראתה את ראשית עתונות החדשות‬ ‫מאמרים שלו‪ .‬אחרי שקיבל את‬
‫העברית בשנת ‪ ,1691‬בקובצי שאלות‬ ‫הדיפלומה‪ ,‬הוא השתקע בקושטא‪.‬‬
‫ותשובות ״פרי עץ חיים״ שיצאו לאור‬ ‫שם עשיתי לו פרוטקציה אצל רופא‬
‫מדי פעם במשך יותר ממאה שנה‬ ‫העיניים הנודע ד״ר אליאס פחה‪ .‬מקץ‬
‫באמסטרדם שבהולנד ובהם נמסר על‬ ‫כמה זמן הוא עזב את בירת תורכיה‬
‫חיי היהודים וחדשות מסחר ומסעות‬ ‫וחזר לברלין‪ .‬משם יצא לטנג׳ר וקשר‬
‫אניות‪ .‬גליה ירדני כתבה על ראשית‬ ‫את גורלו בגורלו של השולטן מולאי‬
‫העתונות בארץ‪ .‬פרטים על עתוני‬ ‫תאפר‪ .‬עיתונים צרפתיים סיפרו שהת­‬
‫הא ‪ p‬נמצאים גם בספריה ובמחקריה‬ ‫אסלם‪ .‬לא יכולתי לאמת את הקביעה‬
‫של שושנה הלוי וכן במחקרים‬
‫ובספרים של זלמן פבזנר‪ .‬ספר קטן‬ ‫הזאת״‪.‬‬
‫על תולדות העתונות ומחקרים נוספים‬
‫פירסם ג‪ .‬קרסל‪ .‬וכתב‪-‬העת ״קשר״‬ ‫הקביעה הזאת היא כנראה פשר‬
‫בעריכת מרדכי נאור‪ ,‬היוצא לאור על‪-‬‬ ‫סודו ״האפל״ של אליעזר יהודה‬
‫ידי אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬מפרסם‬ ‫הולצמן‪ .‬מולאי האפר‪ ,‬שהולצמן‬
‫מחקרים אקדמאיים וכלליים על הע‪-‬‬ ‫קשר את גורלו בגורלו‪ .‬היה מוסלמי‬
‫תונות העברית והיהודית‪ .‬בימים אלו‬ ‫אדוק עד כדי קיצוניות‪ .‬ב־‪ 1908‬הוא‬
‫נוסף ספר למחקרי העתונות — ״אור‬ ‫ניצח והדיח מכס השולטנות במרוקו‬
‫ראשון״ מאת דוד מלמד‪ ,‬שיצא לאור‬ ‫את אחיו מולאי עבד אל־עזיז‪ ,‬שנחשד‬
‫באהדה יתירה לנוצרים ולמודרניזם‪.‬‬
‫בהוצאת ״ידיעות אחרונות״‪.‬‬ ‫שנה קודם לכן הכתירו חכמי הדת‪,‬‬
‫ספר זה שיצא בצורה אלבומית‪,‬‬ ‫ה״עולמא״‪ ,‬של מרקאש לשולטן את‬
‫מעוצב ומאוייר על‪-‬ידי דני קרמן‪,‬‬ ‫האפר‪ ,‬המוסלמי האדוק שהכריז על‬
‫מוקדש ל״עתונים ראשונים״‪ .‬דוד‬ ‫עצמו כ״מגן האיסלאם והרוח המרוק­‬
‫מלמד כותב מחקרים‪-‬רשימות על‬ ‫נית המקורית״‪ ,‬נראה שד״ר הולצמן‬
‫כתבי‪-‬עת שהיו ראשונים בשטחם‪.‬‬ ‫קשר את עצמו לגרמניה ומעסיקיו‬
‫בין המאמרים שחלקם הופיעו גם‬ ‫הגרמנים הטילו עליו לרכוש את אמונו‬
‫בעת‪-‬מול‪ ,‬סיפור היומון העברי הרא­‬ ‫של מולאי תאפר‪ ,‬ואחר כך את אמון‬
‫שון‪ ,‬עתון הנשים הראשון‪ ,‬עתון‬ ‫יורשו‪ ,‬מולאי יוסף‪ ,‬כדי להסיר מעליו‬
‫החינוך הראשון‪ ,‬הבטאון הספרותי‪-‬‬ ‫כל חשד התאסלם ומילא את משימתו‪,‬‬
‫אמנותי הראשון‪ ,‬העתון הרפואי הרא­‬ ‫אולם בידינו אין פרטים מה בדיוק‬
‫שון‪ ,‬העתון ״הצהוב״ הראשון ועוד‬ ‫היתה המשימה שהוטלה על הולצמן‪.‬‬
‫ועוד‪ .‬רשימות אלו הם גם סיפורים‬ ‫בכל אופן‪ ,‬גרמניה תמכה ב״פוטש״‬
‫מרתקים המלווים בצילומי העתונים‬ ‫של האפר והיתה המדינה האירופית‬
‫הראשונה שהכירה בשלטונו‪ .‬לדברי‬
‫הנדירים‪ ,‬שמעטים ראו אותם‪.‬‬ ‫שייר‪ ,‬נפוצו במערב שמועות על‬
‫כאן מתפרסמים כמה מ״השערים‬ ‫התאסלמותו של רופא השולטן ואיש‬
‫סודו‪ .‬אפשר שגם השאיר מאחוריו‬
‫הראשונים״‪ ,‬מתוך הספר‪.‬‬ ‫במרוקו אשה מוסלמית וילדים‪ .‬לעניין‬
‫ההתאסלמות יש בידינו אף ראיה‪:‬‬
‫באוסף אברהם שבדרון במחלקה‬
‫לכתבי‪-‬יד של הספריה הלאומית בי­‬
‫רושלים מצויה תעודת האזרחות‬
‫התורכית של הולצמן‪ ,‬שנמצאה בעז‪-‬‬

‫‪21‬‬