Page 16 - etmol_133

‫עגדית ללא מולדת‬ ‫עיניים מאוחרים יותר שכתבו ערבית‬
‫— ולא בחיבור התמציתי של חוניין‬
‫מאז שנות העשרים היתה א ‪-p‬ישראל מרכז לשירה העברית‪ .‬תוך שנים לא רבות‬
‫שתורגם ללטינית‪.‬‬
‫בלטו משוררים צעירים‪ ,‬מחדשים בכל סגנונות השירה המקובלים בעולם; קם קהל‬
‫כתב בשביל יהודי?‬
‫קוראים גדול‪ ,‬צמא לשירה חדשה; יצאו לאור ספרים וכתבי‪-‬עת‪ ,‬נוצרה שירה‬
‫בעוד שמסתבר אפוא כי בהוכחות‬
‫מעניינת‪ ,‬טובה וגם טובה מאוד‪ .‬מרכזים של ספרות ושירה עברית פעלו בשנות‬ ‫ליהדותו של בנוונוטוס אין ממש‪,‬‬
‫קיימים מצד שני נימוקים כבדי משקל‬
‫העשרים והשלושים בארץ־ישראל‪ ,‬אבל גם במקומות שונים ורחוקים זה מזה‪.‬‬ ‫המצביעים על נצרותו של האיש‪ .‬כל‬
‫כתבי היד‪ ,‬מן המוקדמים ביותר‬
‫במוסקבה‪ ,‬בקייב‪ ,‬בלנינגרד‪ ,‬בווארשה‪ ,‬בדלנה‪ ,‬בניו־יורק ובמקומות אחרים חיו‬ ‫והלאה‪ ,‬מלאים בביטויים נוצריים‬

‫משוררים עברים‪ ,‬כתבו ופירסמו שירים וספרים‪ .‬אותם ימים פרחה ספרות גדולה‬ ‫מובהקים‪.‬‬
‫ערכתי השוואה בין כתב היד בן‬
‫ביידיש‪ ,‬סופרים יהודים כתבו בשפות ארצותיהם ואילו אותם משוררים וסופרים‬ ‫המאה ה־‪ ,16‬זה שבסיומו מופיעה‬
‫ההערה כי החיבור תורגם מעברית‬
‫מעטים ובודדים התעקשו לכתוב בלשון העברית לקהל הוראים קטן‪ .‬חלקם רצו‬ ‫ללטינית‪ ,‬לבין כתבי היד הלטיניים‬
‫האחרים‪ ,‬והגעתי לתוצאה מעניינת‪.‬‬
‫לעלות לא ‪p‬־ישראל ולא הצליחו‪ ,‬חלקם היו בא ‪ p‬וחזרו למקומותיהם‪ ,‬וחלקם לא‬ ‫במקומות שבהם כתבי־יד מאוחרים‬
‫יותר פונים לכריסטוס‪ ,‬כתב היד בן‬
‫היו אפילו ציונים‪ ,‬אבל אהבת נפש אהבו את השפה העברית‪.‬‬ ‫המאה ה־‪ 16‬אומר דומינוס‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫האדון‪ ,‬במקום כריסטוס‪ .‬אפשר לר­‬
‫וכך קם בשנות העשרים מרכז ברוסיה‪ ,‬וחבריו פירסמו שירים עבריים‪ ,‬מהם‬ ‫אות בכך הימנעות מביטוי צורם‬
‫לאוזניים יהודיות‪ ,‬והחלפתו בביטוי‬
‫מושפעים מן הספרות הרוסית המהפכנית‪ ,‬והם הוציאו לאור גם קובץ גדול —‬ ‫נייטראלי יותר‪ .‬האם מותר לשער‬
‫שכתב־היד הועתק עבור רופא עיניים‬
‫״בראשית״ שבין משתתפיו היה יצחק בבל‪ ,‬ואחד מחבורה זו היה חיים לנסקי‪,‬‬ ‫יהודי‪ ,‬ועל כן הוצאו ממנו הפניות‬
‫לכריסטוס? ואם כך‪ ,‬שמא נוספה‬
‫מחשובי המשוררים בעברית‪ .‬חבורה עברית פעלה גם בפולין ובליטא‪ ,‬ובארצות־‬ ‫ההערה בדבר התרגום מעברית כדי‬
‫להכשיר את החיבור עוד יותר עבור‬
‫הברית חיו משוררים וסופרים‪ ,‬מהם חשובים ביותר‪ ,‬שפירסמו שירים והוציאו לאור‬ ‫קוראו היהודי? השערה זאת היתה‬
‫מ!זחזקת אילו הוצאו מן החיבור כל‬
‫ספרים וכתבי‪-‬עת‪ ,‬והנודע בהם — ״הדואר״ שיצא לאור במשך שנים רבות‪.‬‬ ‫הביטויים הנוצריים‪ ,‬אבל ראינו שלא‬

‫בימים אלו יצא לאור בהוצאת מוסד‬ ‫כך הדבר‪.‬‬
‫כללו של דבר‪ ,‬נראה שבנוונוטוס‬
‫א רירו ^רג‪1‬‬ ‫ביאליק הספר ״השירה העברית בפולין‬ ‫היה רופא נוצרי שעיקר הכשרתו‬
‫בין שתי מלחמות העולם״ בעריכת דוד‬ ‫לטינית ולא ערבית‪ ,‬אף שידע מספר‬
‫מונחים ערביים והתבונן לפחות פעם‬
‫וינפלד‪ .‬בספר כ־‪ 500‬עמודים ומופיעים‬ ‫אחת בריפוי שנעשה בידי נשים מוס­‬
‫למיות במקום שנקרא ברבריה‪ .‬טיפוס‬
‫בו שיריהם של עשרים‪-‬וחמישה משור­‬ ‫כזה של הכשרה מוכר לנו בממלכת‬
‫ירושלים הצלבנית; ובחיבורו אכן‬
‫רים והקדמה מקיפה‪ ,‬בעצם חיבור‬ ‫מצויות עדויות הקושרות אותו לממל­‬
‫כה זאת‪ ,‬ותומכות בהצהרתו כי הוא‬
‫לעצמו‪ ,‬של וינפלד‪ .‬ספר זה הוא‬ ‫מירושלים‪ .‬המקומות המוזכרים בחי­‬
‫בורו מעידים כי עם בואו למערב הוא‬
‫הפתעה‪ ,‬גם לאלו המכירים את השירה‬ ‫עבד בחלקים שונים של איטליה‪,‬‬
‫מסיציליה עד לומברדיה‪ .‬מצאתי בחי­‬
‫העברית החדשה‪ .‬משוררי פולין העברית‬ ‫בורו עדות המצביעה על כך שהניב‬
‫הסיציליאני היה קרוב לו יותר מכל ניב‬
‫מושפעים ממשוררי הארץ ומושפעים‬ ‫איטלקי אחר; ויש לציין כי השם‬
‫‪ Grapheus‬בו כזכור הוא מכנה את‬
‫מהשירה הפולנית והיידית ומהזרמים‬ ‫עצמו‪ ,‬מתועד בסיציליה בסוף המאה‬
‫ה־‪ . 11‬אפשד אם כן שבנוונוטוס היה‬
‫החדישים של השירה הרוסית‪ ,‬אבל הם‬ ‫בן למשפחה סיציליאנית שהתיישבה‬
‫בירושלים הצלבנית‪ ,‬שיצא מירושלים‬
‫גם מוסיפים ליצירה העברית קו מיוחד‬
‫כדי ללמוד ולעבוד במערב‪.‬‬
‫שאיננו מופיע בשירה הארצישראלית‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫שעיסוקה בשירה הלירית‪-‬אישית‪ ,‬ובשי­‬

‫רי בניין הא ‪ p‬ושירי החלוצים; ואילו‬

‫משוררי העברית בפולין כותבים על‬

‫הדלות הגדולה של רוב בני עמם‪ ,‬על‬

‫חוסר עבודה‪ ,‬על רעב ועל יאוש‪ ,‬יחד עם‬

‫שירי אהבה וגעגועים לארץ‪ ,‬פזמונים‬

‫ושירי עם‪.‬‬

‫בספר מופיעים שיריהם של משוררים מצויינים כמו יצחק קצנלסון‪ ,‬שכתב ביידיש‬

‫את ההינה על העם היהודי הנכחד ושנספה במחנה ריכוז‪ ,‬ושכתב גם בעברית‪ ,‬זמן‬

‫קצר לפני הרצחו‪ :‬״חלום חלמתי‪/‬נורא מאוד‪/‬אין עמי‪ ,‬עמי‪/‬איננו עוד״‪ .‬ושירים‬

‫ופואמות של מתתיהו שוהם שכתב מחזות‪-‬שירה שעדיין מצפים ליוצר התיאטרוני‬

‫בעל שאר־הרוח שיידע להביאם אל הבמה‪ ,‬ושיריו של ולדיסלב חרפוסטה המוזר —‬

‫פולני‪-‬קתולי שהתאהב בשירה העברית וכתב שירים עבריים )בימים הראשונים של‬

‫מדינת ישראל היה נספח בשגרירות הפולנית בא ‪ ;(p‬או של אברהם דיב ורבנר‪,‬‬

‫משורר‪-‬פועלים לוחם שעלה לא ‪ p‬ב‪ ,1938-‬חזר לפולין ונספה שם‪ ,‬וכתב‪ :‬״כי‬

‫עולות באוזני אנחות פועלים‪/‬זקנים מחפשים עבודה‪/‬הבולעים את רירם למראה פת‬

‫קיבר‪/‬וכל זאת לעולם לא נודע?״; או של בר פומרנץ‪ ,‬שלו חי בא ‪ p‬כחלומו‪ ,‬היה‬

‫מצטרף למשורריה הטובים ביותר‪ .‬הוא שכתב‪ :‬״ציון! את שקראתי לך פעם מולדת‪/‬‬

‫‪ ...‬נכסוף נכספתי לשמוע מפי את הקריאה‪/ :‬מולדת‪/‬אך דממתי בדממה כנה של‬

‫ילד‪/‬שלא ראה את אמו מימיו״‪.‬‬

‫שורה ארוכה של'משוררים עברים‪ ,‬רובם נרצחו ברצח היהודים‪ .‬כולם אהבו את‬

‫העברית יותר מכל‪ ,‬כפי שכתב אחד מהם‪ ,‬מלכיאל לוסטרניק שנספה בגיטו ורשה‬

‫בשנת ‪ : 1942‬״אתך לנצח באתי בברית‪ ,‬מי יתן ויצאה נשמתי בעברית״‪.‬‬

‫ונשמותיהם יצאו בעברית‪,27 .‬‬