Page 12 - etmol_133

‫לפי הכתוב בספר שמות מצאה בת •‪*nnn nunn‬‬
‫פרעה את משה התינוק בתיבת גומא‬
‫ששטה בנילוס‪ ,‬משתה אותו מן המים‪,‬‬
‫הכניסה אותו לביתה וגידלה אותו‪ .‬רק‬
‫כשהתבגר התוודע לבני עמו‪ ,‬ראה‬
‫בסבלותם‪ ,‬נעלב בעלבונם‪ ,‬עמד‬
‫בראשם והוציאם לחופשי‪ .‬היה זה‬

‫הזר שבא מן החוץ‪ ,‬שנבחר להוציא‬

‫מאת אנינ‬ ‫את בני ישראל מעבדות לחירות‪.‬‬
‫רב הפיתוי לעשות הקבלה בין‬

‫הרצל למשה‪ :‬הרצל גם הוא גדל‬

‫בסביבה תרבותית לא יהודית ורק‬

‫כאיש מבוגר התוודע אל בני עמו‪,‬‬

‫נעשה מנהיגם ונביאם‪ ,‬מי שנועד‬

‫לגאול אותם מיסורי הגלות ממיתוסי־יסוד של עמים רבים‪ .‬הרצל את ״מדינת היהודים״ הוא שמע על‬

‫ולהובילם אל הארץ המובטחת‪ .‬מצטרף לשורה מכובדת של מייסדי הפמפלט שקדם לו‪ ,‬״אוטואמניצי־‬
‫האגדה על הזר המסתורי המופיע מדינות‪ ,‬שהיו זרים לעמם‪ .‬האם הזרות פציה״ של פינסקר‪ ,‬מספרי היסוד של‬
‫מאי־שם ומציל את עמו‪ ,‬ידועה לנו מועילה או מזיקה?‬
‫ראשית הציונות‪ .‬לאחר שקרא ספר‬

‫כאשר נשבה הרצל בקסם רעיון זה‪ ,‬הוא אמר שאילו היה מכיר ספר‬

‫הלאומיות היהודית‪ ,‬שמשמעותו זה‪ ,‬הוא לא היה מפרסם את ״מדינת‬

‫יציאת אירופה של המוני יהודים היהודים״‪ .‬כך גם לא ידע הרצל כי זה‬

‫והתיישבותם בארץ־ישראל‪ ,‬הוא כחמש־עשרה שנה מתיישבים יהודים‬

‫הונע לכך על־ידי נסיונותיו בארץ־ישראל‪ ,‬הגם שבהצלחה‬

‫האישיים כעתונאי יהודי בן מוגבלת‪ .‬כך גם לא היה רגיש לשסע‬

‫המעמד הבינוני בווינה של העמוק בקרב הציונות בין המחנה‬

‫סוף־המאה‪ .‬עד ה״הארה״ האדוק בדתו לבין המחנה המודרני־‬

‫מכריו וידידיו היהודים היו חילוני‪ .‬כשפירסם את הרומן האוטופי‬

‫מעורים בתרבות הגרמנית‪ ,‬״אלטנוילאנד״ — ארץ ישנה חדשה‬

‫אלה היו היהודים היחידים — הוא הרגיז את כולם‪ .‬הספר הציג‬

‫שהכיר‪ .‬לכן היו לו מושגים מדינת יהודים אידיאלית לפי טעמו‬

‫קלושים על בני עמו‪ ,‬על של הרצל‪ ,‬מעין גן־עדן של ליברליות‪,‬‬

‫שאיפותיהם‪ ,‬על האידיאלים סובלנות ודמוקרטיה‪ ,‬שבו חיים זה‬

‫שלהם או המגמות החברתיות בצד זה בשלום ובהרמוניה‪ ,‬יהודים‬

‫וערבים‪ ,‬נוצרים ומוסלמים‪ .‬קנאות‬ ‫והתרבותיות שלהם‪.‬‬

‫הרצל היה חף מידע על נחשבת למידה מגונה‪ .‬כל אחד הוא‬

‫הנעשה בין היהודים בני מנומס ובן תרבות‪ ,‬והתיאטרון‪ ,‬אולם‬

‫זמנו‪ .‬שעה שפירסם את הקונצרטים והאופרה הם בעלי‬

‫תוכניתו על המדינה חשיבות ראשונה במעלה בחברה‬

‫היהודית הוא לא ידע החדשה‪ .‬תרבות המדינה היא כמובן‬

‫מאומה על התנועה גרמנית‪ ,‬בהתאם להעדפתו של הרצל‪.‬‬

‫הציונית שכבר פעלה זו מדינה ״אירופית״ יותר מאשר היו‬

‫במזרח אירופה‪ ,‬במיוחד מדינות אירופה עצמן אי־פעם‪.‬‬

‫ברוסיה הצארית וברו־ משהתפרסם הספר התמרמרו‬

‫מניה‪ ,‬מאז שנות היהודים הדתיים על המאפיינים‬

‫השמונים של המאה החילוניים והלא־יהודיים במדינת־‬

‫ה־‪ , 19‬ורק זמן רב חלום זה‪ ,‬ואילו החילוניים נפגעו‬

‫אחרי שפירסם מהתעלמותו של הרצל מן התרבות‬

‫העברית החדשה שהנצה באותם ימים‬

‫ומהאופי הקוסמופוליטי שנתן‬

‫למדינה‪.‬‬

‫באותו אופן‪ ,‬הרצל כמעט ולא ידע‬

‫מאומה על ארץ־ישראל וב״מדינת‬

‫היהודים״ הוא לא גילה רגשות עזים‬

‫כלפיה‪ .‬לדעתו‪ ,‬את הארץ המיועדת‬

‫להתיישבות יש לבחור לפי‬

‫האפשרויות‪ :‬אם נוכל להשיג את‬

‫ארץ־ישראל‪ ,‬מה טוב; אבל הוא היה‬

‫גם מוכן להסתפק בארגנטינה‪ .‬רק‬