Page 7 - etmol_133
P. 7
יהודה שרת עם בני משפחתו בנעוריו ,האח משה -למטה לארץ .הוא הסתובב מכפר לכפר והיה
הולך מדי לילה עשרים־שלושים קי
״ואולי״ ,והתקליט כפי שהסתבר ,היה הגרמני פריץ יירה .לאחר שובו ארצה לומטר כדי לפגוש את קבוצות הצעי
התקליט העברי הנמכר ביותר בעולם שוטט פעם ברחוב נחלת בנימין בתל- רים .באותם ימים הגיעה אליו הידיעה
אביב .השנה היתה .1934פתאום
עד לאותה עת. שמע צלילים מוכרים בוקעים מתוך על מות רחל.
חנות של גרמופונים .היו אלה צלילי
יהודה שרת לא יכול היה להשלים השיר ״ואולי״ ,שעלו מתוך תקליט יום אחד עמד לבקר בחוות חלוצים
עם העובדה הזאת; לחן שלא רצה בו, מתוצרת חברת התקליטים העולמית בסביבות ברלין .קבוצת הצעירים
שכתב ברגע של ״חולשה״ לדעתו ״קול אדוניו״ ).(His Master’s Voice והצעירות שפגש שם היתה -אגוז
הולך ומתפשט בארץ ובעולם .איש הקול היה קולו של הזמר הנשכח קשה לפיצוח .היו לו ויכוחים קשים
קפדן היה ומחמיר עם עצמו; ״אינני ועטור התהילה יוסף שפינדלר ,בוגר וממושכים על העליה וההתיישבות.
מעונין שהשיר ייצג אותי ,לא מפני בית-הספר החקלאי במקווה-ישראל היה אז חורף קר .החדרים לא היו
שהוא רע ,אלא מפני שהוא רגשני שהיה סטודנט למשפטים בלונדון מוסקים ,אך יותר מהקור העז הטרידה
מעבר למידה שאני סובל אותה, והתבקש ע״י תנועת ״הבונים״ להק אותו קרירותם של הצעירים שלפניו,
ואחרים עוד מרחיבים את זה ועושים ליט שירים ציוניים לעידוד העליה והוא חיפש דרך לרכך אותם ,או
ממנו שמאלץ .אני רציתי מלכתחילה ארצה .הוא בחר לשיר תחילה את כדבריו ״להחם את הלבבות״ .ופת
שהשיר יהיה מדוד ,קצת יותר ריתמי אום ,בסערת רגשות ,החלו להתנגן בו
מאשר רובטו עם אתנחתות .מאחר הצלילים של ״ואולי״ .הוא שר את
שהלחן התפשט בנוסח שונה ,אינני השיר בפני החבורה ,ומיד כשסיים
רוצה שחלקי יהיה עם השיר הזה״ — הצטער שעשה זאת .השיר נראה לו
דברים אלה אמר למנצח תזמורת ״רגשני״ מדי והוא החליט לשכוח
המנדולינות של שפיה ,משה יעקוב- ממנו .לאחר זמן הגיע לחווה חברו
סון ,שביקש את תווי השיר וסירב לו. לשליחות ,אליק שומרוני מקיבוץ
בסופו של דבר התפרסם ״ואולי״ אפיקים )לימים ראש אגף הנוער
יותר מכל שיר אחר שהלחין יהודה והנח״ל במשרד הבטחון שניספה
שרת ,והוא כאב את העובדה ששיר זה במעגן ,שם נפל מטוס לתוך קהל
יןצג אותו בזמר העברי יותר מאשר גדול( .אליק שמע שיהודה כתב
שירים כמו ״רחל״ )״הן דמה בדמי מנגינה לשיר של רחל ופנה אליו
זורם״( ו״אל ארצי״ )׳^א שרתי לך בבקשה שילמד אותו את השיר .יהודה
ארצי״( שבהם ראה תרומה יצירתית שרת סירב בטענה ,שאין לשיר הזה
שום ערך ,שכן הוא מלא ב״רכרוכיות
ומקורית יותר. סנטימנטלית״ ואין לו יותר דבר וחצי
״ואולי״ הוא מקרה יחיד בזמר
העברי ,שבו שיר שזכה להצלחה דבר עם השיר הזה.
רבה והושר כמעט בכל בית בארץ,
ספג ביקורת נוקבת לא מן הציבור שומרוני לא הירפה ממנו והפציר בו
הרחב או העיתונות ,אלא מן המלחין שוב ושוב עד שיהודה שרת התרצה
עצמו .אבל בקרב על ״ואולי״ יהודה ונעתר לבקשתו כדי לצאת ידי חובה.
מעתה היו בעולם כולו רק שני אנשים
שרת הפסיד — לשמחתנו. שידעו את לחנו של ״ואולי״ :יהודה
שרת שהחליט לגנוז את השיר ,ואליק
שומרוני שלמד מפיו את השיר .כעבור
זמן נסע יהודה שרת לליטא ,וגם שם
הסתובב בין הכפרים והחוות כדי
להיפגש ולעודד את חברי ״החלוץ״.
יום אחד בנסעו ברכבת פגש נערה
חברה ב״השומר הצעיר״ .תוך כדי
שיחה שאל אותה מה שרים אצלם
בתנועה .הנערה השיבה — ״אנחנו
אוהבים לשיר את ׳ואולי׳ .זה שיר
שנעים לשיר אותו גם כששמח וגם
כשעצוב״ .מסתבר ,שאליק שומרוני
היה בליטא ולימד שם את חבורות
הצעירים את השיר ״ואולי״ .יהודה
שרת נדהם להיווכח כי מנגינת ״ואו
לי״ ברחה לו מהידיים ,אך קיווה
שלפחות השיר יושר רק בתחומי
ליטא.
כשלוש שנים שהה יהודה שרת
באירופה .את שנתו האחרונה שם
הקדיש להשתלמות אצל המוסיקאי
