Page 8 - etmol_133
P. 8
יהודה שרת עם תושבים מעין־סיניה ,חברים מילדות ,לאחר מלחמת ששת הימים השיר ״ואולי״ לא נכתב בחוות
כנרת או בדגניה ,מקומות ונופים
צרטים למוסיקה קאמרית במחצבת ישראל ,היה ידיד קרוב מאוד של רחל שרחל אהבה ,אלא הרחק משם ,בחדר
עין-חרוד ,במחנות פועלים ובמקו עד יום מותה .הוא לא חתם את שמו תל־אביבי מבודד ,בעליית גג ,שבו
מות אחרים .שרת ניגן ברביעיה כעורך הקובץ ובחר בשם ״שירת התגוררה רחל בשנות חייה האחרונות,
בכינור .מעין־חרוד עבר לקיבוץ רחל״ לספר ולא ״שירי רחל״ כהד ברחוב בוגרשוב ,5על גג ביתה של
יגוד .הוא יזם מפעל יחיד במינו ל״שירת דבורה״ ו״שירת מרים״ ככ הזמרת ריקה לווינסון .השיר נכלל
של הוצאת שמונת קבצי ״ענות״ תוב בספרי התנ״ך ,כיוון שראה ברחל בקובץ ״מנגד״ ,שהמוטו שלו היה
שבהן ריכז חומר לוועדות תרבות ״מנגד תראה את הארץ״ והמשכו
את ממשיכתן.
ולחובבי זמר בהתיישבות העובדת. ״ואליה לא תבוא״.
יהודה שרת עיצב את נוסח סדר קפדן ,ישר ועקשן
פסח הקיבוצי והלחין קטעים ממנו. שני ספרים של שירי רחל ראו אור
הוא הדריך וניצח על מקהלת התנועה יהודה שרת היה בנו של הביל״ויי בימי חייה — האחד ״ספיח״ )תרפ״ז(
הקיבוצית והיה מחלוצי מלחיני הזמר יעקב שרתוק ואחיו הצעיר של משה והשני ״מנגד״ )תר״ץ( .ספר שלישי
העברי .היה דמות נערצת של מורה, שרת )שרתוק( שר החוץ ,וראש ״נבו״ )תרצ״ב( יצא לאחר מותה .כל
מחנך ,מדדיך ,מוסיקאי ,קפדן ,ישר הממשלה השני של ישראל .אבי הספרים יצאו בהוצאת עיתון ״דבר״,
ועקשן ,שהיה בין השאר ,מעיר על המשפחה יעקב שרתוק עלה ארצה שעורכיו היו ידידיה ומעריציה של
שגיאות לשון ,דקדוק וניקוד ללא בשנת 1882ונמנה עם חבורת הבי- רחל .כשיצא ״ספיח״ שמחה רחל
ל״ויים הירושלמים ״שה״ו״ — מאוד וחילקה אותו לכל מכריה
משוא פנים. ״שיבת החרש והמסגר״ .כעבור שנים וידידיה .לעומת זאת ,כשהופיע הספר
יהודה שרת נפטר בשנת .1979 אחדות חזר לרוסיה .בשנת 1906שב ״מנגד״ ,ובו בין היתר השירים ,״שי״
שנים רבות ביקשתי לשמוע ממנו ועלה ארצה עם בני משפחתו ,ביניהם ו״ואולי״ ,קיבלה רחל פיק ברכיים;
את סיפור ״ואולי״ ואת הסיבות יהודה בן החמש .המשפחה התיישבה ״פתאום נראו לי השירים אפסיים
להסתייגותו ממנו ,וסירב לספר .זמן תחילה בכפר הערבי עין סיניה בהחלט .חשק עז בא לי לגנוז אותם״
קצר לפני מותו ,כשהיה בבית- בשומרון ,לאחר שנתיים עברה המ כתבה לאחייניתה .מסתבר שלא רק
חולים ,הסכים להיפגש אתי .בשיחה שפחה ליפו ולנוה צדק וגרה בבית הלחן ,אלא גם מילות ״ואולי״ כמעט
נכחה גם בתו הילה .בפעם ראשונה אמזלג .עם הקמת אחוזת-בית הצ
נפתח ,וסיפר על הולדת השיר .גם טרפו למייסדים .יהודה למד בבית- ונגנזו.
עכשיו ,על ערש דווי ,סירב אותו ספר ״עזרה״ ואחר-כך בגימנסיה
איש ישר-נפש ונאמן לעקרונותיו, ״הרצליה״ .את ראשית השכלתו בעצם כבר היו הדברים מעולם ,כפי
לשנות את דעתו ,״זה שיר סנטימ המוסיקלית רכש בקונסרבטוריון שסיפר ידידה זלמן שז״ר ,כתבה רחל
נטלי מדי ולא רציתי להיות מיוצג ״שולמית״ בהדרכת משה הופנקו, בשנות העשרים סיפור בשם ״נלוזות״,
בשיר זה״ ,אמר יהודה שרת על ובלימודיו בגימנסיה בהדרכתו של שלא נראה לה ,שרפה אותו ,ולא נותר
אחד השירים הידועים ואהובים
חנינא קרצ׳בסקי. ממנו זכר.
ביותר בזמר העברי.
והוסיף :״כשהשיר הזה נולד אמרתי בראשית שנות העשרים עבר יהו הספר ״מנגד״ נדיר ומיוחד במינו.
לו ,מה לך ולי ...למדתי אז בסמינר דה לקיבוץ עין-חרוד והקים את על שער החוברת נכתב ״הוצאת דבר
מוסיקלי ,הכרתי את מיטב המוסיקה ״רביעית העמק״ — רביעית מיתרים תל־אביב״ ,אך הטיפוגרפיה של
העתיקה והחדשה ומיד ראיתי מה נודעת באותם ימים ,שהופיעה בקונ האותיות מוכיחה שהספר לא נדפס
שקרה לי .חטאת נעורים .צפצופי בארץ .באותיות המופיעות בספר
״מנגד״ לא נדפס שום ספר בארץ.
נעורים.״ שנים רבות חיפשתי את מקור
האותיות ולבסוף מצאתי שרק
בבית־דפוס אחד — אלדוס בברלין
— השתמש באותיות כאלו ,שעוצבו
לפי דוגמת אותיות עבריות בספרד
שלפני הגירוש .לבית־הדפוס לא היו
מספיק אותיות שי״ן כדי להדפיס את
כל שירי הספר ,ועל כן השיר ״על
הגורן״ שאמור היה להיכלל בו
הוצא ברגע האחרון .״מנגד״ יצא
במהדורה מצומצמת מאוד ,בעטיפת
קרם וללא סממני הידור והצטעצ
עות.
את שירי ״ספיח״ ״מנגד״ ו״נבו״,
ושירים נוספים שנמצאו במחברותיה
של רחל לאחר מותה ,כינס זלמן
רובשוב־שז״ר בקובץ בשם ״שירת
רחל״ ,שיצא לאור לראשונה בשנת
1935והתחבב מאוד על הקוראים,
ומאז הופיע בעשרות מהדורות.
זלמן רובשוב־שז״ר ,לעתיד נשיא
8
