Page 5 - etmol_133

‫וייצמן)מימין( והרצל )משמאל( ‪ -‬צילום יחידי בו מופיעים שני האישים‬

‫ישראל‪ .‬הוא החל בפעילות עצמאית‪ ,‬ללא יפוי כוח‬ ‫שהיא עלולה להזיק לגישושיו הדיפלומטיים החשאיים וגם‬
‫מההסתדרות הציונית להגשמת מטרה זו‪ .‬בסוף ‪1914‬‬ ‫משום שחתידתה לעבודת הדוח עלולה לגדום‪ ,‬לדעתו‪,‬‬
‫נפגש עם בלפור — אז חבר הוועדה הממשלתית להגנת‬ ‫לפילוג בתנועה‪ ,‬שהרי הוא סילק עניינים אלה מתוכניתו‬
‫האימפריה — לקידום העניין והלה הביע את אהדתו‬ ‫כדי שלא להרחיק מעליו את הציונים־הדתיים ששללו כל‬
‫לשאיפות הציונים‪ .‬בדיווח על פגישה זו להסתדרות‬ ‫עשיה כזאת אם אינה מבוססת על הדת‪ .‬לבסוף השלים‬
‫הציונית מביע וייצמן את הערכתו לסיוע שקיבל מאחד‬ ‫הרצל עם ״הפרקציה״ וגם הגיש החלטה בקונגרס החמישי‬
‫העם בצעדו זה‪ :‬״אף־על־פי שנפל בחלקי לשמש‬ ‫מטעמה‪ ,‬כי ״חינוכו של העם היהודי ברוח לאומית הוא‬
‫כאמצעי לביצוע העבודה הנזכרת לעיל‪ ,‬יש לזקפה‬ ‫אחד היסודות החיוניים בפרוגרמה הציונית״‪ ,‬ועל־כן יש‬
‫בעיקר לזכותו של אחד העם אשר יום יום‪ ,‬שעה שעה‬
‫ובכל רגע זיכה אותנו בעצתו רבת הערך ותמיכתו‬ ‫לחתור להקמת אוניברסיטה עברית בירושלים‪.‬‬
‫המוסרית המלאה והעביר כל צעד וצעד תחת שבט‬
‫הביקורת והדיון‪ .‬לא נעשה למעשה דבר שלא בידיעתו‬ ‫וייצמן ואחד העם‬

‫או בהסכמתו״‪.‬‬ ‫למותר לציין את השפעתו של אחד העם על יסוד‬
‫״הפרקציה״ ואכן‪ ,‬מחולליה ביקשו את השתתפותו‬
‫אותו זמן עדיין לא היו הדברים אקטואליים אבל‬ ‫בוועידתם ווייצמן נפגש עמו כמה פעמים בעניין זה‪.‬‬
‫משפתחו האנגלים במערכה על ארץ־ישראל בראשית ‪1917‬‬ ‫אחד העם נתן להם את ברכתו אבל בוועידה לא השתתף‪.‬‬
‫פתח וייצמן במשא־ומתן מעשי עם ראש ממשלת אנגליה‪,‬‬ ‫וייצמן‪ ,‬שהיה צעיר מאחד העם ב־‪ 18‬שנה‪ ,‬שאב ממנו‬
‫לויד ג׳ורג׳ ובלפור שהיה שר־חוץ להשגת היעד ולאחר‬ ‫את תורתו עוד בהיותו חבר ב״בני משה״ בשנת ‪. 1896‬‬
‫פעילות ענפה ורבה בעזרתם של אישים רבים יהודים‬ ‫אחרי ההבנה שהיתה ביניהם בנוגע ל״פרקציה״ שיתפו‬
‫ואנגלים‪ ,‬הצליח‪ ,‬ובנובמבר ‪ 1917‬נתפרסמה הצהרת בלפור‬ ‫וייצמן ואחד העם פעולה בוועדת התרבות שעליה הוכרז‬
‫שהבטיחה ליהודים בית לאומי בארץ־ישראל‪ .‬כל אותו זמן‬ ‫בקונגרס החמישי ושניהם התאכזבו כאשר הוועד־הפועל‬
‫טרח עמו אחד העם שכתב לאחד מידידיו‪ :‬״האין זו‬
‫אירוניה של המזל שלעת זקנתי התחלתי להשתתף‬ ‫הציוני רוקן אותה מכל תוכן‪.‬‬
‫הקשר בין השניים נמשך והתהדק מאוד כאשר התיישב‬
‫בדיפלומטיה הציונית?״‪.‬‬ ‫אחד העם ישיבת קבע באנגליה כמנהל סניף חברת התה‬
‫של ויסוצקי ב־‪ .1908‬וייצמן‪ ,‬ששימש באוניברסיטת‬
‫בראשית השלטון האנגלי הצבאי בארץ ישראל‪ ,‬כאשר‬
‫וייצמן פנה לבלפור בדבר העניינים החשובים ביותר‬ ‫מנצ׳סטר משנת ‪ ,1904‬ראה בו את מורו ורבו‪.‬‬
‫לטיפול בארץ־ישראל והעמיד במקום ראשון את‬ ‫מאז בואו לאנגליה פעל אחד העם‪ ,‬נאמן לדרכו בדבר‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬בשני — מסירת הכותל לידי היהודים‬ ‫פיתוח החינוך בארץ‪ ,‬להקמתו של הטכניון בחיפה‬
‫ובשלישי — רשות לרכישת קרקע רבת ממדים‪ ,‬טען אחד‬ ‫ווייצמן היה מעורב במפעל זה‪ ,‬קודם — כמי שביקש‬
‫העם‪ ,‬כי החשיבות הראשונה היא לקרקע‪ ,‬אחר־כך —‬ ‫למלא תפקיד במוסד ואחר־כך — כממלא מקומו של‬
‫האוניברסיטה ורק בסוף — הכותל‪ .‬אחד העם היה מעורב‬ ‫אחד העם בגוף המנהל שלו‪ .‬בעניין האוניברסיטה‬
‫גם בניסוח התזכיר של הציונים ל״וועידת השלום״ ודרש‬ ‫בירושלים עמד אחד העם מאחורי וייצמן‪ ,‬כאשר ניהל‬
‫לתקן סעיף פושר בדבר תביעות היהודים לגבי ארץ ישראל‬ ‫משא־ומתן עם אנשי מדע באירופה כארליך ועם הברון‬
‫״ולאשר את הזכות ההיסטורית הלאומית של עם היהודים‬ ‫רוטשילד בפאריס‪ ,‬לתת ידם להקמת בית־הספר הגבוה‬

‫על ארץ ישראל״‪ .‬ואמנם הסעיף תוקן ברוח זו‪.‬‬ ‫על הר הצופים‪.‬‬
‫אחרי שתורכיה הצטרפה לגרמניה באוקטובר ‪1914‬‬
‫מסתבר כי וייצמן למד מאחד העם את הציונות הרוחנית‪,‬‬ ‫במלחמתה באנגליה‪ ,‬הודיע ראש ממשלת אנגליה‪,‬‬
‫מחובבי־ציון שקדמו להרצל — את הפעילות המעשית‬ ‫אסקוויט‪ ,‬כי היא תהיה אחראית לאבדן האימפריה‬
‫בארץ ומהרצל למד את הצורך במשא־ומתן עם ראשי‬ ‫שלה לא רק באירופה אלא גם באסיה‪ .‬וייצמן‪ ,‬שחי‬
‫מדינות לאישור זכויות היהודים ; ממנו למד להתייצב לפני‬ ‫באנגליה‪ ,‬הגיע למסקנה‪ ,‬כי ארץ־ישראל עשויה‪ ,‬בתום‬
‫מלכים‪ ,‬רוזנים‪ ,‬ושרים ופתח את השער והכשיר את הקרקע‬ ‫המלחמה‪ ,‬לעבור להשפעתה של אנגליה‪ ,‬והגיעה השעה‬
‫לסוג פעילות כזאת‪ .‬בוייצמן התמזגו שלוש תורות הציונות‬ ‫לפעול להשגת תמיכתה להקמת מדינה יהודית בארץ־‬
‫וכשנבחר ב־‪ 1948‬לנשיא הראשון של מדינת ישראל‪ ,‬דומה‬

‫שהוא ייצג גם את שני הענקים המייסדים‪.‬‬