Page 9 - etmol_133

‫ירושלים במאה ה־‪16‬‬

‫אחות מסכסכת בין געל לאשתו‬

‫כתבי הגניזה הקהירית מספרי ם על החיים בארץ במאה ה־‪ 5‬ו וה״‪ 6‬ו‬

‫מאת אברהם דוד‬

‫תלונת האחות‬ ‫ההלכה והדרוש של חכמי מצרים‪,‬‬ ‫מאז גילויה של הגניזה בקהיר‪,‬‬
‫ואף מעט ממקורות מוסלמיים‪ ,‬עולה‬ ‫בשנת ‪ ,1896‬זכה החומר הדוקומ­‬
‫עקב ההגירה ההדדית בין ארץ‪-‬‬ ‫תמונה מסויימת על חייהם של יהודי‬ ‫נטרי שבה‪ ,‬מהמאות העשירית עד‬
‫ישראל למצרים נותרו לא מעט משפ­‬ ‫מצרים‪ .‬מסמכי הגניזה המאוחרת‬ ‫השלוש־עשרה‪ ,‬לתשומת לב רבה‬
‫חות מפוצלות במקומות הללו‪ .‬על‬ ‫משלימים במידה רבה את התמונה‪,‬‬ ‫בקרב החוקרים ושימש אבן יסוד‬
‫הקשרים ביניהן למדים אנו ממסמכי‬ ‫ופותחים צוהר לעולמם הפנימי של‬ ‫לחקר קהילות ישראל במזרח בכלל‪,‬‬
‫הגניזה‪ ,‬המציגים בפנינו תמונה חלקית‬ ‫יהודי מצרים במישורים שונים‪ ,‬לצד‬ ‫ויהודי מצרים בפרט; לעומת זאת‪,‬‬
‫אמנם‪ ,‬של זיקה משפחתית עמוקה‪,‬‬ ‫קשריהם עם קהילות יהודיות ויחי­‬ ‫החומר הדוקומנטרי המאוחר יותר‪,‬‬
‫וכן טיפוח קשרי מסחר בתוך המשפ­‬ ‫דים מחוץ למצרים‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫מהמאות ה־‪ 15‬וה־‪ , 16‬שמצוי באוצ­‬
‫חה‪ ,‬עזרה כספית‪ ,‬חלוקת הירושה‬ ‫קשריהם עם יהודים וקהילות בא‪-‬‬ ‫רות הגניזה כמעט שלא נחקר ואף‬
‫ועוד‪ .‬בגניזה נשתמרו שמונה איגרות‬ ‫לא נרשם‪ ,‬ועד‪-‬כה ניתנה אליו הדעת‬
‫ביידיש משנות החמישים והשישים‬ ‫רץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫אך במידה מועטת‪ .‬אמנם מצומצם‬
‫של המאה ה‪ , 16-‬הכוללת התכתבות‬ ‫הוא בהיקפו מן החומר התעודי‬
‫בין מרת רחל מפראג היושבת בירוש­‬ ‫א ‪-p‬ישראל ומצרים היו במשך‬ ‫העוסק בתקופות הקדומות יותר‪,‬‬
‫לים לבין בנה משה זוסמן היושב‬ ‫מאות בשנים תחת ממשל אחד‬ ‫אבל אין הוא נופל ממנו בחשיבותו‬
‫במצרים‪ .‬שבע איגרות מסדרה זו‬ ‫וחוקה אחת‪ .‬קרבתה הגיאוגרפית‬ ‫להכרת צדדים שונים של החברה‬
‫פורסמו בצורה מופתית על‪-‬ידי חוה‬ ‫של מצרים לארץ‪-‬ישראל לצד מר­‬
‫טורניאנסקי בכתב‪-‬העת ״שלם״ ד׳‪,‬‬ ‫כזיותה של ארץ זו כתחנת מעבר‬ ‫היהודית במצרים ובסביבותיה‪.‬‬
‫שלוש מהן פורסמו עוד קודם לכן על‪-‬‬ ‫למהגרים מן המערב למזרח הביאו‬
‫לתהליכי הגירה הדדית בין שתי‬ ‫מרבית החומר הדוקומנטרי מתקו­‬
‫ידי שמחה אסף‪.‬‬ ‫הארצות‪ .‬יהודים מארץ‪-‬ישראל היו‬ ‫פה זו כתוב בלשון העברית‪ ,‬מיעוטו‬
‫יורדים למצרים‪ ,‬אם לשהות זמנית‬ ‫בלשון הערבית או בלשון הלאדינו‪.‬‬
‫איגרת נוספת הקשורה לאותה הת­‬ ‫ואם לצמיתות‪ .‬במסמכי הגניזה‬ ‫השימוש הרווח בלשון העברית‬
‫כתבות נתגלתה על‪-‬יךי זה לא כבר‪.‬‬ ‫מצאנו ידיעות של אישים אחדים‬ ‫ובלשון הלאדינו‪ ,‬הינו פועל יוצא‬
‫איגרות משפחתיות אלו מכילות פר­‬ ‫מירושלים ומצפת‪ ,‬שעקרו למצרים‪.‬‬ ‫מהתמורות החברתיות רבות המשמ­‬
‫טים מעניינים ביותר על היחסים בין‬ ‫מן הבולטים שבהם היו הרב ניסים‬ ‫עות שנתחוללו במצרים ובמזרח‬
‫האם לבנה ולשאר בני המשפחה‪ ,‬ועל‬ ‫ביבא )ביבאס( מחכמי צפת בתחילת‬ ‫הקרוב בכלל‪ ,‬עם בואם של מגור­‬
‫הווי החיים בירושלים ומצרים‪ .‬בקשר‬ ‫המאה ה־‪ , 15‬ר׳ יוסף קורקוס —‬ ‫שים רבים מספרד ומפורטוגל בעשור‬
‫לבן משה‪ ,‬מעוררת עניין רב במיוחד‬ ‫חכם ירושלמי‪ ,‬ששימש כראש ישיבה‬ ‫האחרון של המאה ה‪ ,15-‬ורבים‬
‫איגרת אחרת שטרם ראתה אור‪.‬‬ ‫בירושלים עוד בשנת ש״ך )‪,(1560‬‬
‫האשה‪ ,‬שאיננו יודעים שמה ושכנראה‬ ‫וכן אברהם בנו של ר׳ יצחק שולאל‬ ‫מהם מצאו דרכם למצרים‪.‬‬
‫לא הורגלה בכתיבה‪ ,‬הכתיבה את‬ ‫הנגיד שישב בירושלים‪ ,‬עזב את‬
‫תוכנה של האיגרת לאחד מאנשי‬ ‫העיר אחרי שנת ש״ך )‪ (1560‬והת­‬ ‫ממקורות עבריים שונים מהמאות‬
‫ה‪ 15-‬וה‪ , 16-‬הן בדפוס והן בכתבי‪-‬‬
‫יישב במצרים‪.‬‬ ‫יד‪ ,‬בעיקר מתיאורי מסעות‪ ,‬מהספ­‬
‫רות ההיסטוריוגרפית‪ ,‬ומספרות‬