Page 14 - etmol_133

‫למערב‪ .‬אולם החוקר האיטלקי נואה‬ ‫רופא עיניים‬
‫סקאלונצ׳י‪ ,‬הוכיח שידיעותיו של‬ ‫מירושלים‬
‫בנוונוטוס חופפות בעיקרן את ידיעו­‬
‫תיהם של רופאי סאלרנו‪ ,‬אותה סא‪-‬‬
‫לרנו של דרום‪-‬איטליה ששימשה‬
‫מרכז ראשון ללימודי הרפואה באירו­‬

‫פה הלטינית של ימי הביניים‪.‬‬

‫תרופות מועילות‬

‫המחברים שעסקו בבנוונוטוס מנו בו‬ ‫הצלבנית‬
‫שורה של זכויות‪ .‬הודגש כי מירשמיו‬
‫נקיים לחלוטין מרכיבים שריח של‬ ‫בנוונוטוס מירושלים‪ ,‬נודע בעולם ותרופותיו‬
‫מאגיה עולה מהם‪ .‬אין הוא מלמד את‬ ‫יעילות גם כיום‬
‫קוראיו כיצר לרמות את חוליהם‪ ,‬כדרך‬
‫שעשו אז רופאים אחרים‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬ ‫מאת בנימין ז‪ .‬קידר‬
‫כמה מדרכי הריפוי שהציע הוכרו‬
‫כמועילות‪ ,‬גם בזמן האחרון‪ .‬רופא‬ ‫טוס צל צילה של הצטנעות‪ .‬הוא מציג‬ ‫שמו של בנוונוטוס מירושלים‪ ,‬אשר‬
‫איטלקי דיווח בשנת ‪ 1897‬כי הפעיל‬ ‫בתקיפות את עמדותיו‪ .‬׳אני אומר׳‪,‬‬ ‫חי במאה ה־‪ 12‬או ה־‪ 13‬בממלכת‬
‫בהצלחה את שיטתו של בנוונוטוס‬ ‫׳אני קורא׳‪ ,‬׳הוכחתי׳‪ ,‬׳מצאתי׳ —‬ ‫ירושלים הצלבנית‪ ,‬אינו ידוע כלל‬
‫בריפוי גידול)דמעתי(‪ ,‬ושיבח אותו על‬ ‫ביטויים אלה ודומים להם חוזרים שוב‬ ‫להיסטוריונים העוסקים בתולדותיה‬
‫שניסה להבשיל את הקטרקט באופן‬ ‫ושוב‪ .‬הוא מדגיש שהתרופות המומל­‬
‫מלאכותי‪ .‬רופא אחר הכין בשנת ‪1898‬‬ ‫צות על ידו הן תרופותיו‪-‬שלו‪ :‬הקי‪-‬‬ ‫של הממלכה הזאת‪.‬‬
‫את הקילורית הירושלמית של בנוונו‪-‬‬ ‫לורית הירושלמית שלנו; הגלולות‬
‫טוס על פי המירשם המופיע בכתב‪-‬‬ ‫הירושלמיות שלנו; המשלשל שלנו‬ ‫אי־ידיעה זאת מעוררת תמיהה‪,‬‬
‫היד הקדום ביותר של חיבורו‪ ,‬ונתן‬ ‫המופלא‪ .‬פעם אחר פעם הוא מזהיר‬ ‫שהרי בנוונוטוס הוא דמות מרכזית‬
‫אותה ל‪ 28-‬חולים במודינה‪ ,‬ודיווח על‬ ‫את קוראיו מפני רופאים בורים וטפ‪-‬‬ ‫בתולדות רפואת העיניים של ימי־‬
‫תוצאות חיוביות‪ :‬למשל‪ ,‬סוג של‬ ‫שים‪ ,‬ומדגיש לעומת זאת את ניסיונו‬ ‫הביניים האירופיים‪ .‬החיבור שכתב‬
‫דלקת שלא נמצאה לה עד אז תרופה‪,‬‬ ‫האישי הרב והממושך‪ ,‬ניסיון שנצבר‬ ‫)בלטינית( ״מדע העיניים הבדוק ביו­‬
‫נתרפא לחלוטין אחרי שמונה עד‬ ‫תוך כדי עבודתו במקומות שונים‪ .‬הוא‬ ‫תר״ השתמר‪ ,‬עד כמה שראיתי עד־כה‬
‫עשרה ימי טיפול בתרופתו של בנוו‪-‬‬ ‫מספר לנו כיצד ראה נשים מוסלמיות‬ ‫ב־‪ 21‬כתבי־יד לטיניים מימי־הביניים‪.‬‬
‫נוטוס‪ .‬ב‪ 1907-‬שיבח רופא ידוע את‬ ‫בחבלי ברבריה )אולי צפון אפריקה‪,‬‬
‫בנוונוטוס על הטיפול שלו בגרענת‪,‬‬ ‫אולי ארצות האיסלאם בכלל( מנסות‬ ‫עם המצאת הדפוס‪ ,‬נדפס החיבור‬
‫טיפול שהנהיג על בסיס עבודתו‬ ‫לרפא גרענת על‪-‬ידי שפשוף העפ­‬ ‫ארבע פעמים בין השנים ‪ 1474‬ו־‬
‫המעשית‪ .‬חוקר אחר שיבח אותו על‬ ‫עפיים באמצעות עלי תאנה‪ ,‬עד שה­‬ ‫‪ .1549‬חוקרי תולדות רפואת העיניים‬
‫שחזד וגילה את שני מוקדי הרמיעה;‬ ‫עיניים מתמלאות דם — ומוסיף מיד‬ ‫הקדישו תשומת לב רבה לבנוונוטוס‬
‫על קביעתו המקורית כי לעין אין צבע‬ ‫ששיטה זאת מבטיחה הקלה זמנית‬ ‫ולחיבורו‪ 13 .‬גירסאות שונות של ספרו‬
‫כלשהו; ועל קביעתו שקטרקט טר­‬ ‫בלבד‪ .‬בעוד ששיטתו‪-‬שלו‪ ,‬המסירה‬ ‫נדפסו בין השנים ‪ 1884‬ו־‪ . 1903‬אכן‪,‬‬
‫אומטי ניתן לריפוי‪ .‬פרופ׳ אריה פייג‪-‬‬ ‫באופן כירורגי את הנגע‪ ,‬מבטיחה‬ ‫העובדה שרופא כה מרכזי כבנוונוטוס‬
‫נבאום מירושלים כתב ב‪ 1955-‬כי זירוז‬ ‫ריפוי שלם‪ .‬בדומה לכך הוא מספר לנו‬ ‫אשר עורר עניין כה רב בין היסטוריוני‬
‫הגידול וההתרבות של תאים באמצעות‬ ‫על הצלחות שהיו לו‪ ,‬בריפוי מחלות‬ ‫רפואת העיניים‪ ,‬נעלם לחלוטין מעי­‬
‫רקמה עוברית‪ ,‬שיטה שהונהגה ב‪-‬‬ ‫אחרות‪ ,‬בטוסקנה‪ ,‬סרדיניה‪ ,‬מסינה‬ ‫ניהם של ההיסטוריונים שעסקו בתול­‬
‫‪ ,1913‬הופעלה כבר על ידי בנוונוטוס‪.‬‬ ‫ולוקה‪ .‬הוא גם מספר באיזה איזור‬ ‫דות ממלכת ירושלים‪ ,‬היא הוכחה‬
‫גיאוגרפי רווחת כל מחלה‪ ,‬ולגבי‬ ‫לאותה רעה‪-‬חולה המאיימת על מק­‬
‫בירורים שונים מעלים את הקביעה‬ ‫צמח‪-‬מרפא אחד הוא מונה את השמות‬ ‫צוע ההיסטוריה בימינו; התמחות‬
‫כי בנוונוטוס פעל בין השנים ‪ 1100‬ל‪-‬‬ ‫בהם הוא ידוע בערבית וביוונית‪,‬‬ ‫קיצונית מדי‪ ,‬המביאה להסתגרות‬
‫ובניבים של אפוליה‪ ,‬סלרנו‪ ,‬רומא‪,‬‬ ‫הדדית של קבוצות היסטוריונים ול­‬
‫‪ ,1290‬התקופה הצלבנית‪.‬‬ ‫היעדר זרימת מידע ביניהם‪ ,‬הסתגרות‬
‫טוסקנה וסרדיניה‪.‬‬ ‫המקשה על ראייה כוללת יותר‪ ,‬נכונה‬
‫האם יש בהיבורו של בנוונוטוס‬
‫יסודות הקושרים אותו לירושלים‬ ‫יש שהציגו את בנוונוטוס כמי שגדל‬ ‫יותר‪ ,‬של ההתפתחויות‪.‬‬
‫ולממלכת הצלבנים? ובכן‪ ,‬ראשית‪,‬‬ ‫על ברכי הרפואה הערבית וכמי‬
‫הוא מציג את עצמו ‪Benvenutus‬‬ ‫שהנחיל אותה‪ ,‬באמצעות חיבורו‪,‬‬ ‫מה הם מאפייני חיבורו של בנוונו‪-‬‬
‫‪ — Grapheus de Jerusalem‬ומחקר‬ ‫טוס מירושלים? ראשית‪ ,‬הכתיבה‬
‫השמות של אנשי ימי הביניים הל­‬ ‫הרצופה בגוף ראשון והפנייה הישירה‪,‬‬
‫טיניים העלה ששם מטיפוס זה אכן‬ ‫המתמדת‪ ,‬אל הקוראים‪ .‬אין בבנוונו‪-‬‬
‫מצביע על קשר ישיר או עקיף עם‬
‫המקום שמדובר בו )כלומר‪ ,‬או שה­‬
‫איש שזה שמו מוצאו מן המקום‬
‫האמור‪ ,‬או שאחד מאבותיו הישירים‬

‫‪14‬‬