Page 15 - etmol_133
P. 15

‫צרפתית של ‪ ,Grapheus‬השם בו‬                                   ‫ירושלים ‪ -‬מפה צלבנית‬  ‫מוצאו משם(‪ .‬שנית‪ ,‬בנוונוטרס קורא‬
 ‫הוא מכנה את עצמו במקור הלטיני‬                                                      ‫לתרופותיו העיקריות ״ירושלמיות״ או‬
 ‫של חיבורו‪ .‬על כך אני יכול להוסיף‬    ‫שנולד ביהודה במרוצת המאה ה־‪,11‬‬                 ‫״אלכסנדריניות״‪ .‬ניתן אולי לטעון‬
 ‫שפרופסור משה בר‪-‬אשר‪ ,‬נשיא הא­‬       ‫שקרא ודיבר לפחות עברית‪ ,‬איטלקית‪,‬‬               ‫שבנוונוטוס המציא כינויים אלה כדי‬
 ‫קדמיה ללשון העברית‪ ,‬מסר לי שאין‬     ‫פרובנסאלית וערבית‪ ,‬עבד ב׳מזרח־‬                 ‫להרשים את קוראיו‪ ,‬אבל טענה זו‬
 ‫עדות כלשהי לכך שהמלה העברית‬         ‫הקרוב׳ ובדרום אירופה‪ ,‬ובסופו של‬                ‫נסתרת במידה רבה‪ ,‬כשאנו נוכחים‬
 ‫׳רופא׳ בוטאה אי‪-‬פעם כ‪ ,raffe-‬בצד‪-‬‬   ‫דבר התיישב במונפלייה וכתב בה את‬                ‫לדעת שהוא חוזר ומדבר על סוג של‬
                                                                                    ‫סוכר‪ — zucharum nabeth ,‬והסוג‬
                ‫פת או בכל מקום אחר‪.‬‬                                  ‫חיבורו‪.‬‬        ‫הזה מכונה כך )לפני המאה ה־‪(14‬‬
                                                                                    ‫במיסמך אירופי אחד‪ ,‬ואחד בלבד‪:‬‬
 ‫משקל רב יותר יש לכאורה להערה‬        ‫איזה נימוקים מוצגים על־ידי הטוע­‬               ‫ברשימת המכסים של עכו הצלבנית‪,‬‬
 ‫הרשומה בשולי החיבור הלטיני של‬       ‫נים כי בנוונוטוס היה יהודי? לפעמים‬             ‫שנערכה בשנת ‪ 1240‬לכל המאוחר‪.‬‬
 ‫הספר כפי שהוא מופיע בכתב‪-‬היד‬        ‫עולה הרושם שעצם ירושלמיותו נתפ­‬                ‫מותר אפוא להניח שבנוונוטוס קלט‬
 ‫המאוחר ביותר שלו‪ ,‬כתב יד מן‬         ‫סה כהוכחה ליהדותו‪ .‬דברים אלה אין‬               ‫את שמו של סוג הסוכר האמור בהיותו‬
 ‫המאה ה‪ .16-‬בהערה זו נאמר‪ :‬״כאן‬      ‫בהם ממש‪ :‬לא כל מי שבא מירושלים‬                 ‫בממלכת ירושלים‪ ,‬ועשה בו שימוש‬
 ‫מסתיים חיבורו של בנוונוטוס מירוש­‬   ‫הינו בהכרח יהודי‪ ,‬ובוודאי לא בימי‬              ‫בחיבורו‪ .‬הסבריו הארוכים על אודות‬
 ‫לים על מחלות העיניים‪ ,‬שהועתק מן‬     ‫השלטון הצלבני‪ ,‬כאשר הישיבה בי­‬                 ‫סוג זה של סוכר‪ ,‬והשיבושים הרבים‬
 ‫השפה העברית ללטינית״‪ .‬אם אמנם‬                                                      ‫והקיצוניים שנפלו בהסברים אלה שעה‬
 ‫החיבור נכתב במקורו עברית‪ ,‬מותר‬             ‫רושלים הותרה לנוצרים לבדם‪.‬‬              ‫שהועתקו מכתב־יד אחד למשנהו‪,‬‬
 ‫לדאות במחברו יהודי‪ .‬ואולם‪ ,‬אין‬                                                     ‫מחזקים את בטחוננו שסוכר זה לא‬
 ‫לתת אמון בהערה זו‪ ,‬המופיעה‬          ‫טענה אחרת מתבססת על כתב‪-‬היד‬                    ‫היה ידוע באירופה שעה שבנוונוטוס‬
 ‫בכתב‪-‬יד יחיד ומאוחר מאוד‪ .‬וזאת‪,‬‬     ‫היחיד של העיבוד הצרפתי של חיבורו‬
 ‫משום שראינו שחיבורו של בנוונוטוס‬    ‫של בנוונוטוס‪ .‬בכתב זה‪ ,‬שהוא בן‬                                       ‫כתב את חיבורו‪.‬‬
 ‫מצטט מלה במלה טקסט לטיני‪ ,‬את‬        ‫המאה ה‪ ,15-‬מופיע שמו של המחבר‬
 ‫התרגום הלטיני של חיבורו הערבי‬       ‫בשלוש גירסאות‪ :‬ביניהן ‪ .Raffe‬לאור‬              ‫עניין אחר‪ :‬שעה שבנוונוטוס מונה‬
 ‫התמציתי של חוניין אבן איסחאק‪,‬‬       ‫זאת הוצע ש‪ Raffe-‬אינו אלא תעתיק‬                ‫את השמות בהם ידועה מחלת עיניים‬
 ‫רופא ופילוסוף נוצרי‪-‬נסטוריאני שחי‬   ‫לאותיות לטיניות של המלה העברית‬                 ‫מסויימת באזורים שונים‪ ,‬הוא מעיר‬
 ‫בבגדד במאה ה‪ .9-‬אילו באמת נכתב‬      ‫׳רופא׳‪ ,‬כלומר שלפנינו יהודי שכינויו‬            ‫ש״האולטראמאריני״ והצרפתים מכ­‬
 ‫חיבורו של בנוונוטוס בעברית‪ ,‬ואחר‬    ‫׳דופא׳‪ .‬בכתב היד האמור קורה‬                    ‫נים אותה ״המחלה הארורה״‪ ,‬והנה‪,‬‬
 ‫כך תורגם ללטינית‪ ,‬היינו מצפים‬       ‫לעתים קרובות שאותה מלה עצמה‬                    ‫בלשון התקופה אולטראמאריני הם‬
 ‫שהטקסט הלטיני של חוניין יעבור‬       ‫מופיעה בצורות כתיב שונות‪ ,‬וסביר‬                ‫תושבי ממלכת ירושלים הצלבנית‬
 ‫שינויים כלשהם תוך כדי תרגומו‬        ‫אפוא לראות ב‪ Raffe-‬שיבוש של‬                    ‫והמדינות הצלבניות האחרות במזרח‬
 ‫לעברית ואחר‪-‬כך תוך כדי תרגומו‬       ‫‪ — Graffe‬כאשר ‪ Graffe‬הוא צורה‬                  ‫הים התיכון‪ ,‬היושבים מנקודת ראותם‬
 ‫החוזר ללטינית — אבל‪ ,‬כפי שאנו‬                                                      ‫של האירופים ב״אולטראמר״‪ ,‬׳מעבר‬
 ‫רואים‪ ,‬הטקסט הלטיני של חוניין‬                                                      ‫לים׳‪ .‬בנוונוטוס יודע אפוא מונח‬
 ‫מצוטט מלה במלה‪ ,‬ללא כל שינוי‪,‬‬                                                      ‫שרווח בין יושבי המזרח הצלבני;‬
 ‫בחיבורו הלטיני ע‪1‬ל בנוונוטוס‪ .‬יתר‬                                                  ‫ומסתבר שהוא אף יודע שאנשים אלה‬
 ‫על כן‪ ,‬מותר להניח שרופא יהודי בן‬
 ‫המאות ה‪12-‬־‪ 13‬היה משתמש בחי­‬                                                          ‫דוברים אותה שפה כמו הצרפתים‪.‬‬
 ‫בורו החשוב ורחב ההיקף של חוניין‬
 ‫על מחלות העיניים שנכתב בשפה‬                                                        ‫מה היתה דתו של בנוונוטוס? מאז‬
 ‫הערבית — או בחיבוריהם של רופאי‬                                                     ‫אמצע המאה ה־‪ 19‬חזרה והושמעה‬
                                                                                    ‫הטענה‪ ,‬כי הוא היה יהודי‪ ,‬או יהודי‬
‫‪15‬‬                                                                                  ‫שהתנצר‪ .‬התפוצה הנרחבת ביותר‬
                                                                                    ‫לטענה ניתנה על־ידי ק‪.‬א‪ .‬ווד‪ ,‬שפיר־‬
                                                                                    ‫סם בשנת ‪ 1929‬תרגום אנגלי של‬
                                                                                    ‫חיבורו של בנוונוטוס‪ ,‬והוסיף לו‬
                                                                                    ‫מבוא סצר בו הניח שהוא היה יהודי‬

                                                                                                                          ‫פרשים צלבנים‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20