Page 10 - etmol_133
P. 10

‫למצרים‪ ,‬אלא אף מוצרים ארץ‪-‬‬                ‫שערה הדרומי של ארץ־ישראל‪,‬‬                                            ‫צפת ‪ -‬עיטור עתיק‬
‫ישראלים מסויימים מצאו דרכם ממצ­‬           ‫ושימשה באותה עת מרכז הסחר בין‬
‫רים לאירופה‪ .‬במפורש מוזכרים‪ :‬צמח‬          ‫שתי הארצות‪ ,‬ועל־כן קבעו בה‬             ‫הקהילה בירושלים ר׳ ״יום טוב בכ״ר‬
‫המרפא ״אסקמוניה״ ו״משי צפתי״‪,‬‬             ‫סוחרים יהודים רבים את מגוריהם‪.‬‬         ‫יוסף ך עמנואל״‪ ,‬המוכר לנו ממקורות‬
‫שהיו מבוקשים במיוחד בויניציאה‪.‬‬            ‫בגניזה מצאנו ארבעה מסמכים שבהם‬
‫באיגרת אחרת שנשלחה מצפת למצ­‬              ‫צויינה פעילות מסחרית במצרים הק­‬                                        ‫אחרים‪.‬‬
‫רים בשנת שי״ג )‪ (1553‬למדים אנו על‬         ‫שורה לעזה‪ .‬אחד מהם הוא שטר‬
‫ספרים מצפת שנשלחו למכירה במצ­‬             ‫עסקא בענייני מסחר שהוצא בעזה‬           ‫האיגרת‪ ,‬המאופיינת במנה גדושה‬
                                          ‫שנת ש״ד )‪ (1544‬ונזכרים בו מסחר‬         ‫של רכילות זולה‪ ,‬פותחת בדו־שיח‬
                                    ‫רים‪.‬‬  ‫בירקות )״לוף״ — בצל(‪ ,‬בושם מן‬          ‫בעל אופי קנטרני‪ ,‬שהיה לה עם אשת‬
                                          ‫האי האינדונזי יאווה )״גאוי״( וכן‬       ‫הנמען‪ ,‬גיסתה היושבת בירושלים‪,‬‬
‫ממסמכי הגניזה וממקורות יהודיים‬                                                   ‫כאשר זו האחרונה לדבריה‪ ,‬השמיעה‬
‫אחרים ניכרת אצל שני הנגידים‬                                    ‫התבלין ״זנגביל״‪.‬‬  ‫דברי בלע כנגד האח‪ .‬היא מספרת‬
‫האחרונים במצרים ר׳ נתן שולאל‬              ‫נראה שבשל שיפור התנאים בארץ‪-‬‬           ‫לאח גם על מריבות נוספות ביניהן‬
‫ובן אחיו ר׳ יצחק שולאל‪ ,‬בעיקר אצל‬         ‫ישראל עם כינונו של השלטון העות׳‪-‬‬       ‫והיא מעודדת את אחיה לבחור לו בת‬
‫השני‪ ,‬פעילות רבה למען קהילות‬              ‫מאני התחזקו גם קשרי המסחר בין‬          ‫זוג אחרת‪ :‬״ועצתי עליך שאם תקח‬
‫ירושלים וצפת‪ .‬ר׳ יצחק שולאל במשך‬          ‫שתי הארצות‪ .‬גם קהילת צפת שבאופן‬        ‫אלמנה תהיה קטנה בשנים ואם בתולה‬
‫תקופת נגידותו )‪ (1517-1502‬ומעת‬            ‫טבעי יצרה זיקה לדמשק ולמימשל‬           ‫יותר טוב״‪ .‬עוד מבקשת היא מאחיה‬
‫שבתו בירושלים לאחר מכן‪ ,‬ועד‬               ‫המרכזי שם‪ ,‬המשיכה לשמור על קשר‬         ‫לא לגלות דבר ממה שסיפרה לו‪ :‬״לא‬
‫לפטירתו בשנת רפ ״ה )סוף שנת‬               ‫הדוק אף עם יהודי מצרים‪ ,‬ובכלל זה‬       ‫תערב שום איש ואשה מירושלם״‪.‬‬
‫‪ ,(1524‬עשה רבות לחיזוק וטיפוח‬             ‫בענפי מסחר שונים‪ .‬בין הענפים‬           ‫האשה מפרטת בענייני מסחר‪ ,‬כמו‬
‫חיי הרוח בירושלים‪ ,‬על‪-‬ידי תמיכה‬           ‫העיקריים שיהודי ארץ‪-‬ישראל נטלו‬         ‫סחר בחיטה‪ ,‬פירות שונים וספרים‪.‬‬
‫מתמדת בשתי ישיבות‪ ,‬אחת פתחה‬                                                      ‫הדעת נותנת שהשולחת היתה ככל‬
‫שעריה מחדש ביוזמתו‪ ,‬והאחרת נוס­‬           ‫חלק נכבד בסחר עם מצרים היה ייצוא‬       ‫הנראה סוכנת מכירות )פאטור( של‬
‫דה על ידו‪ .‬הוא מתערב בניהולן ואף‬          ‫תוצרת הטכסטיל‪ ,‬שייצורה התפתח‬           ‫אחיה בירושלים‪ .‬בחלקה האחרון של‬
‫מביע את כעסו על המחלוקת שפרצה‬             ‫ושיגשג בצפת בעשרות השנים הרא­‬          ‫האיגרת מגוללת האשה את הקשיים‬
‫בין ראשי הישיבות וקובע בנחרצות‪:‬‬           ‫שונות לכינונו של השלטון העות׳מא‪-‬‬       ‫הכלכליים שאליהם היא נקלעה‪ ,‬ובק­‬
‫״וכיון שלא נזהרתם בדבר עצמכם‪,‬‬             ‫ני‪ .‬נשתמרו בידינו שני מסמכים‬           ‫שר לכך היא מציינת‪ :‬״ואין לי ממה‬
‫אנהיג מהיום ואילך כל אחד ואחד כפי‬         ‫מעניינים ביותר על ייצוא ״משי צפתי״‬     ‫שאפרע ומי יתן שאספיק למזונותי״‪,‬‬
                                          ‫למצרים‪ ,‬וכן איגרת ששיגרה ׳אסתר׳‬
                            ‫הראוי לו״‪.‬‬    ‫היושבת במצרים‪ ,‬לחותניה היושבים‬                  ‫ואף הוכנסה ל״בית הסוהר״‪.‬‬

    ‫תלונות על הדיין משה‬                   ‫בצפת‪ ,‬והיא מוסרת שאביה שלח‬              ‫יצוא טקסטיל וצמחי מרפא‬
                                          ‫אליהם פריטי לבוש אחדים וכן סוגים‬
‫על מידת מעורבותו של הנגיד‬                 ‫שונים של אריגים‪ ,‬ככל הנראה לשם‬         ‫עסקי מסחר התנהלו בין סוחרים‬
‫בעניינה של קהילת צפת מעידה איגרת‬          ‫תפירתם בצפת‪ .‬עוד שומעים אנו על‬         ‫יהודיים או סוכניהם משתי הארצות‪,‬‬
‫מהגניזה שפורסמה לפני ‪ 70‬שנה על‪-‬‬           ‫ייצוא צמחי מרפא שהופקו בצפת‪.‬‬           ‫כמייבאים ומייצאים סחורות בנתיב‬
‫ידי גוטהייל ווורל‪ ,‬ונשלחה מצפת‬            ‫מאחד ממסמכי הגניזה עולה‪ ,‬שלא זו‬        ‫הסחר הימי מאלכסנדריה לאחד משני‬
‫באביב שנת ר״ע )‪ .(1510‬היא נכתבה‬           ‫בלבד שסחורה ארץ‪-‬ישראלית שווקה‬          ‫הנמלים‪ :‬יפו ועכו‪ ,‬או בדרך היבשה‬
‫על‪-‬ידי כמה מרבני המקום מבני‬                                                      ‫דרך חצי האי סיני בואך עזה‪ ,‬שהיתה‬
‫המוסתערבים‪ .‬במרכז האיגרת עומדת‬
‫קובלנה שהגישו לנגיד על התנהגותו‬                                                                                           ‫‪10‬‬
‫המפוקפקת של ״כ״ר משה הדיין״‪,‬‬
‫הדמות המרכזית בקהילת המוסתער­‬
‫בים בצפת באותה עת‪ ,‬ששימש גם‬
‫כראש ישיבה‪ ,‬שלדבריהם לא בחל‬
‫בשום אמצעי פסול על מנת להטיל את‬
‫מרותו ושררתו בעזות פנים על כל בני‬
‫קהילתו בצפת‪ .‬הכותבים מטילים דופי‬
‫בהתנהגותו שאינה הולמת את מעמדו‬
‫המרכזי בקהילה‪ .‬בין החותמים על‬
‫האיגרת ר׳ ״ישמעאל״ מ׳דמשק׳‪,‬‬
‫שעשה רבות בגיוס כספים למען‬
‫הקהילה הצפתית‪ ,‬ואף התכוון להת­‬
‫יישב בצפת‪ ,‬אך נמנעה ממנו האפש­‬
‫רות להגשים זאת בשל היחס המעליב‬
‫והפוגע מצד אותו דיין‪ .‬הכותבים‬
‫קובלים לפני הנגיד‪ ,‬שר׳ משה הדיין‬
‫לא העניק להם פטור מתשלומי מסים‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15