Page 11 - etmol_133
P. 11
בגניזה מצויים שרידים מיומנו של באלכסנדריה .בסוף שנות הארבעים ומבקשים לסייע בידם ,כפי ״שעשה
נוסע יהודי אנונימי ממוצא ספרדי התיישב בירושלים .הוא נפטר בשנת סיוע לספרדיים״.
שנסע ככל הנראה במפנה המאות ה-
15וה 16-ממצרים לאורכה של א ^ - ש״ך ).(1560 הנגיד ר׳ יצחק שולאל יזם גם שורה
ישראל כעולה או כעולה לרגל .בדפים של תקנות בתחום החברתי בירושלים,
הבודדים שנותרו מאותו יומן הכתוב אברהם אבן שאנג׳י — ובין היתר ,פטור תלמידי חכמים
בפרוזה מחורזת ,מתאר הנוסע את מעשירי היהודים במצרים במחצית ממסים .תכליתה של אותה תקנה
רשמיו במקומות בהם הוא עבר מעזה הראשונה של המאה ה . 16-נזכר שנתקנה בשנת רס״ט ) ,(1509היתה
לצפת ,בעוברו בדרך-הים .התיאור במסמכי גניזה רבים בקשר לפעילותו להמריץ את התיישבותם של חכמים
שהותיר אחריו הינו מרתק מבחינות המסחרית .על פעילותו למען יהודי
רבות .הוא מספר על נתיבי שיירות, ירושלים מצינו באיגרת ששרדה בג ותלמידיהם בירושלים.
תיאורי נוף ,ומספר על הקשיים ניזה ששיגר אליו ר׳ משה קאשטרו
והלבטים של יהודים הבאים להתיישב מחכמי ירושלים במחצית משנת 1513 גם בפרשת ״הזקנים״ בירושלים
או לבקר בא -pישראל ,הנובעים מכך המאשר קבלת הבגדים עבור עניי נתבקש הנגיד להתערב .אותה פרשה
שהדרכים באותה עת היו בחזקת אומללה בקורותיה של קהילת ירוש
סכנה ,בעיקר מפני שודדים .חרף כל הקהילה. לים בשנות השמונים של המאה ה־15
זאת ,לא נרתעו יהודים מלהגשים מתוארת בשתים מאיגרותיו של ר׳
חלום או משאלת לב ,לבוא ולהיאחז ש ל מ ה א ל א ש ק ר — נמנה עם עובדיה מברטנורה ,בשנים רמ״ח-ר־
בארץ האבות ,ביודעם לבטח שארץ- עשירי היהודים במצרים במאה ה.16- מ״ט ) (1489-1488ואשר מתאשרת גם
עיסוקיו במסחר נזכרים במסמכי גניזה ממקורות אחרים .אותם ״זקנים״ נשאו
ישראל נקנית בייסורים. אחדים .פעילותו למען הישיבות בי בתואר ״שך״ ,היינו :שיח׳־אל־יהוד.
רושלים ותמיכתו בנצרכים בתושבי שיח׳ זה היה ממונה על ייצוג הקהילה
העיר נזכרת באיגרת שנשתמרה בגני בפני הרשות ובאחריות לניהול ענייני
ממון ורכוש הקהילה ,ובכלל ניהול
זה. ההקדשות והעזבונות שהועברו אליה,
וגביית מסים .מאותם מקורות עולה
דמותם של ה״זקנים״ ,כאנשי שררה
ששאבו את עיקר כוחם מקשריהם עם
האדמיניסטרציה הממלוכית ,והיו נוה
גים בבני עמם בעריצות רבה ,ואף לא
בחלו בשום אמצעי פסול ,ובכלל זה
הלשנה ,טפילת עלילות שוא והסגרה
לשליט המקומי ,כדי לחמוס ולרושש
את בני ירושלים ,ורבים מהם נמלטו
מן העיר .שני מסמכים מהגניזה משנת
רמ״ג ) (1483שפורסמו על-ידי אלחנן
ריינר לפני שנים אחדות ,ואיגרת
נוספת מן הגניזה שטרם פורסמה,
מתארות את המצב העגום בירושלים
שזקניה ״בזים רבות בקהל הזה״,
ש״אין בה צדק לא דין ולא דיין ...כי
יש במקום הזה אנשים משתבחים
בלשון הרע ודורכים את לשונם קשתם
שקר לא יבושו כי ידברו בו בשער״.
העוזרים והנדבנים
מבין היהודים בעלי הממון במצרים
מסוף התקופה הממלוכית עד סוף
המאה ה 16-ראויים לציון מלבד הנגיד
ר׳ יצחק שולאל ,שלושה שהצטיינו
בפעילות פילנטרופית למען הקהילות
בארץ-ישראל שעל פעילותם מסופר
גם במסמכי הגניזה:
א ב ר ה ם ק א ש ט ר ו — מנכבדי
היהודים במצרים בסוף התקופה
הממלוכית ובראשית התקופה העות׳-
מאנית .עד לשנת 1524שימש לפרקים
מנהל המטבעה במצרים ואף שימש
בפרק זמן מסויים כממונה על המכס
11
