Page 20 - etmol_133
P. 20
שתקע בליטא .כאן השקיע את אונו "ih fi d & n im i und daw* Pmm ;0m A u m I בודה השקטה והסבלנית של יישוב
בגימנסיות העבריות בווילקומיר)אוק- ארץ־ישראל ,נוסח ״חובבי ציון״.
מרגה( ובווילקובישקי ,שעמדו בתח ף^■ - ■Hi l i i ^ T T f f - הולצמן ביקש לפזר את החששות
רות קשה עם הגימנסיות היידישאיות. האלה ,אף שלו עצמו היו הסתייגויות.
הוא לימד עברית ואנגלית בגימנסיה הפספורט התורכי בתקופה זו שמע הולצמן על כוונתו
בווילקובישקי והירבה לפרסם מאמ של אחד־העם לבוא לברלין ולייסד
רים ,בעיקר בענייני לשון ,בעיתוני למד הולצמן ערבית על בוריה ,התק שם כתב־עת עברי .הוא כתב לו שגם
ליטא ,בחתימת ד״ר העציוני או רב לשולטן מולאי חאפד ונהיה רופאו בדעתו להוציא ״ירחון לתחיית הש
״יהודה הרופא״ .מהפעילות הציונית האישי ,יועצו ואיש-סודו .כשיצא פה״ .הוא הציע לאחד־העם לחבור
התרחק אם-כי מצאנו מאמר שלו מולאי חפאד לארצות-הברית ,בראש אליו בהוצאת כתב־העת או לשמש
ב״העולם״ מ 25-בפברואר ,1932 משלחת מרוקנית ,נילווה אליו הולצמן כנציגו בברלין .בסופו של דבר לא
שעניינו ״מעללי ׳חובבי ציון׳ באשכ כמתורגמן וכיועץ .מתקופתו המרוק נזקק אחד-העם לד״ר הולצמן בהוצ
נז״ .האם היה ציוני? ואם כן ,למה נית של הולצמן נשתמרו כמה רשימות
נחבא בליטא ולא חזר לארץ-ישראל, על חיי היהודים במלאח )הגיטו( של את ״השילוח״ לאור.
מולדתו? אחד ממכריו כתב :״יותר מרקאש ,ששלח ל״המליץ״ ב1902-
משהיה ׳ציוני׳ היה ׳עברי׳ ...הוא היה לא בשמו ,הן נדפסו כמכתבים ממרו מצבו הכספי של הולצמן לא היה
אומר :בלי ארץ התקיימנו עד עתה קו או ממרקאש ״מאת סופרנו המיו מזהיר .הוא כתב לעורך ״המליץ״ י״ל
ונתקיים גם להבא; אבל בלי שפה חד״ ונחתמו ״ד״ר העציוני״ .באחת רבינוביץ ,כי הוציא את כל הכסף
עברית ותרבות עברית לא נתקיים הרשימות האלו תיאר הולצמן את שהרוויח בקושטא ,והוא עובד עכשיו
חאפד — עדיין רק המשנה לשולטן ללא שכר ,כעוזרו של הפרופסור
אפילו יום אחד״. — כעריץ אשר ״בשגעון ינהג ,כשו ישראל בבית-החולים היהודי בברלין.
טה רשע וחוטא״ .כדוגמה ,סיפר על רק בתום השנה ישתכר כ 50-מארק
עם עליית היטלר לשלטון ,נפסקה כך שחאפד הזעיק לארמונו חייטים בחודש .הוא הציע לשלוח ל״המליץ״
הפנסיה של הולצמן והוא נתרושש יהודים שיתפרו לו בגדים בשבת. מאמרים בענייני רפואה והיגיינה ור
והלך .ידידיו חיפשו לו פרנסה וסופו כשסירבו אותם היהודים לחלל את שימות על היהודים במרוקו ובאיטליה
שקיבל משרת ספק מורה ספק רופא השבת ,ענש אותם באכזריות .גם ואפילו על ״בני ישראל״ בהודו ,וחזר
במושב-זקנים בקובנה ,תמורת קורת- היהודים שישבו בערי השדה ובכפרים ושאל מתי יישלח לו שכר-הסופרים
סבלו מכובד ידו .אף-על-פי-כן ,כא
גג ומזון ,עד שנפטר ב. 1938- בעד רשימותיו שנדפסו.
מור ,נתמנה כיועצו האישי.
שתים-עשרה שנה הורה משה כהן במלחמת העולם הראשונה כלאו בינתיים קרב מועד כינוס הקונגרס
עם הולצמן בגימנסיה העברית בוויל- הצרפתים את הולצמן ,שנחשד כמרגל הציוני הראשון בבאזל ,והולצמן ,אחד
קובישקי והיה ממקורביו .וכה כתב גרמני ,החרימו את כל כספו — הפעילים ביותר למען הציונות החד
ב״הארץ״ ב 7-בנובמבר ,1938במא שלושה מיליון פראנק בזהב — שה — נעלם ואיננו .הוא לא השתתף
מר שהקדיש לזכרו ,בכותרת ״איש העמידוהו למשפט צבאי ודנו אותו בקונגרס ולא נשמע ממנו מאומה.
פלאי״ :״הרבה מקורות ימי חייו בכלל למיתה .בסופו של דבר הוא הוחלף אנשי'ם שהכירוהו מפעילותו הציונית
ומחיי נפשו הפנימיים נשארו נעלמים בסוכן צרפתי ,שנדון למוות בגרמניה. וממאמריו תהו תחילה ואחר-כך נש
וכמוסים ממני ,ואי-אפשר היה להציל הולצמן חזר לברלין .ממשלת גרמניה כח .עברו עשרים-ושתיים שנה עד
מפיו דבר ברור .היתה תמיד ההרגשה, העניקה לו אות כבוד ופנסיה הגונה, שחזר והופיע ,והפעם כמורה בבתי-
שהוא בוחר להתחמק מן הדיבור, גמול על השירותים שעשה למענה
שהוא נושא בנפשו איזה ׳סוד׳ המעיק ספר בליטא.
עליו ,שהוא סובל ומתענה במסתרים״ בצפון אפריקה,
ועוד כתב שם :״פלאי היה האיש הזה אחרי המלחמה גילח הולצמן את להיכן נעלם הולצמן? הוא עצמו לא
וסוד שחור נשא אתו אל קברו״. שפמו העבות ,עזב את גרמניה וה כתב ולא סיפר דבר על הקורות אותו
והוסיף כהן וסיפר ,כי כשהפצירו מ 1897-ועד .1919פרק זה בחייו
בהולצמן שיכתוב את זכרונותיו ,הסיט מרובה בו האגדי והנסתר על הנגלה.
את השיחה לנושא אחר .גם אליעזר לימים סיפר אחד ממכריו :״זו תקופה
היימן ,שהספיד את הולצמן בכתב- סתומה וארוכה ,שהעיקה גם עליו
העת ״משעולי החינוך״)קובנה ,דצמ כמשא כבד שלא רצה מעולם לנגוע
בר (1938עמד על ״הטרגדיה החש בה .ולא עוד ,אלא שהיתה לו כמזכרת
אית״ שלו :״תו היתמות שעין בוחנת עוון תמיד ,שעמדה לו על דרכו
הכירה בפניו ,היה כנראה יליד אותה
תוחלת ממושכת לעלות ארצה ,שלא בשאיפתו לקודש״.
ניתנה ,בגלל גורל חיים אכזרי ,להתג
רופא ,יועץ ,מרגל
שם״.
בשיא פעולתו הציבורית והעיתונ
״איש לא ידע את סודו הנורא״ — אית ,יצא הולצמן פתאום ,לפני
כתב משה כהן .האמנם? אלי שייר, הקונגרס ,באופן רשמי למרוקו כרופא
שהיה המפקח הראשי על מושבות הצירות הגרמנית במרקאש .יש לזכור
הבארון רוטשילד בארץ-ישראל בין כי בתקופה זו הרבתה גרמניה הקיס
1883ל־ ,1899הרבה לפרסם זיכרונות רית לבחוש בענייני צפון אפריקה,
במוסף הצרפתי של שבועון יהודי בצד צרפת ,אנגליה וספרד ,במרוקו
בגרמנית ,שהופיע בשטראסבורג .בנו
20
