Page 17 - etmol_133
P. 17

‫טים‪ ,‬אך יחד עם זאת הנהיג רפורמות‬         ‫מגדלי‬              ‫לפני ‪ 135‬שנה‪ ,‬ביולי ‪ ,1862‬פירט‬
 ‫בתחום החינוך‪ ,‬המשפט והכלכלה‪,‬‬                                ‫העיתון היהודי היוצא לאור באנגליה‬
 ‫וכן עודד בניה ויצירת תשתית טכנו­‬          ‫בערי הארץ הזקמ‪1‬‬   ‫עד היום‪ ,‬״ג׳ואיש כרוניקל״ בכתבה‬
 ‫לוגית מודרנית‪ .‬פעולותיו בסוריה‬              ‫בראשית המאה‬     ‫מירושלים את החידושים והשיפורים‬
 ‫ובארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הביאו להתפתחות‬                   ‫מגדלי־שעזן‬    ‫שחלו בעיר‪ ,‬ביניהם שעונים ציבוריים‬
 ‫רבה‪ ,‬ולא רק הפעילות המערבית‬                 ‫לכבוד השולטן‪.‬‬   ‫שהוצבו בחוצות‪ .‬דברים אלו נכתבו‬
 ‫כפי שמקובל בין החוקרים‪ .‬הציטוט‬                              ‫זמן לא רב לאחר שבבניין הפרלמנט‬
 ‫הבא שנכתב על ידי הבריטים בשנת‬            ‫את המגדל בירושלים‬  ‫הבריטי בלונדון הותקן בשנת ‪1859‬‬
 ‫‪ 1920‬מבטא היטב את רוח הדברים‪:‬‬               ‫הרסו האנגלים‬    ‫מגדל השעון המפורסם שכונה בשם‬
 ‫״נוכח מבני הנמל הקיימים בסוריה‬                              ‫״ביג בן״‪ .‬השימוש בשעונים הונהג‬
 ‫וציודן של ערים ראשיות כחלב‪,‬‬               ‫משום שביער את‬     ‫בארץ־ישראל רק במחצית השניה של‬
 ‫דמשק‪ ,‬ביירות וירושלים בדרכים‬                 ‫העיר העתיקה‬    ‫המאה ה־‪ .19‬קודם לכן נקבעו שעות‬
 ‫רחבות‪ ,‬בניינים מודרניים‪ ,‬תאורה‬                              ‫היום על פי תצפיות על זריחת השמש‬
 ‫חשמלית וחשמליות מימי עבדול‬                     ‫מאת רות קרק‬  ‫ושקיעתה ושעוני שמש הוצבו בחצ­‬
 ‫חמיד — נאלץ להודות כי שיעור‬                                  ‫רות בתי תפילה מוסלמיים ויהודיים‪.‬‬
 ‫ניכר של בנייה מועילה‪ ,‬כמעט כל מה‬
 ‫שעושה את סוריה )וארץ‪-‬ישראל(‬                                 ‫מאמצע המאה התשע־עשרה ואילך‬
 ‫לפלך התרבותי ביותר של תורכיה‬                                ‫הוצבו שעונים על מבני חינוך ודת‬
 ‫בימינו‪ ,‬נרשמת לזכותו של השולטן‪,‬‬                             ‫שבנו בני אירופה‪ .‬בין אלה‪ ,‬מגדל‬
 ‫שעל פי הסברה המקובלת על חוגים‬                               ‫השעון המפואר של בית־היתומים‬
 ‫רבים‪ ,‬היו דחפיו הרסניים ומרושעים‬                            ‫הסורי של שנלר‪ ,‬השעון על חזית‬
                                                             ‫בית־הספר לבנות של האחיות הדיא־‬
                                 ‫כאחד״‪.‬‬                      ‫קוניסיות הגרמניות ״טליתא קומי״‬
                                                             ‫)המצוי היום ברחבת ״המשביר לצר­‬
 ‫לקראת סוף השלטון העות׳מאני‬                                  ‫כן״ במרכז העיר(‪ ,‬ומגדלי פעמונים‬
 ‫נבנו מגדלי שעון בחלקים שונים של‬                             ‫עם ארבעה שעונים הפונים לארבע‬
 ‫האימפריה‪ ,‬כולל סוריה וארץ‪-‬ישר‪-‬‬                              ‫רוחות השמים בדורמיציון ובכנסית‬
 ‫אל‪ .‬בדרך כלל נבנו מגדלי השעון‬                               ‫יוחנן המטביל בעין‪-‬כרם‪ .‬בתחילת‬
 ‫הללו בסמוך או על גבי מבני‬                                   ‫המאה העשרים נקבע שעון עם‬
 ‫המימשל המודרניים — הסראיות‬                                  ‫אותיות עבריות לציון השעות בבנין‬
 ‫)מבני המימשל והמנהלה( החדשות‪,‬‬                               ‫החדש של בית‪-‬הספר לבנות למל‬
 ‫כסמל לעוצמתו של השלטון‪ ,‬למו­‬                                ‫בשכונת זכרון משה‪ ,‬וכן שעון שמש‬
 ‫דרניזציה‪ ,‬להתמערבות ולמודעות‬                                ‫גדול ומעליו שני שעונים נוספים‬
 ‫לזמן‪ .‬לעתים הוקמו מגדלי שעון‪,‬‬                               ‫)שאחד מהם מורה את השעה האירו­‬
 ‫סבילים )רהטים ציבוריים‪ ,‬מקומות‬                              ‫פית והשני את השעה הארץ‪-‬ישרא‪-‬‬
 ‫בהם עוברי‪-‬אורח יכולים להרוות את‬                             ‫לית( בקיר בית הכנסת ״זוהרי חמה״‬
 ‫צמאונם(‪ ,‬או מבני ציבור אחרים‬
 ‫לציון אירוע מיוחד הקשור לשלטון‬                                                         ‫ברחוב יפו״‪.‬‬
 ‫או לשולטן והאדרת שמם‪ .‬ביפו‬
 ‫נחנך בית הסראיה החדש בשנת‬                                              ‫רודן ובנאי‬
 ‫‪ 1897‬ובמסגרת חגיגות חצי היובל‬
 ‫לשלטונו של השולטן עבדול חמיד‬                                ‫השולטן עבדול חמיד השני‪ ,‬ששלט‬
 ‫השני‪ ,‬תוכנן לבנות ביפו כיכר ומגדל‬                           ‫באימפריה העות׳מאנית מעל לשלו­‬
 ‫שעון שיקרא על שמו בסמוך לסר‪-‬‬                                ‫שים שנה )‪ ,(1909-1876‬ניסה להגשים‬
 ‫איה‪ ,‬ונבנה סביל בנמל‪ .‬בניית מגדל‬                            ‫שלטון ממשי על כל הטריטוריות‬
 ‫השעון ביפו נסתיימה בשנת ‪1906‬‬                                ‫המוכרות כעות׳מאניות‪ .‬ביחוד שם‬
 ‫כשהתורם העיקרי למימון הבניה‬                                 ‫את הדגש על אסיה‪ ,‬שהיתה חשובה‬
                                                             ‫לו יותר מאירופה‪ ,‬בניגוד לקודמיו‪.‬‬
         ‫היה היהודי יוסף בק מויאל‪.‬‬                           ‫במסגרת מדיניותו זו הקים מרכזים‬
                                                             ‫עירוניים חדשים בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬עבר‬
 ‫בשנת ‪ 1900‬החלה גם בניית סביל‬                                ‫הירדן וסוריה‪ .‬בין אלה נמנו באר‪-‬‬
 ‫סמוך לשער יפו בירושלים‪ ,‬לציון חצי‬                           ‫שבע‪ ,‬בית שאן‪ ,‬ג׳רש ועמאן‪ .‬בערים‬
 ‫היובל לשלטונו של עבדול חמיד‬                                 ‫הגדולות של סוריה וארץ‪-‬ישראל‬
 ‫השני‪ .‬הוצאות הבניה נאמדו בכאלף‬                              ‫צמחו משרדים ציבוריים חדשים כסמל‬
 ‫לירות תורכיות וכל תושבי העיר נידבו‬                          ‫לסמכות השער‪-‬העליון התורכי ולשל­‬
 ‫כספים למיפעל זה‪ .‬הסביל תוכנן‬
 ‫בסגנון ערבי על‪-‬ידי מהנדס העיר‪,‬‬                                                   ‫טונו של השולטן‪.‬‬
 ‫והיה המבנה הציבורי הראשון בירוש­‬
 ‫לים בעת ההיא שנבנה ״לנוי העיר״‪.‬‬                             ‫חלק מהחוקרים רואה בעבדול חמיד‬
 ‫בהמשך לכך עוצב גן ציבורי מחוץ‬                               ‫השני רודן מדכא חרויות ורודף מיעו‪-‬‬
 ‫לחומת העיר‪-‬העתיקה‪ ,‬ונפתחו תיאט­‬

                           ‫רון ומוזיאון‪.‬‬

‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22