Page 17 - etmol_133
P. 17
טים ,אך יחד עם זאת הנהיג רפורמות מגדלי לפני 135שנה ,ביולי ,1862פירט
בתחום החינוך ,המשפט והכלכלה, העיתון היהודי היוצא לאור באנגליה
וכן עודד בניה ויצירת תשתית טכנו בערי הארץ הזקמ1 עד היום ,״ג׳ואיש כרוניקל״ בכתבה
לוגית מודרנית .פעולותיו בסוריה בראשית המאה מירושלים את החידושים והשיפורים
ובארץ-ישראל ,הביאו להתפתחות מגדלי־שעזן שחלו בעיר ,ביניהם שעונים ציבוריים
רבה ,ולא רק הפעילות המערבית לכבוד השולטן. שהוצבו בחוצות .דברים אלו נכתבו
כפי שמקובל בין החוקרים .הציטוט זמן לא רב לאחר שבבניין הפרלמנט
הבא שנכתב על ידי הבריטים בשנת את המגדל בירושלים הבריטי בלונדון הותקן בשנת 1859
1920מבטא היטב את רוח הדברים: הרסו האנגלים מגדל השעון המפורסם שכונה בשם
״נוכח מבני הנמל הקיימים בסוריה ״ביג בן״ .השימוש בשעונים הונהג
וציודן של ערים ראשיות כחלב, משום שביער את בארץ־ישראל רק במחצית השניה של
דמשק ,ביירות וירושלים בדרכים העיר העתיקה המאה ה־ .19קודם לכן נקבעו שעות
רחבות ,בניינים מודרניים ,תאורה היום על פי תצפיות על זריחת השמש
חשמלית וחשמליות מימי עבדול מאת רות קרק ושקיעתה ושעוני שמש הוצבו בחצ
חמיד — נאלץ להודות כי שיעור רות בתי תפילה מוסלמיים ויהודיים.
ניכר של בנייה מועילה ,כמעט כל מה
שעושה את סוריה )וארץ-ישראל( מאמצע המאה התשע־עשרה ואילך
לפלך התרבותי ביותר של תורכיה הוצבו שעונים על מבני חינוך ודת
בימינו ,נרשמת לזכותו של השולטן, שבנו בני אירופה .בין אלה ,מגדל
שעל פי הסברה המקובלת על חוגים השעון המפואר של בית־היתומים
רבים ,היו דחפיו הרסניים ומרושעים הסורי של שנלר ,השעון על חזית
בית־הספר לבנות של האחיות הדיא־
כאחד״. קוניסיות הגרמניות ״טליתא קומי״
)המצוי היום ברחבת ״המשביר לצר
לקראת סוף השלטון העות׳מאני כן״ במרכז העיר( ,ומגדלי פעמונים
נבנו מגדלי שעון בחלקים שונים של עם ארבעה שעונים הפונים לארבע
האימפריה ,כולל סוריה וארץ-ישר- רוחות השמים בדורמיציון ובכנסית
אל .בדרך כלל נבנו מגדלי השעון יוחנן המטביל בעין-כרם .בתחילת
הללו בסמוך או על גבי מבני המאה העשרים נקבע שעון עם
המימשל המודרניים — הסראיות אותיות עבריות לציון השעות בבנין
)מבני המימשל והמנהלה( החדשות, החדש של בית-הספר לבנות למל
כסמל לעוצמתו של השלטון ,למו בשכונת זכרון משה ,וכן שעון שמש
דרניזציה ,להתמערבות ולמודעות גדול ומעליו שני שעונים נוספים
לזמן .לעתים הוקמו מגדלי שעון, )שאחד מהם מורה את השעה האירו
סבילים )רהטים ציבוריים ,מקומות פית והשני את השעה הארץ-ישרא-
בהם עוברי-אורח יכולים להרוות את לית( בקיר בית הכנסת ״זוהרי חמה״
צמאונם( ,או מבני ציבור אחרים
לציון אירוע מיוחד הקשור לשלטון ברחוב יפו״.
או לשולטן והאדרת שמם .ביפו
נחנך בית הסראיה החדש בשנת רודן ובנאי
1897ובמסגרת חגיגות חצי היובל
לשלטונו של השולטן עבדול חמיד השולטן עבדול חמיד השני ,ששלט
השני ,תוכנן לבנות ביפו כיכר ומגדל באימפריה העות׳מאנית מעל לשלו
שעון שיקרא על שמו בסמוך לסר- שים שנה ) ,(1909-1876ניסה להגשים
איה ,ונבנה סביל בנמל .בניית מגדל שלטון ממשי על כל הטריטוריות
השעון ביפו נסתיימה בשנת 1906 המוכרות כעות׳מאניות .ביחוד שם
כשהתורם העיקרי למימון הבניה את הדגש על אסיה ,שהיתה חשובה
לו יותר מאירופה ,בניגוד לקודמיו.
היה היהודי יוסף בק מויאל. במסגרת מדיניותו זו הקים מרכזים
עירוניים חדשים בארץ-ישראל ,עבר
בשנת 1900החלה גם בניית סביל הירדן וסוריה .בין אלה נמנו באר-
סמוך לשער יפו בירושלים ,לציון חצי שבע ,בית שאן ,ג׳רש ועמאן .בערים
היובל לשלטונו של עבדול חמיד הגדולות של סוריה וארץ-ישראל
השני .הוצאות הבניה נאמדו בכאלף צמחו משרדים ציבוריים חדשים כסמל
לירות תורכיות וכל תושבי העיר נידבו לסמכות השער-העליון התורכי ולשל
כספים למיפעל זה .הסביל תוכנן
בסגנון ערבי על-ידי מהנדס העיר, טונו של השולטן.
והיה המבנה הציבורי הראשון בירוש
לים בעת ההיא שנבנה ״לנוי העיר״. חלק מהחוקרים רואה בעבדול חמיד
בהמשך לכך עוצב גן ציבורי מחוץ השני רודן מדכא חרויות ורודף מיעו-
לחומת העיר-העתיקה ,ונפתחו תיאט
רון ומוזיאון.
17
