Page 19 - etmol_133
P. 19

‫במדינה ״פדרציה של שפות״‪ ,‬דוגמת‬           ‫מודים ‪ ,13-12‬רשימה מאת העיתונאי‬       ‫ביום ג׳ בתשרי תרצ״ט‪ 28 ,‬באוק­‬
                                ‫שווייץ‪.‬‬  ‫הווינאי ד״ר תאודור הרצל‪ ,‬רשימה‬        ‫טובר ‪ ,1938‬התנהלה לוויה במעלה‬
                                         ‫שבה בישר את הופעתו הקרובה של‬          ‫״ההר הירוק״ בקובנה שבליטא‪ .‬רבים‬
‫הרצל השיב להולצמן ב‪ 7-‬בפבדואר‬            ‫ספר קטן שחיבר — ״מדינת היהו­‬          ‫מיהודי העיר ליוו לבית עולמו את‬
‫‪ , 1896‬במכתב אליו צירף את עלי‬            ‫דים״ — ובו פיתרון לשאלת היהודים‪.‬‬      ‫הישיש נמוך הקומה‪ ,‬ערירי וידוע‬
‫ההגהה של ״מדינת היהודים״‪ ,‬הוא‬            ‫עוד באותו חודש‪ ,‬ב‪ 30-‬בו‪ ,‬הגיב‬         ‫חולי‪ ,‬קרח וממושקף‪ ,‬שהיה פוסע‬
‫ביקש שהולצמן ו״אחיו בציון״‪ ,‬לא‬           ‫הולצמן על הרשימה במאמר קצר‬            ‫לאיטו‪ ,‬נשען על מקלו‪ ,‬ברחובות‬
‫יתחילו כבר עתה במריבות קטנות‪,‬‬            ‫בירחון בשפה הגרמנית ״ציון״‪ ,‬שיצא‬      ‫הרובע היהודי של קובנה‪ .‬זה היה‬
‫כמו ״איזו לשון נדבד במדינת היהו­‬         ‫בברלין‪ .‬עם כל ההתלהבות לקראת‬          ‫מסעו האחרון של ד״ר אליעזר יהודה‬
‫דים״‪ .‬אשר לא ‪-p‬ישראל‪ ,‬עם כל‬              ‫הופעת ״מדינת היהודים״ הסתייג‬          ‫הולצמן‪ ,‬מסע שהחל בירושלים‪ ,‬נמשך‬
‫מסירותו לה‪ ,‬אמר הרצל‪ ,‬שהוא סבור‬          ‫הולצמן מהדצל וציין כי תמיכת‬           ‫בברלין ובקושטא‪ ,‬הגיע למרוקו‪ ,‬שם‬
‫כי מטעמים של דיפלומטיה לא צריך‬           ‫״חובבי ציון״ בתוכניתו תלוייה‬          ‫ניהל חיים מסתוריים‪ ,‬שב לגרמניה‬
‫במצב הנוכחי להבליט את בלעדיותה‪.‬‬          ‫בשניים‪ :‬האחד‪ ,‬שהמדינה היהודית‬         ‫ומשם לליטא‪ .‬חייו נסתיימו בהיותו‬
                                         ‫שחזה תוקם רק במקום אחד והוא‬           ‫כבן שבעים־ואחת‪ ,‬במושב זקנים‬
       ‫פגישה עם הרצל‬                     ‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬והשני — שלשונה‬
                                         ‫תהיה העברית‪ ,‬וזאת מאחר שהרצל‬                                   ‫עלוב בקובנה‪.‬‬
‫הולצמן ביקר אצל הרצל בווינה ב‪6-‬‬          ‫לא הוציא אז מכלל אפשרות את‬
‫בינואר ‪ 1897‬בשליחותם של ציוני‬            ‫ארגנטינה כטריטוריה שבה תוקם‬           ‫אליעזר יהודה הולצמן נולד בעיר‬
‫בדלין‪ ,‬כדי לתהות על קנקנו‪ .‬הם‬            ‫מדינת היהודים ואף הציע שתשרור‬         ‫העתיקה בירושלים ב־‪ 27‬ביולי ‪,1867‬‬
‫שוחחו שעות ארוכות‪ .‬אחת מן‬                                                      ‫נצר לחוקר א ‪p‬־ישראל יהוסף שווא־‬
‫השאלות שבהן חלקו ״חובבי ציון״‬            ‫תעודת האזרחות התורכית ‪ -‬ללא דת‪ ,‬השם‪:‬‬  ‫‪ ,p‬בעל ״תבואות הארץ״‪ ,‬והרב נחמן‬
‫ברוסיה ובגרמניה על הרצל היתה‬                               ‫עות׳מאן הולצמן‬      ‫נתן קורוניל‪ .‬הולצמן נתייתם מאביו‬
‫התנגדותו הנמרצת ל״חדירה״ לארץ־‬                                                 ‫בגיל צעיר‪ ,‬ירד למצרים והשכיר עצמו‬
‫ישראל בדרך של עליה והקמת מוש­‬                                                  ‫כשולייה של מלחים באניה‪ .‬חזר‬
‫בות‪ .‬לדעתו‪ ,‬עליה כזו בממדים‬                                                    ‫לירושלים והיגר עם אמו האלמנה‬
‫הקטנים שלה עלולה רק להזיק לרעיון‬                                               ‫לווינה‪ ,‬ומשם לברלין‪ .‬בברלין למד‬
‫המדיני‪ .‬הולצמן עמד על דעתו ״שה‪-‬‬                                                ‫רפואה ואגב כך למד גם לשונות‬
‫צלחתנו בארץ האבות היא הנקודה‬                                                   ‫אירופאיות‪ .‬אחרי שהוכתר בתואר‬
‫המרכזית‪ ,‬בית המוקד לכל שאלתנו״‪,‬‬                                                ‫דוקטור‪ ,‬נסע לחפש את מזלו בקוש־‬
‫וכתב על אותה פגישה עם הרצל‪ :‬״לי‬
‫היו נהירים שבילי קושטא העקומים‬                                                          ‫טא‪ ,‬וכעבור זמן חזר לברלין‪.‬‬
‫והפתלתלים מימי שבתי בבירת הכ­‬
‫ליפים וידיעותי אלה הראו לי את כל‬                                               ‫בברלין נמנה הולצמן עם ״חובבי‬
‫טעויותיו של ד״ר הרצל בפוליטיקה‬                                                 ‫ציון״‪ ,‬שהנודעים שבהם היו הירש‬
                                                                               ‫הילדסהיימר‪ ,‬בנו של הרב האורתו­‬
                        ‫הטורקית שלו״‪.‬‬                                          ‫דוכסי ד״ר עזריאל הילדסהיימר‪ ,‬וילי‬
‫ערב ההונגרס הציוני הראשון הרבה‬                                                 ‫באמבוס‪ ,‬ד״ר היינריך לווה וניסן‬
‫הולצמן לפרסם ב״המליץ״ וב״הצפי‪-‬‬                                                 ‫טורוף‪ .‬ד״ר הולצמן היה אחד המא­‬
‫רה״‪ ,‬עיתונים שהתנגדו בתחילה להר­‬                                               ‫רגנים של הביתן הארץ‪-‬ישראלי בתע­‬
‫צל ולקונגרס הציוני הראשון‪ ,‬בעיקר‬                                               ‫רוכה הגדולה בברלין ב‪ 1896-‬ונדד‬
‫בגלל החשש שהרצל מעדיף את‬                                                       ‫עם התצוגה‪ ,‬כתועמלן‪ ,‬גם לקלן‪,‬‬
‫התוכנית המדינית הפומבית על הע‪-‬‬                                                 ‫ברסלאו ופראנקפורט‪ ,‬אולם שעתו‬
                                                                               ‫הגדולה הגיעה עם הופעתו של הרצל‪.‬‬

                                                                               ‫ב־‪ 17‬בינואר ‪ 1896‬נתפרסמה בעי­‬
                                                                               ‫תון ״ג׳ואיש כרוניקל״ הלונדוני‪ ,‬בע­‬

‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24