Page 4 - etmol_133
P. 4

‫את הנעשה ברצון וישתפו פעולה‪ ,‬כי אדמותיהם שייקנו‬                ‫אחד העם‪ ,‬אם של רוטשילד אם של אחרים‪ ,‬והיא היתה‬
‫על־ידי ״החברה החדשה״‪ ,‬יוחכרו להם לתשעים־ותשע‬                                              ‫המצליחה במושבות באותו זמן‪.‬‬
‫שנים ומצבם הכלכלי ישתפר פלאים‪ .‬יוקם בירושלים‪ ,‬בעיר‬
‫העתיקה‪ ,‬בית מקדש ותשדוד סובלנות דתית‪ :‬בחיפה יהיו‬                               ‫נערים חסרי דעה‬
‫מקדשים לכל הדתות ובטכסים יהודיים דתיים יקחו חלק‬
                                                               ‫חרף ביקורתו על הקונגרס נטל בו אחד העם חלק‪ ,‬כי‬
                           ‫יהודים‪ ,‬ערבים וכמרים נוצריים‪.‬‬       ‫סבר שאולי יוכל לפעול שם לפי רוחו‪ .‬אבל מעט אחרי‬
‫ב״אלטנוילנד״ לא מדובד על לשון הא ‪ ,p‬אבל עולה מן‬                ‫ההתכנסות כתב לידיד כי המשתתפים ״היו ברובם נערים‬
‫הספד שהמון העם ידבד יידיש והעילית — גדמנית‪ .‬תוקם‬               ‫חסרי דעה‪ ...‬שלא ראו מה שלפניהם ונמשכו כבהמה‬
‫אקדמיה בירושלים אשר בתיאורה אין התייחסות ללשון‬                 ‫בבקעה אחרי הראש״‪ .‬על הרצל כתב‪ :‬״האיש הזה‪ ,‬לפי‬
‫העברית וספרותה‪ .‬יהיו בארץ תיאטדונים בשפע‪ ,‬בכל‬                  ‫הכרתי הפנימית‪ ,‬הוא אקטור )שחקן(‪ .‬כל דבריו ומעשיו‬

                                             ‫לשונות אירופה‪.‬‬                               ‫הם אך פוליטון גדול‪ ,‬לא יותר״‪.‬‬
‫אחד העם יצא בביקורת חריפה על חיבור זה‪ .‬הוא תקף‬                 ‫מעניין לציין שאחד העם‪ ,‬אשר הביא איגרת זו בקובץ‬
‫לא רק את היבטיו הדוחניים אלא גם את החזיונות‬                    ‫מכתביו שפירסם לאחר שנים רבות‪ ,‬השמיט את המובאות‬
‫המעשיים‪ .‬הצ׳רטר‪ ,‬הכספים‪ ,‬העלייה המאורגנת והכלכלה‬               ‫דלעיל וגם את המלים ׳שבתי צבי החדש׳ שבהן כינה את‬
‫הפורחת‪ ,‬כולם נראו כעורבא פרח בעיני אחד העם המצטט‬
‫עובדות ומספרים וקובע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שרובו של העם לא‬                                                                        ‫הרצל‪.‬‬
‫יעלה‪ .‬אשר לערבים‪ :‬אלו אדמות יימצאו ליהודים באדץ‬                ‫אחד העם נפגש עם הרצל לדון על ״הקרן הלאומית״‬
                                                               ‫שהרצל ביקש להקים וסבר שאין הוא מתכוון לה ברצינות‬
                         ‫ישדאל אם תהיינה בידי הערבים?‬          ‫וכתב כי לדבריו היה לו רושם ״כאילו היינו מדברים באיזה‬
                                                               ‫דבר הבאי״‪ .‬הרצל התחמק מפגישה נוספת שביקש אחד‬
‫והפן הדוחני‪ :‬היכן ימוקם בית המקדש? הלא על הר‬                   ‫העם ורק במקרה נתקלו זה בזה ברחוב‪ .‬על שאלתו של‬
‫הבית ניצב מסגד עומר‪ ,‬וכאן רמז עבה לבורותו של הרצל‬              ‫אחד העם על מה תולה הרצל את תהוותו להשיג את‬
‫שיכול להניח הקמת בית־המקדש שלא על הד הבית‪.‬‬                     ‫הזיכיון למדינה בקושטא‪ ,‬היה המענה לדברי אחד העם‪,‬‬
‫לתוכניות מגמה אוניבדסלית־אירופית ודחיקת היהדות‬                 ‫״מעוטף סודות ורמזים ריקים״ ומכאן הסיק שאין ממש‬
‫והעבדית לכדי שיור נלעג‪ ,‬האקדמיה היא חיקוי לאקדמיה‬              ‫בפגישות אלו ואכן‪ ,‬כל מאמציו של הרצל אצל השלטונות‬
‫הצרפתית‪ .‬התיאטרונים כולם לועזים ואפילו זה המוקדש‬               ‫התורכיים וגם פגישתו עם השולטן העלו חרס‪ .‬אבל‬
‫לתולדות היהודים לא ברור מה לשונו‪ .‬אין סימן לעברית‬              ‫בקונגרס השני הקים את ״הקרן הלאומית״‪ ,‬היא ׳אוצר‬
‫בלשון הדיבור של תושבי הארץ‪ .‬הכלל‪ ,‬הקורא עלול‬                   ‫התיישבות היהודים׳ אשר שלוחתו היתה הבנק הציוני‪,‬‬
‫להסיק ״כי כל מה שטרח המחבר לא טדח אלא ״בשבילם״‬
‫)כלומר — הגויים( שיראו ויווכחו מה נאה היא ציונות זו״‪.‬‬                                                                 ‫אפ״ק‪.‬‬
‫המדינה של ״אלטנוילנד״ היא ״חיקוי של קופים בלי שום‬              ‫יש לציין כי בביקורו בארץ־ישראל ב־‪ 1891‬וב־‪1893‬‬
‫תכונה לאומית עצמית״‪ ,‬היא השתקפות של ״אותם החיים‬                ‫הגיע אחד העם למסקנה שהפעולה היישובית לא תיתכן‬
‫החבדתיים שהם )היהודים המערביים( רואים באירופה‬                  ‫אלא אם כן תתנהל על־ידי ״חברה לאומית גדולה״ וכי‬
                                                               ‫רצוי שתתארגן באנגליה ותפעל בהסכמת תורכיה‪ .‬הוא‬
            ‫ומתאווים להם כל כך‪ ,‬מבלי יכולת להשיגם״‪.‬‬
‫מאמדו של אחד העם עורר פולמוס גדול וראשון‬                              ‫עצמו ניסה דברים באנגליה בכיוון זה ולא הצליח‪.‬‬
‫למתפלמסים היה נורדאו‪ ,‬שהרצל ביקש ממנו לענות‬                    ‫האם לזכר אותו כישלון נוכח צעדיו הדיפלומטיים של‬
‫למנהיג ממזרח אירופה‪ ,‬וציין במכתבו אליו‪ ,‬שכל הנאמר‬              ‫הרצל שנראו כמצליחים‪ ,‬התעוררה קנאתו? אין לדעת‪.‬‬
‫בספרו ניתן להגשמה תוך עשרים שנה ו״אני מאמין כי‬                 ‫אולם אין כל ספק שהתנגדותו של אחד העם מראשית דרכו‬
‫הנבל )אחד העם( עדום דיו להבין זאת‪ .‬הוא רק מעמיד‬                ‫הציבורית‪ ,‬עוד לפני הופעת הרצל‪ ,‬לאופן הפעולה‬
                                                               ‫הלאומית באותו זמן‪ ,‬נבעה מהשקפתו שיש להעמיד‬
                                                       ‫פנים״‪.‬‬  ‫במרכז ההתיישבות בארץ את הביסוס הרוחני‪ .‬ב״תוכנית‬
‫נורדאו לא חסך עלבונות במאמרו ״אחד העם על‬                       ‫בזל״ לא היה כל רמז לאיזו עשייה חינוכית‪ ,‬תרבותית או‬
‫אלטנוילנד״‪ ,‬תוך נסיון להפריך את טענותיו של איש ריבו‪,‬‬
‫שהוא מגדיר אותם ״פטפוטים טפשיים״ ומאמריו הם‬                                                                    ‫התיישבותית‪,‬‬
‫ערבוביה של ״דברים נדושים הלקוחים מפיליטוניסטים‬
                                                                             ‫חלומות "אלטנוילנד״‬
                                                    ‫אירופיים‪,‬‬
‫הפולמוס נמשך עד לקונגרס השישי ששם קץ להתנגחות‬                  ‫צף ועלה גם ניגוד אחר‪ :‬השוני העצום בין ציונות‬
‫בשל ״תוכנית אוגנדה״ שהועלתה בו על־ידי הרצל‪ .‬עתה‬                ‫המערב נטולת השורשים היהודיים לציונות מזרח אירופה‬

                 ‫יכול היה אחד העם להגיד‪ :‬אמרתי לכם!‬                                                               ‫השורשית‪.‬‬
‫בקונגדס שקדם לו‪ ,‬החמישי‪ ,‬התחולל חידוש‪ ,‬כאשד‬                    ‫ניגודים אלה התגלו בכל עוצמתם בעימות השני של אחד‬
‫הופיע בו גוף חדש ״הפרקציה הדמוקרטית״ שאחד מהוגיה‬               ‫העם עם הרצל‪ ,‬כאשר הופיעה ב־‪ 1902‬האוטופיה של‬
‫ומראשיה היה חיים וייצמן‪ ,‬אותו זמן מדצה לכימיה‬                  ‫הרצל ״אלטנוילנד״‪ .‬לפי ספר זה‪ ,‬תקום תוך עשרים שנה‪,‬‬
‫באוניבדסיטת ז׳נבה‪ .‬״הפרקציה״ נוסדה על־ידי צעירים‬               ‫החל ב־‪ 1903‬שאז יושג הצ׳רטר‪ ,‬ארץ פודחת שכל חידושי‬
‫מרוסיה שישבו בעיקר בגרמניה‪ ,‬ובוועידה שקיימו כמה‬                ‫העולם ייושמו בה‪ .‬ההגירה ההמונית‪ ,‬שתתחיל בעליית חצי‬
‫ימים לפני הקונגרס החליטו על הקמתה‪ ,‬מתוך מורת־רוח‬               ‫מיליון בשלב הראשון‪ ,‬תתנהל למישרים‪ .‬מוסד בשם‬
‫על הרצל‪ ,‬המשמיט מן התוכנית הציונית פעולות תרבות‬                ‫״החבדה החדשה ליישוב פלשתינה״ תבסס בהצלחה את‬
‫וחינוך ובמקום זה רומז על הצלחות מפוארות הצפויות‬                ‫כלכלת האדץ תוך שילוב יסודות קפיטליסטיים ושיתופיים‬
‫בתחום הדיפלומטי‪ :‬״הפדקציה״ תבעה דמוקרטיזציה של‬                 ‫וההון לביצוע יושג בתחבולות פיננסיות‪ .‬העדבים יקבלו‬
‫התנועה הציונית ועשיה בתחום הרוחני‪ ,‬כשהמושכל‬

        ‫הראשון הוא בכל זאת קבלתה של ״תוכנית בזל״‪.‬‬
‫הרצל לא שש להקמת ״הפרקציה״‪ ,‬גם מתוך חשש‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9