Page 4 - etmol_133
P. 4
את הנעשה ברצון וישתפו פעולה ,כי אדמותיהם שייקנו אחד העם ,אם של רוטשילד אם של אחרים ,והיא היתה
על־ידי ״החברה החדשה״ ,יוחכרו להם לתשעים־ותשע המצליחה במושבות באותו זמן.
שנים ומצבם הכלכלי ישתפר פלאים .יוקם בירושלים ,בעיר
העתיקה ,בית מקדש ותשדוד סובלנות דתית :בחיפה יהיו נערים חסרי דעה
מקדשים לכל הדתות ובטכסים יהודיים דתיים יקחו חלק
חרף ביקורתו על הקונגרס נטל בו אחד העם חלק ,כי
יהודים ,ערבים וכמרים נוצריים. סבר שאולי יוכל לפעול שם לפי רוחו .אבל מעט אחרי
ב״אלטנוילנד״ לא מדובד על לשון הא ,pאבל עולה מן ההתכנסות כתב לידיד כי המשתתפים ״היו ברובם נערים
הספד שהמון העם ידבד יידיש והעילית — גדמנית .תוקם חסרי דעה ...שלא ראו מה שלפניהם ונמשכו כבהמה
אקדמיה בירושלים אשר בתיאורה אין התייחסות ללשון בבקעה אחרי הראש״ .על הרצל כתב :״האיש הזה ,לפי
העברית וספרותה .יהיו בארץ תיאטדונים בשפע ,בכל הכרתי הפנימית ,הוא אקטור )שחקן( .כל דבריו ומעשיו
לשונות אירופה. הם אך פוליטון גדול ,לא יותר״.
אחד העם יצא בביקורת חריפה על חיבור זה .הוא תקף מעניין לציין שאחד העם ,אשר הביא איגרת זו בקובץ
לא רק את היבטיו הדוחניים אלא גם את החזיונות מכתביו שפירסם לאחר שנים רבות ,השמיט את המובאות
המעשיים .הצ׳רטר ,הכספים ,העלייה המאורגנת והכלכלה דלעיל וגם את המלים ׳שבתי צבי החדש׳ שבהן כינה את
הפורחת ,כולם נראו כעורבא פרח בעיני אחד העם המצטט
עובדות ומספרים וקובע ,בין היתר ,שרובו של העם לא הרצל.
יעלה .אשר לערבים :אלו אדמות יימצאו ליהודים באדץ אחד העם נפגש עם הרצל לדון על ״הקרן הלאומית״
שהרצל ביקש להקים וסבר שאין הוא מתכוון לה ברצינות
ישדאל אם תהיינה בידי הערבים? וכתב כי לדבריו היה לו רושם ״כאילו היינו מדברים באיזה
דבר הבאי״ .הרצל התחמק מפגישה נוספת שביקש אחד
והפן הדוחני :היכן ימוקם בית המקדש? הלא על הר העם ורק במקרה נתקלו זה בזה ברחוב .על שאלתו של
הבית ניצב מסגד עומר ,וכאן רמז עבה לבורותו של הרצל אחד העם על מה תולה הרצל את תהוותו להשיג את
שיכול להניח הקמת בית־המקדש שלא על הד הבית. הזיכיון למדינה בקושטא ,היה המענה לדברי אחד העם,
לתוכניות מגמה אוניבדסלית־אירופית ודחיקת היהדות ״מעוטף סודות ורמזים ריקים״ ומכאן הסיק שאין ממש
והעבדית לכדי שיור נלעג ,האקדמיה היא חיקוי לאקדמיה בפגישות אלו ואכן ,כל מאמציו של הרצל אצל השלטונות
הצרפתית .התיאטרונים כולם לועזים ואפילו זה המוקדש התורכיים וגם פגישתו עם השולטן העלו חרס .אבל
לתולדות היהודים לא ברור מה לשונו .אין סימן לעברית בקונגרס השני הקים את ״הקרן הלאומית״ ,היא ׳אוצר
בלשון הדיבור של תושבי הארץ .הכלל ,הקורא עלול התיישבות היהודים׳ אשר שלוחתו היתה הבנק הציוני,
להסיק ״כי כל מה שטרח המחבר לא טדח אלא ״בשבילם״
)כלומר — הגויים( שיראו ויווכחו מה נאה היא ציונות זו״. אפ״ק.
המדינה של ״אלטנוילנד״ היא ״חיקוי של קופים בלי שום יש לציין כי בביקורו בארץ־ישראל ב־ 1891וב־1893
תכונה לאומית עצמית״ ,היא השתקפות של ״אותם החיים הגיע אחד העם למסקנה שהפעולה היישובית לא תיתכן
החבדתיים שהם )היהודים המערביים( רואים באירופה אלא אם כן תתנהל על־ידי ״חברה לאומית גדולה״ וכי
רצוי שתתארגן באנגליה ותפעל בהסכמת תורכיה .הוא
ומתאווים להם כל כך ,מבלי יכולת להשיגם״.
מאמדו של אחד העם עורר פולמוס גדול וראשון עצמו ניסה דברים באנגליה בכיוון זה ולא הצליח.
למתפלמסים היה נורדאו ,שהרצל ביקש ממנו לענות האם לזכר אותו כישלון נוכח צעדיו הדיפלומטיים של
למנהיג ממזרח אירופה ,וציין במכתבו אליו ,שכל הנאמר הרצל שנראו כמצליחים ,התעוררה קנאתו? אין לדעת.
בספרו ניתן להגשמה תוך עשרים שנה ו״אני מאמין כי אולם אין כל ספק שהתנגדותו של אחד העם מראשית דרכו
הנבל )אחד העם( עדום דיו להבין זאת .הוא רק מעמיד הציבורית ,עוד לפני הופעת הרצל ,לאופן הפעולה
הלאומית באותו זמן ,נבעה מהשקפתו שיש להעמיד
פנים״. במרכז ההתיישבות בארץ את הביסוס הרוחני .ב״תוכנית
נורדאו לא חסך עלבונות במאמרו ״אחד העם על בזל״ לא היה כל רמז לאיזו עשייה חינוכית ,תרבותית או
אלטנוילנד״ ,תוך נסיון להפריך את טענותיו של איש ריבו,
שהוא מגדיר אותם ״פטפוטים טפשיים״ ומאמריו הם התיישבותית,
ערבוביה של ״דברים נדושים הלקוחים מפיליטוניסטים
חלומות "אלטנוילנד״
אירופיים,
הפולמוס נמשך עד לקונגרס השישי ששם קץ להתנגחות צף ועלה גם ניגוד אחר :השוני העצום בין ציונות
בשל ״תוכנית אוגנדה״ שהועלתה בו על־ידי הרצל .עתה המערב נטולת השורשים היהודיים לציונות מזרח אירופה
יכול היה אחד העם להגיד :אמרתי לכם! השורשית.
בקונגדס שקדם לו ,החמישי ,התחולל חידוש ,כאשד ניגודים אלה התגלו בכל עוצמתם בעימות השני של אחד
הופיע בו גוף חדש ״הפרקציה הדמוקרטית״ שאחד מהוגיה העם עם הרצל ,כאשר הופיעה ב־ 1902האוטופיה של
ומראשיה היה חיים וייצמן ,אותו זמן מדצה לכימיה הרצל ״אלטנוילנד״ .לפי ספר זה ,תקום תוך עשרים שנה,
באוניבדסיטת ז׳נבה .״הפרקציה״ נוסדה על־ידי צעירים החל ב־ 1903שאז יושג הצ׳רטר ,ארץ פודחת שכל חידושי
מרוסיה שישבו בעיקר בגרמניה ,ובוועידה שקיימו כמה העולם ייושמו בה .ההגירה ההמונית ,שתתחיל בעליית חצי
ימים לפני הקונגרס החליטו על הקמתה ,מתוך מורת־רוח מיליון בשלב הראשון ,תתנהל למישרים .מוסד בשם
על הרצל ,המשמיט מן התוכנית הציונית פעולות תרבות ״החבדה החדשה ליישוב פלשתינה״ תבסס בהצלחה את
וחינוך ובמקום זה רומז על הצלחות מפוארות הצפויות כלכלת האדץ תוך שילוב יסודות קפיטליסטיים ושיתופיים
בתחום הדיפלומטי :״הפדקציה״ תבעה דמוקרטיזציה של וההון לביצוע יושג בתחבולות פיננסיות .העדבים יקבלו
התנועה הציונית ועשיה בתחום הרוחני ,כשהמושכל
הראשון הוא בכל זאת קבלתה של ״תוכנית בזל״.
הרצל לא שש להקמת ״הפרקציה״ ,גם מתוך חשש
