Page 3 - etmol_133
P. 3
ובמלים אחרות — להשיג כתב־זכויות מדיני ,צ׳רטר, ךי» ־ 14בפברואר 1896פירסם תיאודור הרצל את
שלפיו תינתן ליהודים ריבונות על טריטוריה משלהם. ^ החוברת ״מדינת היהודים״ ,שבה הציע פיתרון
למצוקת היהודים :הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל או
הסתייגותו של אחד־העם בארגנטינה .רק לאחר שתוכשר הקרקע מבחינה מדינית
ויתקבל זכיון מן העמים למדינה כזו — אמר ,יש לגשת
בין המעטים שהסתייגו מהרצל ומתכניתו היה אשר
גינצברג ,הוא אחד העם .כשאך יצאו ההזמנות להתכנסות להתיישבות ולעליה מאורגנת.
הטיל ספק בערכו של הקונגרס ,מאחר שפקפק אם יעשה
רושם על דעת הקהל באירופה וסבר ,כי הוא עלול להגביר כעבור חמישה חודשים ,ב־ 23ביולי ,כתב חיים חיסין,
את יחסה המסתייג של ממשלת תורכיה להתיישבות איש ביל״ו ,לימים נציג חובבי־ציון ב א ח ומרופאיה של
היהודית בארץ־ישראל ,שהתבטא באיסור עלייה לאחר תל־אביב אשר עם מייסדיה נמנה ,במכתב לידיד את
שהגיע גל העולים הראשון ל א ח אחרי פרעות שנת 1882 הדברים הבאים :״האם אתה קורא עיתונים יהודיים? והאם
ברוסיה ומאוחר יותר גם בהגבלות על רכישת קרקע .בכל שמת לב לתוכנית המקורית של פלוני ,עיתונאי וינאי
זאת ,הביע אמונה כי ההתכנסות שהמציא פיתרוץ חדש לשאלת היהודים המתבטאת בייסוד
״תועיל מעט או הרבה להרים מדינה יהודית בסוריה )שארץ־ישראל היתה כלולה בה(?
כבוד העניין בעיני עצמנו פה מוזר ,חוזרים וחוזרים וחוזרים על אותו עניין המון שנים.
בארצנו״ — כלומר רוסיה —
״ביחוד בעיני עשירינו שעד כה אבל פתאום יצעק על כך מישהו
ליבם נוקפם ,אולי אין זה לפי בקול רועם ,ולכל נדמה ששמעו
כבודם להשתתף בעניין כזה דבר שלא נודע כמוהו ,דבר
שבטלנים ,זאת אומרת ,חובבי־ חדש״ .בכל זאת ,הוא ממשיך,
ציון — עוסקים בו״ .אבל ״אני מוצא ,כי המתופפים
פעולה דיפלומטית ,לדעתו ,אין חשובים מאוד ותמיד הייתי
לה סיכוי כל זמן שאין בארץ־ משוכנע ,כי המזג החם וקלות
ישראל לפחות 100,000יהודים הדעת של הנעורים אינם
איכרים .ולטוענים נגדו ,שאין מועילים פחות במארג החיים
סיכוי כי יתיישבו ב א ח מספר מאשר תבונת ישישים וזהירות״.
כה גדול של יהודים ,ענה
שלהתייאש יכולים רק הרואים ואכן ,הרצל ,בן 36באותם
בעבודה המעשית בארץ תכלית ימים ואלמוני ברחוב היהודי,
הכל ,ואילו הוא דבק בדעה ״כי הצליח תוך שנה לייסד שבועון
יבוא יום ותפקחנה עינינו בגרמנית — ׳די וולט׳ ולהביא
לראות ,מה היא ארץ ישראל להתכנסותו של הקונגרס הציוני
לחיי רוחנו ואז נחדל לפזר הראשון באוגוסט ,1897שבו
פרוטותינו על דברים שאין הוקמה ההסתדרות הציונית
בהם ממש ,אך נקבצן על יד העולמית .ההצלחה היתה
ונעשה בהן עניינים קטנים מרשימה ביותר גם נוכח
ושלמים שיהיו למופת התנגדות מנהיגים ,רבנים,
לישראל״ .מעט מעט ,ללא ופרנסים יהודים ,בתוכם
הכרזות פומביות ,ומלל רב, רוטשילד וחלק מראשי חובבי־
יגדל היישוב בארץ ״ואז — ציון .לעומת זה ,עמד לצדו של
אחת היא אם במאה העשרים או הרצל הציבור היהודי הרחב
העשרים ואחת ,יבוא גם הזמן שהרצל כבש את ליבו
לרעיונותיו ,לא מעט הודות
לפעולה דיפלומטית״. לאישיותו הכריזמטית ,לחזותו
ב״עניינים קטנים״ כאלה עסק אחד העם מאז ,1889
כאשר פרסם את מאמרו ״לא זה הדרך״ ובו טען נגד המלכותית וליפי תארו.
חובבי־ציון ,שלא הכשירו את הקרקע למעשה היישובי מיד אחרי פרסום החוברת
מבחינה־רעיונית .מכאן הגיע לרעיון כי על א ח ישראל פתח הרצל גם בפעולה מדינית:
לשמש ״מרכז רוחני״ ,שיש להשקיע בו יותר מאשר פיתח קשרים עם אישים גרמנים מחוגי השלטון והצליח
במפעלההתיישבות אשר שעתו תבוא כאשר הבסיס להשיג ביוני 1896ראיון בקושטא עם הווזיר הגדול .לווזיר
הרוחני יתן את אותותיו .בעקבות מאמר זה של אחד־העם הציע עיסקת חליפין :היהודים ימציאו לממשלת תורכיה
יסדו צעירים מחובבי־ציון אגודת־סתרים בשם ״בני משה״, כספים לשיפור מצבה הכלכלי הרעוע של האימפריה
שהיתה אמורה לחתור למימוש אותם רעיונות .באחד העם העות׳מאנית תמורת הסכמתו של השולטן למדינה יהודית
בחרו כמנהיגם ובהנהגתו של אחד העם הביאו לייסוד בתי־ באח־ישראל .הצעה זו נדחתה וכמוה גם הצעה להקים
ספר עבריים בארץ ,לפיתוח ספריות ולמפעלי תרבות בארץ־ישראל מדינה יהודית תחת שלטון השולטן.
וחינוך רבים .חבריהם הקימו את המושבה רחובות שבחרה
בדרך התיישבות עצמאית ,ללא חסות ,שגם נגדה הטיף כישלון זה לא הרתיע את הרצל והוא הופיע בקונגרס מלא
אופטימיות וסחף אחריו את רוב הנוכחים — 204נציגים
של הקהילות היהודיות ,רובם מן האימפריה הרוסית.
בקונגרס זה עובדה תוכנית בזל הנודעת המתחילה
במלים :״הציונות שואפת לרכוש מקלט בטוח במשפט
פומבי לעם ישראל בארץ ישראל״ ומסתיים בסעיף על
״עבודת הכנה לרכישת הסכמת הממלכות למטרה הציונית״
