Page 17 - מגילות קומראן א
P. 17
תולדות התגליות הארכאולוגיות בקומראן
השלמה' ( .)1QIsaaאורכה של מגילה זו 7.34מ' ,והיא מכילה את כל ספר ישעיה ,מפרק א עד פרק
סו .המגילה השנייה ,המכונה 'מגילת ישעיה השנייה' ( ,)1QIsabהשתמרה פחות טוב .המגילות
שונות זו מזו בנוסחן .נוסח מגילת ישעיה השלמה הוא עממי (או וולגרי) .הסופר שכתב את
המגילה לא הקפיד על ענייני כתיב ,ונטה להוסיף אימות קריאה ,להחליף מילים קשות במילים
מובנות יותר ,ואף שילב לעתים מילים ארמיות בספר .לעומתו ,הסופר שהעתיק את מגילת ישעיה
השנייה הקפיד על נוסח הקרוב מאוד לנוסח המסורה.
.2בין שבע המגילות הראשונות יש ארבע מגילות כתתיות .במגילת פשר חבקוק ()1QpHab
באה לידי ביטוי שיטת פירוש מיוחדת שפותחה בקרב בני כת קומראן .על פי שיטה זו ציטט
מחבר הפשר פסוק ,לאחריו כתב את המילים 'פשר הדבר על' או 'פשרו על' ,והסביר את הפסוק
שצוטט כמתאר את זמנו של המחבר .אנשי כת קומראן סברו שהם חיים באחרית הימים ,ועל
מנת לבסס תפיסת עולם זו ניסו להוכיח בפשרים שרוב דברי הנביאים התגשמו בדור האחרון,
לבד מיום ה' הממשמש ובא .באירועים שתוארו בפשרים לקחו חלק דמויות היסטוריות שונות,
אולם מחברי הפשרים נמנעו מלציין את שמותם במפורש .אין לדעת אם הדבר נבע מחשש מפני
פגיעתם של מושלי יהודה אשר הותקפו בפשרים ,או שמא ביקשו מחברי הפשרים למנוע מאדם
בלתי מוסמך להבין את הרמזים ההיסטוריים שבמגילות .מנהיג הכת כונה בפשרים 'מורה הצדק';
מתנגדו ,שאף הוא היה מנהיג דתי ,כונה 'איש הכזב'; והמנהיג הפוליטי שניסה להרוג את מורה
הצדק כונה 'הכוהן הרשע' .מגילת פשר חבקוק היא השלמה מבין הפשרים שנמצאו בקומראן,
ועל כן רבה חשיבותה לחקר ההיסטוריה של הכת .בפשרים עצמם נמנע בעל הפשר מלהשתמש
בשם האל ,להוציא ציטוט פסוקים מקראיים שבהם נזכר שמו .במקרה זה נכתב שם האל באותיות
עבריות ,כלומר בכתב דעץ שהתפתח מהכתב שנהג ביהודה בימי הבית הראשון4.
מגילה כתתית אחרת היא מגילת הסרכים .חלקה הראשון נקרא 'סרך היחד' ( ,)1QSומפורטים
בו החוקים שקיבלו על עצמם אנשי הכת בהתנדבות ,כלומר בשבועה' .סרך' בלשון קומראן הוא
חוק ,וסרך היחד הוא ספר תקנות הכת ,המתאר את טקסי קבלת החברים לקבוצה .תהליך הקבלה
ארך שנתיים :בשנה הראשונה נותר בידי המועמד רכושו הפרטי .לאחר שעבר בהצלחה את
ההצבעה הראשונה ,הוא הורשה לערב את הונו ברכוש הכלל ,ורק בתום השנה השנייה היה לחבר
מלא בכת .בסרך היחד פורטו עונשים שהוטלו על העוברים על חוקי הקבוצה – עונשי הרחקה
לפרקי זמן שונים מן הסעודות המשותפות של העדה .כך למשל מי ששיקר לרעהו נענש שישה
חדשים ,מי שנטר לרעהו נענש שישה חודשים ,ומי שנכנס לתוך דברי רעהו הורחק מהסעודה
המשותפת לעשרה ימים .עונש חמור יותר נגזר על מי שהואשם ש'הלך רכיל ברעהו' – הוא
סולק מהסעודות המשותפות לשנה ,ואילו מי שהילך רכיל ברבים ,כלומר דיבר סרה בכת ,סולק
לצמיתות .הסרך מפרט את תפקיד החבר בכת ,וניתן ללמוד ממנו פרטים על חיי יומיום בקומראן.
בין היתר התחייבו אנשי הכת ללמוד שליש מהלילה 'כול לילות השנה לקרוא בספר ולדרוש
משפט' .קיים דמיון רב בין החוקים הנזכרים בסרך היחד לבין תיאור אורחות חייהם של האיסיים
על פי כתבי פילון האלכסנדרוני ויוסף בן מתתיהו .ומכיוון שפליניוס ציין שהאיסיים חיו בצד
4הכתב העברי הוא הכתב הקדום שהתפתח מהכתב הפניקי ,והוא שימש בימי הבית הראשון .בימי הבית
השני שימש הכתב העברי בכתובות דתיות ורשמיות ,למשל במטבעות היהודיים עד למרד בר כוכבא .ואילו
הכתב המאוחר נקרא כתב יהודי; הוא התפתח מהכתב הארמי ,ומשמש אותנו עד ימינו5 .
