Page 58 - מגילות קומראן א
P. 58

‫רושיב ןגמ‬

‫מקורבים וקרובים שהובאו מרחוק)‪ :‬כיוונם צפון–דרום‪ ,‬הגופה מונחת על גבה‪ ,‬ואין כמעט שום‬                                                  ‫‪46‬‬
‫חפצי קבורה‪ .‬יש במקום גם קברים שכיוונם מערב–מזרח (נספרו חמישים וארבעה קברים כאלה)‪.‬‬
‫מאז שחפר דה־וו בקומראן נמצאו בתי קברות דומים באתרים אחרים‪ :‬בבית־צפאפה‪ ,‬שבעיבורה‬
‫של ירושלים (בידי בועז זיסו)‪ ,‬וכן בעין ֹגויר (בידי פסח בר אדון) ובח'יאם א־צא ֹגה (בידי צבי‬

           ‫גרינהוט וחנן אשל)‪ ,‬הנמצאים שניהם לא הרחק מחוף ים המלח‪ ,‬מדרום לקומראן‪92.‬‬
‫בבית הקברות‪ ,‬בעיקר בשוליו‪ ,‬נמצאו כמה שלדים של נשים (חמישה בידי דה־וו‪ ,‬ועוד שניים‪,‬‬
‫שלא באתרם‪ ,‬בחפירות של שנת ‪ )2001‬וילדים (ארבעה)‪ .‬ממצא זה הטריד את עולם המחקר‬
‫והוצעו לו הסברים שונים – סבירים יותר וסבירים פחות‪ .‬רובו של הקושי סולק לאחרונה בידי‬
‫יוסף זיאס‪ ,‬שהראה כי מרבית השלדים הם של נשים בדוויות וילדיהן בני העת החדשה‪ 93.‬הקברים‬
‫שבהם נמצאו השלדים שונים שינוי ניכר מקברי קומראן‪ :‬כיוונם מזרח–מערב‪ ,‬הם קרובים לפני‬
‫השטח ובמקצתם נתגלו תכשיטים בדוויים‪ .‬עם זאת ראוי לציין כי בבית הקברות ייתכן שנקברו‬
‫גם נשים בנות זמנה של קהילת קומראן‪ ,‬כפי שמעידים שני השלדים שנמצאו שלא באתרם‪ ,‬ככל‬

                                  ‫הנראה משום שפונו מקבריהם כדי להכשירם שוב לקבורה‪.‬‬
‫עם כל זאת יש לזכור כי אין בידינו נתונים מספיקים כדי לקבוע קביעות נחרצות בכל הנוגע‬
‫לבית הקברות בקומראן‪ ,‬שהרי רק מיעוט זעיר מן הקברים נחפר‪ ,‬וגם זאת בשיטות מיושנות‬

                                        ‫(וראו דיוני בממצאים מבית הקברות לעיל בסעיף י)‪.‬‬
‫בשולי בית הקברות‪ ,‬ממזרח לו‪ ,‬נמצא מבנה ששימש ככל הנראה כבית הספד‪ 94.‬המבנה‪,‬‬
‫שמידותיו ‪ 4.5×5.05‬מ'‪ ,‬היה קטור – קירותיו הדקים לא יכלו לשאת גג‪ .‬שפע החרסים שנמצאו‬
‫פה מעידים שנערכו כאן סעודות הבראה‪ ,‬וכי כלי החרס – שנטמאו בטקס – נופצו לאחר‬
‫הסעודה‪ .‬המקבילות המאלפות ביותר לבתי הספד אלה מצויות בבתי קברות נבטיים שנתגלו‬
‫בנגב‪ ,‬בממשית וחלוצה‪ 95.‬בבתי הספד אלה נמצאו ראיות ברורות שבתום הסעודה נופצו כלי‬
‫החרס במתכוון‪ .‬נראה גם שהיה שם ייצור של כלים פשוטים לשימוש חד־פעמי‪ .‬מלבד זאת‬
‫ידועים לנו עשרה בתי הספד יהודיים בארץ־ישראל‪ :‬ארבעה בירושלים‪ ,‬שלושה בבית־שערים‪,‬‬

                                         ‫אחד ביריחו‪ ,‬אחד בחורבת בורגין ואחד בדיר־עזיז‪.‬‬

                                      ‫סיכום‬

‫אי אז סביב שנת ‪ 100‬לפסה"נ התיישבה בקומראן קהילה יהודית קטנה שפרשה 'מרוב העם'‬
‫(מקצת מעשי התורה ג‪ ,4Q397 = 7 ,‬קטעים ‪ ,21–14‬שורה ‪ 96,)7‬ובחרה לחיות בבידוד יחסי‬

‫‪ 9	 2‬ב' זיסו‪' ,‬שדה קברים חפורים בבית צפפא‪ :‬עדות ארכיאולוגית לקהילת איסיים?'‪ ,‬א' פאוסט (עורך)‪,‬‬
‫חידושים בחקר ירושלים‪ :‬דברי הכנס השני‪ ,‬רמת־גן תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;40–32‬פ' בר־אדון‪' ,‬יישוב נוסף של‬
‫כת מדבר יהודה בעין אל־ע'וור שבחוף ים המלח'‪ ,‬ארץ־ישראל‪ ,‬י (תשל"א)‪ ,‬עמ' ‪H. Eshel & Z. ;89–72‬‬

           ‫‪Greenhut, ‘Hiam el-Sagha: A Cemetery of the Qumran Type’, RB, 100 (1993), pp. 252–259‬‬
‫‪J. Zias, ‘The Cemeteries of Qumran and Celibacy: Confusion Laid to Rest’, DSD, 7 (2000), 	93‬‬

                                                                                                          ‫‪pp. 220–253‬‬
     ‫‪M. Broshi & H. Eshel, ‘Three Seasons of Excavations at Qumran’, JRA, 17 (2004), pp. 323–329 9	 4‬‬
‫‪A. Negev, ‘The Necropolis of Mampsis (Kurnub)’, IEJ, 21 (1971), pp. 110–129; idem, Nabatean 	95‬‬

                                                                ‫‪Archaeology Today, New York 1986, pp. 69–79‬‬
‫‪E. Qimron & J. Strugnell, Qumran Cave 4, V: Miqsat Ma‛aśe ha-Torah (DJD, 10), Oxford 1994, 	96‬‬

                                                                                                             ‫‪pp. 27, 58‬‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63