Page 58 - מגילות קומראן א
P. 58
רושיב ןגמ
מקורבים וקרובים שהובאו מרחוק) :כיוונם צפון–דרום ,הגופה מונחת על גבה ,ואין כמעט שום 46
חפצי קבורה .יש במקום גם קברים שכיוונם מערב–מזרח (נספרו חמישים וארבעה קברים כאלה).
מאז שחפר דה־וו בקומראן נמצאו בתי קברות דומים באתרים אחרים :בבית־צפאפה ,שבעיבורה
של ירושלים (בידי בועז זיסו) ,וכן בעין ֹגויר (בידי פסח בר אדון) ובח'יאם א־צא ֹגה (בידי צבי
גרינהוט וחנן אשל) ,הנמצאים שניהם לא הרחק מחוף ים המלח ,מדרום לקומראן92.
בבית הקברות ,בעיקר בשוליו ,נמצאו כמה שלדים של נשים (חמישה בידי דה־וו ,ועוד שניים,
שלא באתרם ,בחפירות של שנת )2001וילדים (ארבעה) .ממצא זה הטריד את עולם המחקר
והוצעו לו הסברים שונים – סבירים יותר וסבירים פחות .רובו של הקושי סולק לאחרונה בידי
יוסף זיאס ,שהראה כי מרבית השלדים הם של נשים בדוויות וילדיהן בני העת החדשה 93.הקברים
שבהם נמצאו השלדים שונים שינוי ניכר מקברי קומראן :כיוונם מזרח–מערב ,הם קרובים לפני
השטח ובמקצתם נתגלו תכשיטים בדוויים .עם זאת ראוי לציין כי בבית הקברות ייתכן שנקברו
גם נשים בנות זמנה של קהילת קומראן ,כפי שמעידים שני השלדים שנמצאו שלא באתרם ,ככל
הנראה משום שפונו מקבריהם כדי להכשירם שוב לקבורה.
עם כל זאת יש לזכור כי אין בידינו נתונים מספיקים כדי לקבוע קביעות נחרצות בכל הנוגע
לבית הקברות בקומראן ,שהרי רק מיעוט זעיר מן הקברים נחפר ,וגם זאת בשיטות מיושנות
(וראו דיוני בממצאים מבית הקברות לעיל בסעיף י).
בשולי בית הקברות ,ממזרח לו ,נמצא מבנה ששימש ככל הנראה כבית הספד 94.המבנה,
שמידותיו 4.5×5.05מ' ,היה קטור – קירותיו הדקים לא יכלו לשאת גג .שפע החרסים שנמצאו
פה מעידים שנערכו כאן סעודות הבראה ,וכי כלי החרס – שנטמאו בטקס – נופצו לאחר
הסעודה .המקבילות המאלפות ביותר לבתי הספד אלה מצויות בבתי קברות נבטיים שנתגלו
בנגב ,בממשית וחלוצה 95.בבתי הספד אלה נמצאו ראיות ברורות שבתום הסעודה נופצו כלי
החרס במתכוון .נראה גם שהיה שם ייצור של כלים פשוטים לשימוש חד־פעמי .מלבד זאת
ידועים לנו עשרה בתי הספד יהודיים בארץ־ישראל :ארבעה בירושלים ,שלושה בבית־שערים,
אחד ביריחו ,אחד בחורבת בורגין ואחד בדיר־עזיז.
סיכום
אי אז סביב שנת 100לפסה"נ התיישבה בקומראן קהילה יהודית קטנה שפרשה 'מרוב העם'
(מקצת מעשי התורה ג ,4Q397 = 7 ,קטעים ,21–14שורה 96,)7ובחרה לחיות בבידוד יחסי
9 2ב' זיסו' ,שדה קברים חפורים בבית צפפא :עדות ארכיאולוגית לקהילת איסיים?' ,א' פאוסט (עורך),
חידושים בחקר ירושלים :דברי הכנס השני ,רמת־גן תשנ"ז ,עמ' ;40–32פ' בר־אדון' ,יישוב נוסף של
כת מדבר יהודה בעין אל־ע'וור שבחוף ים המלח' ,ארץ־ישראל ,י (תשל"א) ,עמ' H. Eshel & Z. ;89–72
Greenhut, ‘Hiam el-Sagha: A Cemetery of the Qumran Type’, RB, 100 (1993), pp. 252–259
J. Zias, ‘The Cemeteries of Qumran and Celibacy: Confusion Laid to Rest’, DSD, 7 (2000), 93
pp. 220–253
M. Broshi & H. Eshel, ‘Three Seasons of Excavations at Qumran’, JRA, 17 (2004), pp. 323–329 9 4
A. Negev, ‘The Necropolis of Mampsis (Kurnub)’, IEJ, 21 (1971), pp. 110–129; idem, Nabatean 95
Archaeology Today, New York 1986, pp. 69–79
E. Qimron & J. Strugnell, Qumran Cave 4, V: Miqsat Ma‛aśe ha-Torah (DJD, 10), Oxford 1994, 96
pp. 27, 58