Page 63 - מגילות קומראן א

‫בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן‬

‫כוחות האור לבין כוחות הרשע‪ ,‬וכן פשר חבקוק‪ ,‬שהוא פירוש־אקטואליזציה על נבואת חבקוק‬
‫בדרכה המיוחדת של העדה האמורה (‪ .)1QpHab‬כבר מן הגילויים הראשונים עמדו החוקרים על‬
‫כך שכל החיבורים הללו מדברים בסגנון אחד ובמערכת מונחים אחת ומציגים רעיונות קרובים‪.‬‬
‫בצדק אפוא נקשרו כולם אל העדה שארגונה‪ ,‬סדריה והשקפותיה מתוארים במגילת סרך היחד‪,‬‬
‫סרך העדה וסרך הברכות‪ .‬אל ארבע המגילות הללו ממערה ‪ 1‬נוסף החיבור ברית דמשק‪ ,‬שהיה‬
‫ידוע מראשית המאה העשרים משרידי שני כתבי־יד מגניזת קהיר‪ .‬דמיון העדה המתוארת בו אל‬
‫עדת סרך היחד וקרבת המינוח והרעיונות בשניהם‪ ,‬שכנעו את החוקרים שגם חיבור זה שייך‬
‫לספרות עדת המגילות‪ .‬ואכן מסקנה זו התאשרה אישור מוחלט משנתגלו שרידי עשרה עותקים‬

‫מברית דמשק במערות אחרות בקומראן‪5.‬‬
‫הפרסום המהיר של מגילות מערה ‪ 1‬והעובדה שהן נשתמרו במצב טוב יחסית אפשרו‬
‫לחוקרים לדון בהן בפירוט‪ .‬כבר בשנתיים הראשונות לאחר הגילוי היו ידועים מסרך היחד‬
‫ארגונה והשקפותיה של עדת המגילות‪ ,‬ומפשר חבקוק נודעו דרך פרשנותה של העדה לנבואת‬
‫המקרא ופולמוסיה עם קבוצות אחרות ביהדות התקופה‪ .‬העיון המוקדם בסרך היחד הבליט מיד‬
‫את דמיונה של העדה המוצגת בו לעדת האיסיים‪ ,‬שתוארה בכתבי פילון האלכסנדרוני ויוסף בן‬
‫מתתיהו‪ ,‬ולכן הוצע לזהות את עדת המגילות כעדה איסיית‪ 6.‬זיהוי זה קיבל אישור נוסף מדברים‬
‫הכלולים במגילות אחרות שנמצאו בעשר מערות נוספות‪ ,‬כולן בסביבת אתר קומראן‪ .‬גילוי‬
‫מערות המגילות הוביל לחפירות באתר עצמו‪ ,‬וכאן נחשפו לעיני החופרים שרידי יישוב קהילתי‬
‫בעל מאפיינים מיוחדים (בתי מלאכה‪ ,‬מקוואות רבים‪ ,‬חדר אספות ובית קברות עצום ליד האתר‪,‬‬
‫שרוב מתיו קבורים בדרך מיוחדת וכנראה רובם גברים)‪ .‬אופיו של יישוב עתיק זה ומיקומו‬
‫התאימו להפליא לדבריו של המדינאי והגאוגרף הרומי פליניוס הזקן‪ ,‬שהאיסיים חיו ביישוב‬
‫על חוף ים המלח מעבר לעין־גדי (תולדות הטבע ה‪ .)73 ,‬קומראן זוהתה אם כן עם יישוב זה‪.‬‬
‫מלכתחילה נחשבה אפוא עדת המגילות לעדת איסיים רק על סמך הדמיון בין תיאורי המגילות‬
‫לדברי הכותבים בעת העתיקה‪ ,‬אך לאחר מכן נתווסף לזה זיהוי האתר הארכאולוגי בקומראן עם‬

‫ציוניו של המדינאי הרומי‪.‬‬
‫בדרך זו נתגבשה בעשור הראשון לחקר המגילות תפיסה שצירפה את נתוני המגילות שהיו‬
‫ידועות עד אז‪ ,‬את עדויות סופרי העת העתיקה על האיסיים ואת תוצאות החפירות הארכאולוגיות‪.‬‬
‫תפיסה זו ראתה במגילות שרידי ספרייה של עדת האיסיים‪ ,‬שחייתה חיי נזירות והתבודדות בשולי‬

‫חיבור זה ממערה ‪ ,4‬הגדיר את כל המגילות הללו 'עותקים'‪ ,‬אך יש מהן המייצגות מהדורות שונות של‬
‫סרך המלחמה ולא עותקים מדויקים של המגילה ממערה ‪ .1‬מהדורות כאלה יש במגילות ‪ 4Q491‬ו־‪.4Q493‬‬
‫ראו‪J. Duhaime, ‘War Scroll’, J. Charlesworth (ed.), The Dead Sea Scrolls: Hebrew, Aramaic and :‬‬

‫‪Greek Texts with English Translations, II: Damascus Document, War Scroll, and Related Documents,‬‬

‫‪ .Tübingen & Louisville 1995, p. 81‬ואכן לא מקרה הוא שיש לפחות ארבע מגילות אחרות המוגדרות‬
‫דומות לסרך המלחמה אך אינן זהות לעותקיו (‪ .)4Q285, 4Q471, 4Q497, 11Q14‬מצב זה מעיד על נזילות‬
‫במסורת הספרותית של החיבור בחוגי עדת המגילות‪ .‬להלן יצוין עותק מערה ‪ 1‬בשם סרך המלחמה וכתבי‬

‫היד של המערה הרביעית יצוינו במספריהם‪.‬‬
‫ ‪ .4Q273–4Q266, 5Q12, 6Q15 5‬להלן יצוין עותק הגניזה במפורש‪ .‬עותקי המערה הרביעית יצוינו‬

‫במספריהם‪.‬‬
‫ ‪ 6‬ראו‪ :‬פילון‪ ,‬היפותטיקה (אצל אוסביוס‪ ,‬על הכנת הבשורה יא‪ ;)18–1 ,‬הנ"ל‪ ,‬על שכל אדם טוב הוא חופשי‪,‬‬
‫‪ ;87–75‬יוסף בן מתתיהו‪ ,‬מלחמת היהודים ב‪ ;161–119 ,‬הנ"ל‪ ,‬קדמוניות היהודים יג‪ ;173–171 ,‬טו‪,‬‬

‫‪51 .379–371‬‬