Page 65 - מגילות קומראן א
P. 65
בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן
מגילת המקדש הבהירה בחריפות יתרה שאוסף המגילות כולל חיבורים שאין בהם סימנים
האופייניים לכתבי העדה הסגפנית .הנה מגילה שיש בה סממנים הקרובים לספרותה של עדת
המגילות ,כגון לוח והלכות מסוימות ,ועם זאת אין בה מאומה מן המונחים ,הרעיונות והסגנון
האופייניים לספרות המיוחדת הזו .בכך פתחה מגילה המקדש שלב חדש במחקר קומראן ,שלב
שבו החלו החוקרים לשאול מה באמת אפשר לקשור במפורש לעדת המגילות ומה נופל בגדר
חיבורים מסוג אחר ,שאינם קשורים בהכרח לעדת המגילות או מכל מקום שלא יצאו מתחת
ידיהם של חברי העדה ממש .נתברר יותר ויותר הצורך להגדיר אמות מידה ברורות כדי לקבוע
מה שייך לספרות העדה ומה אינו שייך לה.
במחקר חזרה ונדונה חשיבות היקרותם של מונחים ורעיונות מיוחדים לעדה כבוחן לקביעת
שיוכו של חיבור לספרות של עדת המגילות 12.אך הדיונים הללו לא כללו ניתוחים מפורטים
של מונחים ורעיונות אלו .רוב הבחנים שהוצעו היו כלליים ולעתים קרובות נלקחו מתחומים
שמעבר לכתבים עצמם .היו מי שנטו לראות בתיארוך כתבי־היד השונים בוחן חשוב להבחין
בין כתבים מבית היוצר של עדת המגילות לבין טקסטים שאינם כאלה .הרמן ליכטנברגר למשל
טען שכל מה שמתוארך קודם להתחלותיה של העדה – לפי המקובל באמצע המאה השנייה
לפסה"נ – אינו שייך לעדה 13.אך קביעת התחלותיה של העדה בתאריך זה דווקא מתבססת על
שחזור היסטורי שעדיין נתון בוויכוח ,ויש המקדימים את התחלותיה לפחות ביובל שנים14.
מכל מקום אין לקבוע בוחן על יסוד תאוריה ונתונים שמחוץ לכתבי־היד עצמם .משום כך יש
קושי גם בעמדתה של אסתר חזון שהתחלת היישוב בקומראן – לדידה באמצע המאה השנייה
לפסה"נ – היא תאריך הקובע את ראשיתה של ספרות העדה ,ושכל מה שנכתב קודם לתאריך זה
אינו יכול לבוא משורותיה 15.היום נוטים הארכאולוגים להסכים שבימי בית שני נושבה קומראן
רק בשנת 100לפסה"נ בערך ,כלומר חמישים שנה לאחר המועד שאסתר חזון נסמכה עליו16.
1 2ראו למשלH. Stegemann, ‘Die Bedeutung der Qumranfunde für die Erforschung der Apokalyptik’, :
D. Hellholm (ed.), Apocalypticism in the Mediterranean World and the Near East2, Tübingen 1989,
p. 511; E.G. Chazon, ‘Is Divrei Ha-Me’orot a Sectarian Prayer?’, D. Dimant & U. Rappaport (eds.),
The Dead Sea Scrolls: Forty Years of Research (STDJ, 10), Leiden 1992, pp. 13–17; A. Lange,
‘Kriterien essenischer Texte’, J. Frey & H. Stegemann (eds.), Qumran Kontrovers, Paderbordn 2003,
.p. 65לנגה העיר בצדק שעדיין חסר ניתוח שלם של המינוח האופייני לכתבי העדה .עיין להלן.
1 3ראוH. Lichtenberger, Studien zum Menschenbild in Texten der Qumrangemeinde (SUNT, 15), :
Göttingen 1980, pp. 15–17
1 4זוהי דעתי .ראו :ד' דימנט' ,מה התחדש במחקר תולדותיה של עדת קומראן?' ,בתוך מ' מור ,ג' פסטור,
י' רונן וי' אשכנזי (עורכים) ,לאוריאל :מחקרים בתולדות ישראל בעת העתיקה מוגשים לאוריאל
רפפורט ,ירושלים תשס"ו ,עמ' .277–245וכן מה שהצעתי כבר לפני עשרים שנהD. Dimant, ‘Qumran :
Sectarian Literature’, M.E. Stone (ed.), Jewish Writings of the Second Temple Period (CRINT,
.II, 2), Assen 1984, pp. 544–545ראו גם את ביקורתו של קולינס על התאוריה המקובלת באשר לראשיתה
של עדת קומראןJ.J. Collins, ‘The Origins of the Qumran Community: A Review of the Evidence’, :
M.P. Horgan & P.J. Kobelski (eds.), To Touch the Text: Biblical and Related Studies in Honor of
Joseph A. Fitzmyer, New York 1989, pp. 159–178
15ראו :חזון (לעיל ,הערה ,)12עמ' .8–7
16ראו למשלE.-M. Laperrousaz, ‘Le cadre chronologique de l’existence à Qoumrân de la communauté :
53 essénienne du Maître de Justice’, idem, Qoumrân et les manuscripts de la Mer Morte: Un
