Page 68 - מגילות קומראן א
P. 68

‫דימנט דבורה‬

‫שיש בהם סממנים מיוחדים לעדת המגילות וטקסטים ללא סממנים כאלה‪ 27.‬המיון הזה התאפשר‬                        ‫‪56‬‬
‫לראשונה בעת ההיא משום שרק אז פורסמו תצלומים של כל המגילות ורשימה כוללת של כל‬
‫כתבי־היד שנמצאו במערות קומראן‪ 28.‬תוצאות המיון היו מפתיעות‪ .‬התברר שבין רבע לשליש‬
‫מן הטקסטים שנמצאו במערות הם חיבורים שאין בהם סממנים כתתיים מובהקים‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬
‫התברר שדווקא הטקסטים המעבדים את המקרא וטקסטים ארמיים מקומם בקבוצת הכתבים‬
‫שאין בהם סממנים כתתיים מובהקים‪ .‬עיקר ערכה של חלוקה זו היה כמדומתני בכך שהציגה את‬
‫ההבדל הברור בין חיבורים שיש בהם יסודות לשון‪ ,‬סגנון ורעיונות מובהקים של עדת המגילות‪,‬‬
‫לבין חיבורים שיסודות אלו נעדרים מהם‪ .‬כך הועמדה שאלת ההשתייכות לכתבי העדה בראש‬

                                                                ‫כל דיון בטקסטים חדשים‪.‬‬
‫נראה לי שבעיקרה עדיין עומדת החלוקה שהצעתי‪ ,‬בייחוד כהצגה הראשונה והברורה‬
‫של ההפרדה לחיבורים כתתיים ולחיבורים לא כתתיים‪ 29.‬הכתבים הכתתיים עוסקים בסוגיות‬
‫מוגדרות היטב‪ :‬ארגון העדה וסדריה נקבעו בסרכים; פרשנות בדרך אקטואליזציה לנבואות‬
‫המקרא ופולמוס העדה כלפי מתנגדיה כלולים בברית דמשק ובפשרים; תפילותיה וטקסיה‬
‫של העדה נאספו בקבצים ליטורגיים מיוחדים; ורעיונותיה והגיגיה הדתיים של העדה פורשו‬
‫בחלקים מסרך היחד ובקבצים אחרים‪ .‬לכן על אף גוני ניסוח והבדלי דגש מצטיירת מן המיון‬
‫קבוצת חיבורים שיש בה אחידות יסוד של מטבעות לשון‪ ,‬מונחים ורעיונות הקשורים במפורש‬
‫לעדת היחד‪ :‬מגילת הסרכים (סרך היחד‪ ,‬סרך העדה‪ ,‬סרך הברכות)‪ ,‬סרך המלחמה‪ ,‬ברית דמשק‪,‬‬
‫מגילת ההודיות והפשרים‪ .‬לעומת קבוצה זו אין בחיבורים מקומראן המעבדים את המקרא סגנון‬

                            ‫ומינוח המאפיינים את הקורפוס הקשור במפורש לעדת המגילות‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬חיבורים בודדים מקומראן אינם מתמיינים במדויק לקטגוריות המוצעות כאן‪ .‬מנחם‬
‫קיסטר מביא כדוגמה לכך את החיבור מקצת מעשי התורה‪ ,‬המציג גישה מתבדלת והלכה קרובה‬
‫להלכות העדה אך אין בסגנונו מסימני מונחיה המובהקים של העדה‪ ,‬וכן את החיבור המכונה‬
‫פשר בראשית (‪ ,)4Q252‬המציע את רוב פירושיו לפרשיות ספר בראשית בדרך שאין בה מאומה‬
‫מן האופייני לחיבורי העדה‪ ,‬אך עם זאת הוא משלב בדבריו פשר בודד על ברכת יהודה ובו‬
‫המונח הכתתי המובהק 'אנשי היחד'‪ 30.‬ואולם לדעתי אין בדוגמאות בודדות אלו בכדי לפסול‬

                                                          ‫‪ 2	 7‬ראו‪ :‬דימנט (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)21‬עמ' ‪.58–23‬‬
‫‪ 2	 8‬יש לזכור שבשעה שהצעתי את המיון עדיין לא הסתיים הפרסום הרשמי של כל המגילות ממערה ‪ 4‬וממערה‬
‫‪ 11‬ולכן היה לסקירתי אופי ראשוני‪ .‬המפל התעלמה מעובדה זו בביקורתה על המיון הזה (ראו‪ :‬המפל‬
‫[לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]17‬עמ' ‪ ,81–80‬וראו גם הערות ‪ .)73 ,63 ,34‬לרשימה מלאה ומעודכנת של כל מגילות‬

                                                                 ‫קומראן ראו‪ :‬טוב (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)1‬‬
‫‪ 2	 9‬באחרונה פורסמה רשימה של כל הממצאים הכתובים ממדבר יהודה‪ ,‬כולל כתבי קומראן‪ ,‬ממוינת לפי‬
‫נושאים וסוגות‪ .‬ראו‪A. Lange & U. Mittmann-Richert, ‘An Annotated List of Texts from the Judaean :‬‬
‫’‪ ,Desert Classified‬טוב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ .164–115‬אין פסול במיון כזה כשלעצמו‪ ,‬אך יישומו דווקא‬
‫לאוסף כתבי־היד מקומראן מעוות את התמונה ואינו מסייע להבנת טיבו של האוסף‪ .‬מצד אחד המיון הזה‬
‫מפרק חיבורים שלמים בלא להתחשב במבנם ובסגנונם‪ ,‬ומצד אחר הוא מצרף נושאים הלקוחים מחיבורים‬
‫בעלי אופי שונה‪ .‬הרשימה גם מתעלמת מן ההבדלים בין טקסטים כתתים לטקסטים לא כתתיים‪ ,‬ובכך‬
‫נוצר רושם מוטעה ונחסמת הדרך להסקת מסקנות על מוצאה ומקורותיה של העדה‪ .‬גם הצירוף של ממצאי‬
‫אתרים אחרים במדבר יהודה למגילות קומראן ברשימה אחת ובמיון אחיד מטשטש את אופיין של מגילות‬

                                       ‫קומראן כאוסף של חיבורים ספרותיים־דתיים בעלי גוון מיוחד‪.‬‬
‫‪ 3	 0‬ראו להלן מ' קיסטר‪' ,‬עוד על בעיית זיהוים של כתבים כתתיים מקומראן' (ראה גם דבריי להלן בעמ' ‪.)68‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73