Page 72 - מגילות קומראן א
P. 72
דימנט דבורה
אך המגילות מתייחדות בכך שמילה זו מופיעה גם כשם עצם במשמע 'עדה ,קבוצה' ,ותמיד ככינוי 60
לעדת קומראן עצמה .זהו אם כן מושג מיוחד לכתבי העדה ומן הסימנים המובהקים ביותר לכתבים
שיצאו מבית היוצר שלה 38.על פי רוב באה התיבה 'יחד' כסומך בצירופי סמיכות מיודעים' 39:סרך
היחד' (סרך היחד א' ,)16 ,1 ,אנשי היחד' (למשל :סרך היחד ה ;16 ,ברית דמשק [גניזה] כ,)32 ,
'הון היחד' (סרך היחד ז )6 ,או 'עדת היחד' (סרך הברכות ב ,)18 ,והיא באה אפילו כנסמך' :יחד
אל' (סרך היחד א ,)12 ,או סתם 'היחד' ( .)4Q265 4 ii 6לעתים היא באה גם עם פועל' :להיות ליחד
בתורה' (סרך היחד ה' ,)2 ,בהאספם ליחד' (סרך היחד ה .)7 ,בכינוי 'יחד' מצוינת חבורת קומראן
בסרך היחד ,בסרך העדה ,בסרך הברכות ,בברית דמשק ,בפשר חבקוק ,בפשר מיכה ובפשר תהלים
ממערה .4במיוחד בולטת תכיפות השימוש בצירוף 'עצת היחד' .צירוף זה מופיע בסרך היחד,
בסרך העדה ,בפשר חבקוק ,בפשר מיכה ,בפשר ישעיה ( )4Q164ובפשר תהלים (.)4Q171
'עצה' – תיבת 'עצה' משמעה 'ייעוץ ,הדרכה' ומובן זה מצוי במקרא ובמגילות 40.במגילות
משמשת התיבה גם במובן 'התייעצות' (למשל :סרך היחד ו ;16 ,ח .)19 ,בהקשרים אחדים
משמע התיבה אישי ,כלומר דעתו או עצתו של החבר (למשל :סרך היחד ו ;22 ,ט .)2 ,אך פעמים
לא מעטות מופיעה מילת 'עצה' בצירופים המכוונים למשמע של 'קבוצה' ,כגון' :עצת היחד'
(למשל :סרך היחד ג ;2 ,ה ;7 ,סרך הברכות ד ;26 ,פשר חבקוק יב ;4 ,פשר ישעיה)4Q164 1 2 ,
או 'עצת אל' (סרך היחד א .)10 ,משמע זה קיים כנראה כבר במקרא (תהלים א ,א) .יש שהצירוף
'עצת היחד' מציין גוף מצומצם יותר ,אולי מועצה שהתכנסה ודנה בענייני העדה 41,ושהורכבה
מכל חברי העדה המלאים42.
'תמים קודש' – כינוי נוסף לעדה הוא 'תמים (ה)קודש' .אף כי הצירוף עצמו מופיע רק בסרך
היחד ובברית דמשק (למשל :סרך היחד ח ;20 ,ברית דמשק [גניזה] כ ,)2 ,הוא כולל את המרכיב
'תמים' ,המופיע בצורות שונות בתיאורי הליכותיה של העדה (ראו להלן) .דוגמה לנוסחה אחרת,
מורכבת יותר ,המתארת את העדה בעזרת המרכיב 'תמים' היא' :בית תמים ואמת בישראל' (סרך
היחד ח.)9 ,
'בית' – אף מילת 'בית' היא מילה כללית שבשימושה של העדה קיבלה גוון מיוחד והייתה
כינוי לעדה .על כך מעידים ביטויים שרומזים לעדה בעזרת מילה זו ובצירוף סומכים אחדים,
כגון' :בית אמת בישראל' (סרך היחד ה' ,)6 ,בית קודש לישראל' (סרך היחד ח' ,)5 ,בית
יב ,יח); ובדברים לג ,ה' :בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל'; ראו :יחד :S. Talmon, ‘The Qumran
,A Biblical Noun’, VT, 3 (1953), pp. 133–140אך בשני המקרים יכולה המילה להתפרש כתואר הפועל.
3 8ראו :ח' ילון ,מגילות מדבר יהודה :דברי לשון ,ירושלים תשכ"ז ,עמ' .75–73
3 9אבל לעתים נקרית המילה בצירוף בלתי מיודע ,למשל 'עצת יחד' (סרך היחד ג ;2 ,יא ; 8 ,סרך העדה א,
;26סרך הברכות ד .)26 ,ילון סבור שריבוי הצירופים נבע מכך שבשלב מסוים היטשטשה המשמעות
העיקרית של המונח לעצמו; ראו :ילון (שם) ,עמ' .75
40על ' ֵע ָצה' במקרא במשמע ‘ ’advice, counselראוF. Brown, S.R. Driver & C.A. Briggs, A Hebrew :
and English Lexicon of the Old Testament, Oxford 1972, p. 420; L. Koehler & W. Baumgartner,
.The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, II, Leiden 1994–2000, pp. 866–867וכך גם
בכתבי קומראן.
4 1ראו :ילון (לעיל ,הערה ,)38עמ' .76–73וביתר פירוטF. Nötscher, Zur Theologischen Terminologie der :
Qumran-Texte (Bonner Biblische Beiträge, 10), Bonn 1956, pp. 58–60
42כך אפשר ללמוד ממרבית ההיקרויות של הצירוף (למשל :סרך היחד ו .)16 ,14 ,אך את דברי סרך היחד ח,
2–1אפשר לפרש כאילו הם מכוונים גם לקבוצה בתוך העדה.
