Page 77 - מגילות קומראן א
P. 77
בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן
העדה .כך הצירופים 'טהרת הרבים' (למשל :סרך היחד ו ;17 ,ז )3 ,ו'משקה הרבים' (סרך היחד
ו ;20 ,ז )20 ,מציינים את המזון ואת המשקה של חברי העדה .כיוצא בהם צירופי הסמיכות 'עצת
הרבים' (סרך היחד ו' )16 ,מושב הרבים' (סרך היחד ו' ,)11 ,8 ,הון הרבים' (סרך היחד ו)17 ,
'סרך הרבים' (ברית דמשק [גניזה] יד .)12 ,ויש להשוות לכאן גם ביטויים כגון 'האיש המבקר על
הרבים' (סרך היחד ו 12 ,וכיוצא בו ברית דמשק [גניזה] טו )8 ,או 'האיש הפקיד ברואש הרבים'
(סרך היחד ו .)14 ,השימוש בתיבת 'רבים' כסומך מגדיר את כל שמות העצם המצטרפים אליה
כשייכים לתפקידים ולמוסדות שונים של חברי העדה .בצירופים כאלה מופיעה המילה תמיד
כסומך מיודע .המשמע הארגוני המובהק של שימוש זה משתקף בעובדה שהוא מופיע בעיקר
בסרך היחד ובברית דמשק ,שני החיבורים העוסקים בתחום זה60.
המונחים המבטאים באופן מפורש ומובהק ביותר שייכות לחבורת המגילות הם המונחים
המציינים את החבורה עצמה ואת מציאות חייה המיוחדת .מונחים אלה מאפיינים את העדה
ומנהגיה ואת חבריה ודרכם .ואלה המונחים שנמנו כשייכים במובהק לחבורת קומראן :כינויי
החבורה – 'העדה'' ,עדת קודש'' ,עדת היחד'' ,יחד'' ,תמים קודש'' ,בית קודש'' ,בית אמת',
'בית התורה'; כינויי אנשי החבורה – 'אנשי היחד'' ,מתנדבים''/נדבים'' ,תמימי דרך'' ,ההולכים
בתמים דרך'; כינויי מוסדות החבורה – 'סרך'' ,תכון'' ,המבקר'' ,הרבים' .רוב המונחים המיוחדים
הללו נוצרו על ידי שאילה מאוצר לשון המקרא והוספת יסודות מייחדים :יידוע ,תארים ,שיבוץ
בצירופי סמיכות או גזירת שמות מפעלים .רק שם העצם 'סרך' מופיע לראשונה במגילות ,ואף
הוא אולי חודש על פי הארמית.
הופעתו של מונח אחד או אחדים מן הרשימה הזו בטקסט משייכת את הטקסט לחיבור שיצא
מבית היוצר של עדת המגילות .אך מובן שכמו בשאר סוגי המונחים האופייניים לכתבי העדה,
יש חשיבות גדולה להצטברות של כמה מונחים בטקסט אחד .ככל שהמונחים הקשורים בעדה
בחיבור מסוים רבים יותר ,כן מתבסס השיוך שלו לכתבי החבורה.
.2מונחים הנוגעים לתולדות החבורה ולפולמוסיה
להבדיל ממונחים מתחום ארגון העדה ,שימושי הלשון המובהקים בכתבי העדה הנוגעים
לתולדותיה ולוויכוחיה מיוסדים בעיקר על פירושיה לנבואות המקרא .נתון זה משקף את העובדה
שהעדה התייחסה אל מציאות חייה באמצעות יישום של דברי המקרא להווייתה ולמאורעות
הקשורים בה .על כן כמה מצירופי הלשון המרכזיים בתחום זה הם מעין ביטויי מפתח המרמזים
להקשרים מוגדרים במקרא ולפירושים שהעניקה להם העדה .פירושים אלו נתונים במתכונת
מבנית וסגנונית קבועה ובמונחים מגובשים ,שהם מסימניה של סוגת הפשר כפי שעובדה בידי
חברי העדה .לכן אפשר לקבוע שפירושים הערוכים במתכונת האמורה ומנוסחים במונחים
ובסגנון הללו מסמנים טקסט כתתי .להלן מוצעים בתור בחנים צירופי הלשונות הבולטים מן
הפשרים .אך רשימה זו אינה ממצה את כל הכינויים מן המין הזה שאפשר למצוא בחיבורים
כתתיים מקומראן אלא רק מדגימה את העיקרון המונח ביסוד הבוחן הזה.
'מורה הצדק' – זה כינוי למנהיג העדה ומייסדה ואולי גם למנהיגים נוספים שבאו אחריו
(למשל :פשר חבקוק א ;13 ,ה ;10 ,פשר תהלים [ ;]4Q171 1 iii 15ברית דמשק [גניזה] א ;11 ,כ
60שם עצם זה מופיע מיודע רק בשני כתבי־יד נוספים ,ומעיד כי שניהם טקסטים כתתיים4Q275 3 3 :
ו־ .5Q13 4 1בטקסט הידוע בשם נזיפת המבקר ( )4Q477לא שרד אזכור של תיבה זו65 .
