Page 79 - מגילות קומראן א
P. 79
בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן
'פשר' – המילה מופיעה במקרא פעם אחת ('מי כהחכם ומי יודע פשר דבר' [קהלת ח ,ב])
במשמעות של 'מובן ,פירוש' ,השאולה מן הארמית 'פשרא' 64.בארמית של ספר דניאל נקשר שם
העצם 'פשרא' לחלומות והופך למילה המציינת במיוחד את פתרון חלומות (למשל :דניאל ב,
ד; ד ,ג) .המילה 'פשר' כשלעצמה אין לה משמעות כתתית ,אך היא מופיעה רק פעמיים בלשון
המגילות במובן של 'פירוש' ללא גוון כתתי 65,ולעומת זאת כמעט בכל שאר ההיקרויות היא
מציגה פירוש בדרך האקטואליזציה למקראות בשיטתה המיוחדת של העדה .נראה שלא במקרה
נבחרה תיבה הקשורה לפתרון חלומות לציון פירושים אלה ,שכן בעלי המגילות הכתתיות נקטו
בפירושי הפשרים שיטות ביאור שהיו מקובלות בפתרון חלומות 66.המונח משמש גם לציון
פשרים סביב נושאים מסוימים ,כגון 'פשר על הקצים' ( .)4Q180 1 1למונח עצמו יש שימושים
אחדים .לעתים קרובות הוא בא כחלק מנוסחה קבועה להצגת פירוש מטיפוס הפשר .לכן הוא
מציין במחקר יחידות פירוש מסוג זה וכן את הסוגה הספרותית של חיבורים הכוללים רק פירושים
מסוג זה .עקבות של פירושי פשרים ניכרים בהודיות (למשל בתארים 'דורשי החלקות' ו'שבי
פשע') ,אך הצעת הפשרים על פרטיהם באה רק בברית דמשק ובכתבים המוקדשים לפירושים
בדרך זו .פשר מפורש אחד מופיע בסרך היחד (סרך היחד ח 67.)15–13 ,מכל מקום העובדה
שמילת 'פשר' מופיעה גם בהקשר נקי ממטען כתתי מחייבת לייחד למילה משמע כתתי רק כאשר
היא סמוכה לפירושים כתתיים מפורשים.
המונחים שנמנו בסעיף זה מבטאים באופן מפורש שייכּות לחבורת קומראן ,שכן הם
מתייחסים לתולדותיה ,לנסיבות ההיסטוריות של קיומה ולוויכוחיה הפוליטיים והאידאולוגיים
עם יריביה .ואלו בחני הלשון שנמנו כאן בתחום זה' :מורה הצדק'' ,הכוהן הרשע'' ,מטיף הכזב',
'דורשי החלקות'' ,אנשי הלצון'' ,שבי פשע'' ,פשר' (כהקדמה לפירושים על חיי העדה)68.
הביטויים 'מורה הצדק'' ,הכוהן הרשע'' ,מטיף הכזב' ו'דורשי החלקות' נבחרו משום שהם
מופיעים בכמה חיבורים .בולטת העובדה שהם באים בעיקר בברית דמשק ובפשרים .ואין זה
מפתיע ,שכן כל הביטויים הללו בנויים על פירושי פשר לנבואות ,וכאמור פירושים כאלה מצויים
בידינו בעיקר בחיבורים הנזכרים .מכיוון שרוב הביטויים הללו מופיעים רק בקבוצת הטקסטים
המשמשת גרעין יסוד לבחנים המנויים כאן ,אין הם מועילים להגדרת טקסטים שמחוץ לקבוצה
זו .אף על פי כן הם ראויים לסקירה ,שכן בהיותם סמנים של אופי כתתי הם מעידים גם על ניבים
אחרים הבאים בסביבתם והאופייניים לסגנונה של העדה .כך הם עשויים לסייע בהגדרת אופיים
של קטעים שאינם נכללים בקבוצת היסוד המשמשת מצע לבחנים .דוגמה נאה לכך היא הריבוי
'חלקות' .בצירוף 'דורשי החלקות' הוא מופיע רק בפשרים ,אך בפני עצמו הוא מופיע פעמיים גם
בטקסטים חכמתיים' :תחבולות האשה הזרה' ( )4Q184 1 17וקטע חכמתי אחר (.)4Q185 1–2 ii 14
בשניהם הוא מצטרף לביטויים אחרים המעידים על אופי כתתי.
6 4בראון ,דרייבר ובריגס (לעיל ,הערה ,)40עמ' ;833קהלר ובאומגרטנר (לעיל ,הערה ,)40ג ,עמ' .983–982
6 5ראו בטקסט הליטורגי ,1Q30 1 6ובפירוש על בראשית .4Q252 IV 5
6 6ראוI. Rabinowits, ‘Pesher / Pittaron: Its Biblical Meaning and Its Significance in the Qumran :
Literature’, RevQ, 8 (1973), pp. 219–232
67זהו פשר על ישעיה מ ,ג .ראו :ליכט (לעיל ,הערה ,)36עמ' ;178–177ד' דימנט' ,לא גלות שבמדבר אלא
גלות שברוח :הפשר על ישעיה מ 3בסרך היחד' ,מגילות ,ב (תשס"ד) ,עמ' .36–21
68בהקשר כתתי מובהק בא גם הכינוי 'כפיר החרון' ,המופיע בפשר הושע ( )4Q167 2 2ובפשר נחום (4Q169
67 .)3–4 i 5–6
