Page 76 - מגילות קומראן א
P. 76
דימנט דבורה
ו'תכון ימיהם' (סרך המלחמה ו .)13 ,12 ,לעתים הוא מוגדר בכינוי חבור או ביידוע (למשל:
פשר חבקוק ז ;13 ,סרך היחד ו ;8 ,ט ;3 ,הודיות כ [יב] .)8 ,5 ,במובנים אלה מופיע שם העצם
'תכון' בפשר חבקוק ,בסרך היחד ,בסרך המלחמה ובהודיות .בסרך היחד הוא בולט במיוחד
בשימושיו בהקשרים ארגוניים .הביטוי 'תכון הגורל' (סרך היחד ה )3 ,מציין את החלטות חברי
העדה ומנהיגיהם ,ו'תכון אנשי היחד' (סרך היחד ט )7 ,או 'איש כ/בתכונו ישבו' (סרך היחד ו,4 ,
;8השוו :ח ;19 ,ט )2 ,מציינים את ההייררכייה של חברי העדה .הביטוי 'התכונים האלה' (סרך
היחד ח ;13 ,ט )3 ,מציין כנראה את כלל ההחלטות וההוראות הקשורות לעדת היחד 55.אם כן
אפשר לראות מונח זה כמיוחד ללשונה של עדת היחד.
'מבקר' – לעומת המונחים 'יחד' ו'תכון' ,הנוגעים לסדרי העדה בכלל ,מציינים המונחים
'המבקר' ו'הרבים' תפקידים ומוסדות מוגדרים בקרב העדה' .מבקר' היא צורת בינוני פיעל מן
השורש בק"ר .במקרא משמש הפועל הזה במובן 'לבדוק ,לחפש' (השוו :ויקרא כז ,לג; יחזקאל
לד ,יא–יב) ,אך במגילות נתייחד הבינוני ככינוי למשרה מסוימת בתוך החבורה ולכן הוא מופיע
תמיד ביידוע .המונח 'המבקר' מופיע בעיקר בסרך היחד ובברית דמשק ,ובשניהם בקטעים
העוסקים בסדרי העדה 56.בשני החיבורים מדובר בתפקיד מוגדר ,אם כי בכל אחד הוא מתואר
באופן שונה מעט 57.במגילת סרך היחד נזכר המבקר כמי שאחראי להנהלת נכסי העדה (סרך
היחד ו ;20 ,השוו :ברית דמשק [גניזה] יד ,)13 ,ואילו בברית דמשק נזכרים תפקידי ניהול רחבים
יותר ,ביניהם הוראה לבני העדה ובחינת המבקשים להצטרף אליה (ברית דמשק [גניזה] ,יג–7 ,
)13ורישום עדויות על ע ֵברות אנשי העדה ( ט .)22–18 ,מדובר כאן אפוא במשרה מיוחדת לעדה.
משום כך נראה שזה תואר שנוצר בהווי העדה עצמה ,ומה גם שאין לו אח במקרא .פעם אחת
נזכר גם 'האיש הפקיד ברואש הרבים' (סרך היחד ו ,)14 ,שלפי פירוט תפקידיו הוא המבקר58.
'רבים' – ריבוי זה של שם העצם 'רב' מופיע במקרא כשם עצם כללי בכמה מובנים ('גדולים'
[איוב לב ,ט]; 'חזקים' [ ישעיה נג ,יב]) אך המצוי ביותר הוא המשמע 'רבים במספר' (למשל:
שמות כג ,ב; ישעיה נב ,יד; איוב ד ,ג) .משמע אחרון זה בא גם בכתביה של העדה (למשל :פשר
חבקוק ד ;2 ,י ;11 ,הודיות י [ב] ;16 ,סרך הברכות ד .)27 ,אך בכתבי העדה נקבע לריבוי זה
מובן מיוחד' :ציבור חברי העדה' ,והכוונה לחברים המלאים בעדה ,שעברו את כל שלבי הקבלה
אליה 59.משמע זה יוצא בבירור מן השימושים בסרך היחד (למשל :סרך היחד ו ;12 ,7 ,ט)2 ,
ובברית דמשק ([גניזה] ,ראו למשל :יג ;7 ,יד ;7 ,טו .)8 ,במובן זה מצטרף שם העצם 'הרבים'
לנסמכים אחדים כדי לציין תפקידים ,חפצים או פעולות הקשורות ל'רבים' ,היינו לכלל חברי
5 5ראו :ליכט (לעיל ,הערה ,)36עמ' .189 ,181 64
56התיבה באה עוד ארבע פעמים בטקסטים אחרים ,שכולם עוסקים בסדריה הפנימיים של החבורה:
.5Q13 4 1; 4Q275 3 3; 4Q265 4 ii 6, 8
5 7השוו סיכומו של ליכט (לעיל ,הערה ,)36עמ' ,116–115ולאחרונהR. Steiner, ‘The “mbqr” at Qumran, :
the “Episkopos” in the Athenian Empire, and the Meaning of “lbqr” in Ezra 7:14: On the Relation of
Ezra’s Mission to the Persian Legal Project’, JBL, 120 (2001), pp. 623–646
5 8ראו :ליכט (שם) ,עמ' .149
5 9ראו :ילון (לעיל ,הערה ,)38עמ' .74–73גם בלשון המשנה משמש שם העצם 'רבים' במובן 'ציבור'
(למשל :ביכורים א ,א; עירובין ה ,ו) ,ובסמיכות במובן 'שייך לציבור' (למשל' :דרך הרבים'' ,שביל הרבים'
[פאה ב ,א; בבא בתרא ו ,ז]) .אולם במשנה מדובר בכלל הציבור בעוד שבכתבי העדה מדובר בחברי העדה
בלבד.
