Page 78 - מגילות קומראן א
P. 78
דימנט דבורה
.)32לפי דרך פירושה של העדה מבוסס הכינוי על פשר לפסוק 'כי נתן לכם את המורה לצדקה'
(יואל ב ,כג; השוו :הושע י ,יב) .הצירוף מופיע בדרך כלל מיודע ,אך גם לא מיודע (ברית דמשק
[גניזה] א ;11 ,כ .)32 ,הכינוי מופיע רק בפשרים ובברית דמשק.
'הכוהן הרשע' – הצירוף בנוי כנראה על פשר לביטוי 'גבר יהיר' (חבקוק ב ,ה) 61.זה כינוי
לאישיות היסטורית המוצגת בכתבי העדה כאויב הפוליטי של מנהיגּה ,מורה הצדק ,שרדף אותו
ללא רחם .הכוהן הרשע מתואר בפרטים לא מעטים בפשר חבקוק (פשר חבקוק ח ;8 ,ט ;9 ,יא,
;4יב ,)8 ,2 ,ונזכר גם בפשר ישעיה ( )4Q163 30 3ובפשר תהלים (.)4Q171 3–10 iv 8
'מטיף הכזב' – כינוי זה מבוסס על פשר למיכה ב ,יא והוא מציין את בעל הפלוגתא העיקרי
של מורה הצדק בענייני אמונות ודעות (פשר חבקוק י ;9 ,פשר מיכה ;1Q14 8–10 4 ,ברית דמשק
[גניזה] ח ;13 ,יט .)25 ,הצירוף בא בברית דמשק ,בפשר חבקוק ובפשר מיכה .נראה שהצירוף
הדומה 'איש הכזב' גם הוא מציין את האישיות הזו (למשל :ברית דמשק [גניזה] כ ;15 ,פשר
חבקוק ,ה ;11 ,פשר תהלים [ .)]4Q171 1–2 i 18; 3–10 iv 14תיבת 'כזב' מצטרפת כסומך בצירופי
סמיכות לציין את בני הפלוגתא האידאולוגיים של אנשי העדה (למשל 'מליצי כזב' [הודיות י
[ב]' ;]31 ,נביאי כזב' [הודיות יב [ד].)]16 ,
'חלקות' – זוהי צורת ריבוי משם העצם 'חלקה' ,שבמקרא משמעו 'דברי חנופה ,דברים
חלקלקים' (למשל :תהלים יב ,ד; עג ,יח; דניאל יא ,לב) .במגילות בא ריבוי זה כסומך מיודע
בצירוף סמיכות או כתואר הפועל ,ותמיד עם הפועל 'דרש' .כך הצמד 'דורשי (ה)חלקות' (הודיות
י [ב] ;32 ,15 ,פשר נחום ;4Q169 3–4 i 2, 7; ii 2, 4; iii 3, 7 ,והשוו :פשר ישעיה )4Q163 23 ii 10 ,או
הביטוי 'דרשו בחלקות' (ברית דמשק [גניזה] א .)18 ,הביטויים בנויים על יסוד פשר לישעיה ל,
י .שימושים אלה מעידים שהמילה 'חלקות' אפיינה דרך דרש או מדרש שאנשי העדה מתחו עליה
ביקורת ,שכן הצירופים מוסבים תמיד על מעשיהם ודרכם של מתנגדי העדה ,כנראה הפרושים62.
'אנשי הלצון' – זהו כינוי למתנגדי העדה ולפי הקשריו הוא מכוון ליריבים האידאולוגיים של
בני החבורה (פשר ישעיה [ ;]4Q162 ii 6ברית דמשק [גניזה] כ .)11 ,דבר זה מתברר גם מן הכינוי
'איש הלצון' למטיף הכזב (ברית דמשק [גניזה] א .)14 ,הצירוף לקוח מישעיה כח ,יד ומרמז
לפשר מפורט לדברי הנביא שם.
'שבי פשע' – בדומה לצירוף 'אנשי הלצון' אף צירוף זה לקוח מדברי ישעיה' :ולשבי פשע
ביעקב' (נט ,כ) ,והוא הפך בידי סופרי העדה לכינוי לאנשי חבורת המגילות ,לציין את דרכם
כשבים בתשובה ונמנעים מפשע (סרך היחד י ;20 ,ברית דמשק [גניזה] ב ;5כ4Q260 IV 10 ;17 ,
;4Q266 2 ii 5הודיות ו [יד] ;24 ,י [ב] ;9 ,יד [ו] .)6 ,נראה שבצירוף משוקע פשר לקטע שלם
מנבואת ישעיה שם ,אך פשר כזה לא נשתמר במגילות שבידינו 63.בצד 'שבי פשע' משמש גם
הצירוף 'שבי ישראל' ,שאינו אלא כיווץ של לשון ישעיה (ברית דמשק [גניזה] ד ;2 ,ו ;5 ,ח;16 ,
כ ;4Q267 2 11 ;4Q266 5 i 15 ;29 ,פשר תהלים [.)]4Q171 3–10 iv 24
61ראו :דימנט (לעיל ,הערה ,)14עמ' ,269–268הערה .99 66
6 2ראו :ב' ניצן ,מגילת פשר חבקוק ,ירושלים ותל־אביב תשמ"ו ,עמ' .138
63המפל ביקרה את העובדה שכללתי צירוף זה בין המונחים המיוחדים לעדה במיוני הראשון למגילות;
ראו :דימנט (לעיל ,הערה ;)21המפל (לעיל ,הערה ,)17עמ' .76לדעתה הדבר פסול מפני שהצירוף לקוח
מלשון ישעיה .אך נימוק זה פוסל כמעט את כל הכינויים הבנויים על פשרים לנבואות ,שכן על פי רוב
הם מיוסדים על לשונות מן הנבואה .מה שהופך את הלשונות הללו לכתתיים הוא כמובן ההקשר שהם
משולבים בו ,ואין לדון בהם במנותק מהקשר כזה.
