Page 74 - מגילות קומראן א
P. 74
דימנט דבורה
העדה הוא הצירוף 'תמים דרך' .השימוש בצירוף זה מאיר את הכינוי 'מתנדבים' באור מיוחד
מתוך אמירתו של סרך היחד' :ותמים דרך כנדבת מנחת רצון' (סרך היחד ט' .)5 ,תמים הדרך',
היינו ההתנהגות הראויה בקיום תורת משה וכללי העדה ,הריהי כזבח נדבה .ניסוח הדברים בסרך
היחד בנוי על לשון התורה' :ואיש כי יקריב זבח שלמים לה' ל ַפֵּלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן
תמים יהיה לרצון' (ויקרא כב ,כא) .בנסחו את דבריו על יסוד דברי התורה משמיע בעל הסרך כי
כשם שהזובח זבח נדבה מביא בעל חיים 'תמים' ,היינו ללא פגם ,ורק אז קרבנו הוא לרצון לאל,
כך המתנדב לחבורת היחד מביא כקרבן לאל את 'תמים הדרך' שלו ,כלומר את התנהגותו ללא
פגם ,והתנהגות זו שקולה למנחת נדבה הרצויה לאל46.
'הלך בדרך תמים'' ,תמים דרך' – אופני התנהגותם של חברי העדה הן באשר למילוי ציוויי
התורה והן באשר לחיי העדה מבוטאים במערכת הניבים של לשון המקרא .שם העצם 'דרך'
במשמעות המושאלת של 'התנהגות' כבר משמש במקרא (למשל :בראשית ו ,יב; ישעיה ל ,כא).
אך ברצותם לציין את דרכם המיוחדת העדיפו אנשי העדה ליטול צירופים מסוימים המתאימים
לתפיסתם .הביטוי 'הֵֹלְך בדרך תמים' (תהלים קא ,ו) בא לידי ביטוי בסגנונה של העדה בצירופים
כגון 'להלך בתמים דרך' או 'ההולכים בתמים דרך' .צירופי הסמיכות 'תמים דרך' (למשל :סרך
היחד ח ;10 ,ט )9 ,או 'תום דרך' (למשל :סרך היחד יא ;11 ,הודיות יב [ד] ;31–30 ,לפי משלי
יג ,ו; איוב ד ,ו) הפכו למונחים קבועים לתיאור דרכי ההתנהגות הנאותות לפי השקפתה של עדת
קומראן .גיוון של הניב הזה הוא הביטוי 'להתהלך/להלכת תמים' (למשל :סרך היחד א ;8 ,ג;9 ,
ט ;9 ,סרך הברכות ה ;22 ,ברית דמשק [גניזה] א ;21 ,ב ;15 ,לפי תהלים פד ,יב) .אנשי העדה
המתנהגים לפי הכללים הנאותים מכונים 'תמימי דרך' (סרך היחד ד ;22 ,הודיות ט [א] ;36 ,סרך
העדה א ;28 ,סרך המלחמה יד ,7 ,לפי תהלים קיט ,א; משלי יא ,כ)47.
'תורה' – דוגמה אחרת לדרכה של העדה להפוך מילים שגורות בלשון המקרא למונחים
מיוחדים לה היא דרך השימוש במילה 'תורה' .אמנם כתבי העדה ממשיכים את דרכו של
המקרא כשהם מכוונים בתיבה המיודעת 'התורה' לתורת משה (למשל :נחמיה י ,לה ,לז; דברי
הימים ב כה ,ד) ,אך הם גם יוצרים צירופים חדשים שהתיבה עומדת בהם כסומך .כך הביטויים
'דורש התורה' ככינוי לאחד ממנהיגי החבורה בראשית ימיה (ברית דמשק [גניזה] ו ;7 ,ז;18 ,
פלורילגיום 4Q174 1–2 i 11 ,קתנה ' ,)4Q177 10–11 5בית התורה' ככינוי לכל העדה (ברית דמשק
[גניזה] כ )13 ,10 ,ו'אנשי התורה' ( )4Q258 1 i 1או 'עושי התורה' (פשר חבקוק ז ;11 ,ח ;1 ,יב,
;5פשר תהלים )4Q171 1–2 ii 14, 22 ,ככינויים לחברי העדה48.
4 6השימוש בשמות הגזורים משורש נד"ב לתיאור העדה מהדהד אולי גם בפשר שמציעה ברית דמשק לשירת 62
הבאר' :באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם' (במדבר כא ,יח) .בעל החיבור מזהה את 'נדיבי העם' עם
אנשי העדה או ראשיה' :ונדיבי העם הם הבאים לכרות את הבאר במחוקקות' וכו' (ברית דמשק [גניזה] ו,
.)9–8
47על השימוש במקרא בביטוי זה ובדומים לו ראו :א' הורביץ ,שקיעי חכמה בספר תהלים ,ירושלים תשנ"א,
עמ' .110–108
48על חשיבות הצירופים של המילה 'תורה' עם הפועל 'עשה' והשמות הנגזרים ממנו בכתבי העדה מעידים
צירופים כגון 'מעשי התורה' (מקצת מעשי התורה )4Q398 14–17 ii 3 ,ו'מעשיו/מעשיהם בתורה' (סרך
היחד ה ;21 ,ו .)4Q258 1a ii 1, 3–4 ;18
