Page 71 - מגילות קומראן א
P. 71

‫בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן‬

              ‫שנודעו ראשונה לחוקרים‪ ,‬וששימשו יסוד להגדרותיהם‪ .‬כדי להימנע מטיעון מעגלי יוגדרו‬
                                 ‫בעזרת הבחנים שינוסחו להלן רק טקסטים שאינם כלולים בקבוצת בסיס זו‪.‬‬

                                     ‫ג‪ .‬בחנים להגדרת כתבים כתתיים‬

              ‫מלכתחילה ברור שכתבים המתארים במפורש את מבנה העדה המיוחדת ואת דרך ארגונה הם‬
              ‫אבני היסוד של כל הגדרת חיבור שיצא מחוגי החבורה הזו‪ .‬על כן המינוח המיוחד המשמש‬
              ‫לתיאור סדרי העדה ומוסדותיה הוא הבוחן הבולט והחשוב ביותר לקביעת שייכותו של חיבור‬

                                                                                         ‫לספרות העדה‪.‬‬

                                                                    ‫‪ .1‬מונחים מיוחדים לעדה וארגונה‬

              ‫המונחים הקשורים לחיי החבורה וסדריה ניתנים לחלוקה לשלושה תחומים‪ :‬כינויים לתיאור‬
                                      ‫החבורה בכללה‪ ,‬כינויים לחברי החבורה וכינויים למוסדות החבורה‪36.‬‬

                                                                                               ‫א‪ .‬כינויי החבורה‬
              ‫בדיקה של הכינויים לחבורה המיוחדת של קומראן מעלה שהשגורים ביותר הם 'העדה'‬
              ‫ו'(ה)יחד'‪ .‬לרוב מופיעים שני שמות עצם אלה ביידוע‪ ,‬בסמיכות או בצירופים מגדירים אחרים‪.‬‬
              ‫הצורך בהגדרה מדויקת על ידי אמצעים אלו נובע מכך ששתי המילים משמשות באוצר המילים‬
              ‫של המקרא במובן כללי‪ .‬היידוע או צירופי הסמיכות הופכים אותן לכינויים מסוימים ומוגדרים‪,‬‬
              ‫ובתור כאלה הן מתייחסות בכתבי העדה רק לענייניה ולחבריה‪ .‬שיטה זו ליצירת מונחים מיוחדים‬

                                         ‫לה משמשת בסגנונה ובלשונותיה של עדת המגילות לכל רובדיהם‪.‬‬
              ‫'עדה' – תיבה זו היא כינוי מצוי ביותר לחבורה‪ ,‬בדרך כלל כשם עצם מיודע‪' ,‬העדה' (למשל‪:‬‬
              ‫סרך המלחמה ב‪ ;1 ,‬ג‪ ;11 ,‬סרך העדה א‪ ;6 ,‬סרך הברכות ה‪ ;20 ,‬ברית דמשק [גניזה] ז‪.)20 ,‬‬
              ‫לעתים היא באה כסומך מיודע ('אבות העדה'‪' ,‬עבודת העדה'‪' ,‬נשיא העדה'‪' ,‬שופטי העדה'‬
              ‫וכיוצא באלה)‪ ,‬ולעתים היא עומדת לעצמה (למשל‪ :‬סרך המלחמה ג‪ ;11 ,‬ברית דמשק [גניזה] י‪,‬‬
              ‫‪ .)8‬בצירופים אחרים עומדת המילה כנסמך המוגדר בסומכים שונים‪' :‬עדת קודש' (סרך היחד ה‪,‬‬
              ‫‪ ;20‬סרך העדה א‪' ;)9 ,‬עדת בחירו' (פשר ישעיה [‪ ;]4Q164 1 3‬פשר תהלים [‪4Q171 1, 3–4 iii 5‬‬
              ‫‪' ,)]5‬עדת האביונים' (שם‪' ,)10 ,‬עדת היחד' או 'עדתו' בלבד (סרך המלחמה ב‪ .)5 ,‬כציון לחבורת‬
              ‫קומראן מופיעה תיבת 'עדה' בחיבורים סרך היחד‪ ,‬סרך העדה‪ ,‬ברית דמשק‪ ,‬פשר חבקוק‪ ,‬פשר‬
              ‫מיכה ופשר תהלים (‪ .)4Q171‬על דרך ההיפוך מצוינים מתנגדיהם של אנשי העדה בצירופי סומך‬
              ‫שונה לנסמך 'עדה'‪ ,‬למשל‪' :‬עדת בוגדים' (ברית דמשק [גניזה] א‪' ,)12 ,‬עדת בליעל' (הודיות י‬

                                            ‫[ב]‪' ,)22 ,‬עדת ד[ורשי] החלקות' (פשר ישעיה‪.)4Q163 23 ii 10 ,‬‬
              ‫'יחד' – כינוי שגור אחר לחבורת קומראן הוא שם העצם 'יחד'‪ .‬במקרא משמשת מילה זו רק‬
              ‫כתואר הפועל‪ 37,‬ושימוש זה מצוי גם במגילות (למשל‪ :‬סרך היחד ה‪ ;5 ,‬ו‪ ;3 ,‬הודיות יב [ד]‪.)24 ,‬‬

                ‫‪ 3	 6‬לסקירה שבסעיף זה השוו‪ :‬י' ליכט‪ ,‬מגילת הסרכים‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪ ,‬עמ' ‪ .110–108‬בסקירה שלהלן‬
                ‫יינתנו ההפניות למגילות הגדולות בשמן המקובל‪ ,‬לאחר מכן הטור ולבסוף השורה‪ ,‬למשל‪ :‬סרך היחד א‪,‬‬

                              ‫‪ .5‬בקטעים קטנים יותר יינתן פירוט מלא של הקטע‪ ,‬הטור (אם יש) והשורה בסימון לועזי‪.‬‬

‫‪ 3	 7‬היו שפירשו תיבה זו כשם עצם גם בשתי היקרויות במקרא‪' :‬יהיה לי עליכם לבב ליחד' (דברי הימים א ‪59‬‬
   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76