Page 70 - מגילות קומראן א
P. 70
דימנט דבורה
ב .עקרונות לבחירת בחנים למיון כתבי קומראן 58
בפתח הדיון מן הראוי להבהיר את העקרונות שעליהם נוסד הניתוח שלהלן:
א .על הבחנים להיות מוגדרים במונחים ספרותיים שכן הם מכוונים למיון טקסטים
ספרותיים.
ב .הבחנים שהוגדרו הם :צירופי לשון או מונחים מיוחדים האופייניים ליותר מחיבור אחד.
ג .הבחנים האלה חייבים להיות מוגדרים מנקודת מבטו של המחבר ,שכן רק גישה כזו מאפשרת
הפרדה בין מחבר לקורא .הגישה המקובלת כיום בחקר הספרות ,הרואה בקהל הקוראים שותף
להענקת משמעות לחיבור ,אינה יפה ואינה מעשית לכתבי קומראן ,כי היא נוטלת את העוקץ
מעצם ההבחנה בין חיבור השייך לעדה לבין כזה שאינו שייך לה ,שהרי באוסף קומראן מצויים
חיבורים מסוגים שונים ,שכולם היו נתונים לקוראי אותה עדה .ויפה העירה ניוסום שהגישה
הבוחנת את מגילות קומראן מבחינת קהל קוראיהן אינה אלא נוסחה אחרת לתפיסה הכוללנית
שכל מה שמצוי בכתבי קומראן הוא כתתי32.
ד .על מנת שהבחנים יהיו מדויקים ונקיים במידת האפשר משיפוט ופרשנות סובייקטיוויים,
יש להעדיף בחנים הנבנים מנתונים שמשמעותם מקובלת על כל החוקרים או על רובם ,ושאין
להם פירושים שונים שינוי ניכר .גם משיקולים אלה יש להעדיף בחני יחידות מינוח וסגנון ,ורק
על יסודם להגדיר בחנים של יחידות תוכן33.
ה .יש לבסס את הבחנים על טקסטים שלמים יחסית שאופיים אינו מוטל בספק.
ו .על הבחנים להיקבע על סמך החיבורים כפי שהם נתונים בידינו היום בצורתם הסופית,
ללא עירוב שיקולים דיאכרוניים של שלבי היווצרות הכתבים .תולדות היווצרותם של כתבים
שייכות לניתוחם הספרותי ולא למיונם כפי שהם נתונים בצורתם הסופית .ואין לערבב מיון
וניתוח ספרותי ,שכן אלו שני מהלכים מתודולוגיים שונים ונפרדים .בייחוד נכון הדבר במצב
השורר היום בחקר המגילות ,שעדיין אין בו שיטת מיון מוסכמת על הכול 34.אבל אין ספק
שלאחר שיושלם המיון הבסיסי מן הסוג המוצע כאן הוא יוכל לסייע בניתוח המקורות ששולבו
בחיבורים ספרותיים מורכבים.
על יסוד הכללים שנמנו כאן ומתוך שיקולים מעשיים אני מציעה להגדיר את הבחנים על
פי גרעין הקורפוס המוסכם של כתבי העדה ,הכולל יסודות כתתיים בולטים וייחודיים .לצורך
הבחנים המוצעים כאן כוללת קבוצה זו את החיבורים האלה :סרך היחד ,סרך העדה ,סרך
הברכות ,סרך המלחמה ,ברית דמשק ,הודיות ,פשרים 35.מבחינת תולדות המחקר אלו החיבורים
32ראו :ניוסום (לעיל ,הערה ,)22עמ' .173אך גם בהצעות המיון שלה העניקה ניוסום משקל רב לקהל
הקוראים הכתתי של כתבי קומראן ובכך הציעה וריאציה של גישה כוללנית זו.
3 3בכמה מן המיונים הקודמים הועמדו יחידות תוכן בראש סדר החשיבות .ראו למשל :שטגמן (לעיל ,הערה
;)12ניוסום (לעיל ,הערה ;)22לנגה (לעיל ,הערה .)12
34מטעמים אלו יש לדחות את ביקורתה של המפל על המיון שהצעתי ,שאינו מביא בחשבון לדבריה את
תהליך היווצרות הכתבים ואת ריבוי המקורות הניכר בחיבורים מרכזיים של עדת המגילות ,כגון סרך היחד
וסרך המלחמה .ראו :המפל (לעיל ,הערה ,)17עמ' .82–80
3 5מראי המקום בהודיות מצוינים להלן על פי המניין במהדורת שטגמן ופואש ובסוגריים על פי מניין סוקניק.
עם הפשרים נמנים הטקסטים הכלולים באוסף G. Charlesworth (ed.), The Dead Sea Scrolls: Hebrew,
;Aramaic and Greek Texts with English Translations, VIB: Pesharim, Tübingen & Louisville 2002
וכן פלורילגיום ( )4Q177), Catena A (4Q174ופשר מלכיצדק (.)11Q13
