Page 69 - מגילות קומראן א
P. 69
בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן
את הבחנת היסוד לגבי עיקר מניינה של ספריית קומראן ,ואין בהן כדי להטיל ספק בעובדת
היסוד שהספרייה כוללת קבוצת חיבורים בעלי גוון מיוחד וייחודי הקשור לעדת קומראן .למרות
הקשיים בהחלתה לגבי חלק מחיבורי קומראן ההבחנה בין כתתי או לא כתתי – או אם ירצה
הקורא ,בין הקשור לעדת היחד ובין מה שנכתב בדרך המקובלת על חוגים שמחוץ לעדה –
נותרת כלי ניתוח חשוב וממשי בהבנת המגילות.
עם זאת היה המיון הבסיסי הזה תלוי במצב פרסום המגילות בשעת עריכת המחקר .כך למשל
היה ידוע אך מעט על הטקסטים של הלוח ועל החיבורים החכמתיים ,שבינתיים ראו אור .לפי
הידוע אז הם נכללו ברשימתי בחטיבת הטקסטים הלא כתתיים ,אך היום יש לשקול מיון כזה
מחדש לאור מכלול הטקסטים שלפנינו ומה שכבר ידוע על טיבם .ואף זאת ,מן הטקסטים שיצאו
לאור מיום שערכתי את רשימתי ומהתקדמות המחקר בכתבים השונים מצטיירת קבוצת כתבים
שאפשר להגדירה כקבוצת ביניים ,העומדת בין הספרות הכתתית לבין הספרות הלא כתתית.
בחיבורים מסוג זה יש רעיונות קרובים לכתבים המובהקים של עדת היחד ,אך אין הם משתמשים
בסגנון ,במינוח וברעיונות הכתתיים המיוחדים (ראו להלן)31.
המיון הראשון שהצעתי טעון אפוא עדכון ,תיקון ושיפור לפי מכלול המגילות ולאור מחקרים
שנכתבו בעשור האחרון על החיבורים השונים .המחקרים שפורסמו לאחר רשימתי לא הציעו
עקרונות מיון משכנעים המקובלים על כל החוקרים או לפחות על רובם .אף על פי שהוכרה
חשיבות המינוח והרעיונות המיוחדים לקביעת השתייכותם של טקסטים לקורפוס חיבורי העדה,
לא הוקדש מחקר ממצה לתיאורם ולניתוחם.
במאמר זה מוצע ניסיון לניתוח שיטתי של מונחי העדה ולשונותיה האופייניים לכתביה בלבד.
הדיון נבנה על עובדות יסוד שכבר הוכחו במיון הראשון שהצעתי ,והן( :א) ההרכב הדומה של
המגילות שנתגלו בכל מערות קומראן השונות והקשר של המגילות מן המערות השונות לאוסף
המרכזי של מערה ,4מעידים שמדובר באוסף אחד ,שמסיבות נעלמות נטמן בכמה מערות.
(ב) מתוך מה שהאוסף כולל ,מתוך מה שנעדר ממנו (למשל ספרי מקבים וספר יהודית) ומתוך
ריבוי העותקים של אותם חיבורים ,ברור לדעתי שמדובר בספרייה; כל הטענות שהועלו כנגד
קביעה זו חולקות על פירוש הנתונים הללו אך אינן מערערות על עצם קיומם( .ג) מכיוון שעניין
לנו באוסף טקסטים ספרותיים ,שנסיבות חיבורם והטמנתם במערות נותרו עלומות ,אין לפנינו
אלא הטקסטים עצמם ועל פיהם בלבד יש לשפוט לאן לשייכם .תיארוך החפצים הארכאולוגיים
שנמצאו במערות ותיארוך כתבי־היד – אם בשיטות פלאוגרפיות אם בבדיקות פחמן – 14נותנים
בידינו מסגרת כרונולוגית אמינה ,בין 250לפסה"נ ל־ 68–50לסה"נ ,והקשר היסטורי־ספרותי
ברור ,היינו ספרות יהודית בארץ־ישראל במאות האחרונות של ימי בית שני ,אך לא יותר מכך.
הניתוח הספרותי־הסגנוני הוא אפוא היחיד שעשוי לתת בידינו בחנים אמינים ומדויקים למיון
כתבי קומראן.
3 1ראוD. Dimant, ‘4QApocryphon of Jeremiah: Introduction’, Qumran Cave 4, XXI: Parabiblical :
Texts, Part 4: Pseudo-Prophetic Texts (DJD, 30), Oxford 2001, p. 112; idem, ‘Between Sectarian and
Non-Sectarian: The Case of the Apocryphon of Joshua’, E.G. Chazon, D. Dimant & R.A. Clements
(eds.), Reworking the Bible: Apocryphal and Related Texts at Qumran (STDJ, 58), Leiden 2005,
57 pp. 105–134
