Page 66 - מגילות קומראן א

‫דימנט דבורה‬

‫אם כן יישוב קומראן אינו יכול להוות בוחן לראשיתה של חבורת המגילות‪ ,‬שהתגבשה קודם‬
‫לכן‪ 17.‬כמה חוקרים אימצו את הצעתו של הרטמוט שטגמן לסווג ככתתיים כתבי־יד מקומראן‬
‫שאינם משתמשים במפורש בשם הויה‪ 18.‬אך ההימנעות מכתיבת שם הויה בספרות לא מקראית‬
‫אופיינית לספרות היהודית בימי בית שני בכלל‪ ,‬ואין זה מנהג מיוחד לכתבי העדה בלבד‪19.‬‬

‫יתרה מזו‪ ,‬ההימנעות מכתיבת שם הויה נוגעת למנהגי סופרים ומעתיקים‪ ,‬ואינה יכולה לקבוע‬

‫את אופיו של חיבור כפי שיצא מתחת ידו של המחבר‪ .‬קביעה זו יפה גם להצעתו של עמנואל‬

‫טוב לשייך למחברים מחוגי עדת המגילות עותקים לפי מאפייני כתיב ודקדוק מיוחדים‪ ,‬שונים‬
‫מאלו של נוסח המסורה למקרא‪ – 20‬גם כאן חל מיון כזה על העותקים ולא על החיבורים עצמם‪.‬‬

‫ועוד זאת‪ ,‬כמה עובדות מערערות את הגדרתה של שיטת כתיב ולשון מיוחדת זו כ'קומראנית'‬

‫ומיוחדת לעדה‪ .‬שני עותקים מסרך היחד‪ ,‬חיבור מרכזי של העדה‪ ,‬כתובים דווקא בשיטת הכתיב‬

‫והלשון של נוסח המסורה (‪ .)4Q261, 4Q264‬למען האמת אנו מוצאים לעתים קרובות עירוב‬
‫של שיטות כתיב באותו כתב־יד עצמו‪ 21.‬הצעה אחרת שעלתה במחקרים שונים היא לראות‬
‫בהזכרת הלוח של ‪ 364‬יום בוחן למוצא כתתי של טקסט‪ 22.‬אך כידוע לוח זה מופיע גם בכתבים‬

‫שמחוץ לקומראן ולכן אין בהזכרתו יסוד המאפיין את כתבי העדה בלבד‪ ,‬והמקרה של מגילת‬

‫‪cinquantenaire, Paris 1997, pp. 75, 94; H. Stegemann, The Library of Qumran, Grand Rapids, Mich.‬‬ ‫‪54‬‬

‫‪& Leiden 1998, p. 51; J.-B. Humbert, ‘Qumrân, esséniens et architecture’, B. Kollmann, W. Reinbold‬‬

‫‪& A. Steudel (eds.), Antikes Judentum und frühes Christentum: Festschrift für Hartmut Stegemann‬‬

‫‪ .zum 65 Geburtstag (BZNW, 97), Berlin 1999, p. 196‬וראו את סיכומה המעודכן של מגנס‪J. Magness, :‬‬

‫‪The Archaeology of Qumran and the Dead Sea Scrolls, Grand Rapids, Mich. 2002, pp. 65–66‬‬

‫‪ 1 7‬ראו מה שכתבתי על כך לאחרונה‪ :‬דימנט‪' ,‬מה התחדש' (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,14‬עמ' ‪ .)271–267‬על הקושי‬
‫שיוצר פער זמנים זה בשימוש בבוחן של תיארוך כתבי־יד העירו בין השאר‪D.K. Falk, Daily, Sabbath, :‬‬

‫‪and Festival Prayers in the Dead Sea Scrolls (STDJ, 27), Leiden 1998, p. 10; C. Hempel, ‘Kriterien‬‬

‫’‪ ,zur Bestimmung “essenischer Verfasserschaft” von Qumrantexten‬פריי ושטגמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)12‬‬
‫עמ' ‪ ,85–71‬במיוחד עמ' ‪.79‬‬

‫‪H. Stegemann, ‘Religionsgeschichtliche Erwägungen zu den Gottesbezeichnungen in den 18‬‬

‫‪Qumrantexten’, M. Delcor (ed.), Qumrân: Sa piété, sa théologie et son milieu, Paris & Leuven 1978,‬‬

‫‪ .pp. 195–217‬ראו גם‪P. Skehan, ‘The Divine Name at Qumran, in the Massada Scroll, and in the :‬‬

‫‪Septuagint’, Bulletin of the International Organization for Septuagint and Cognate Studies, 13 (1980),‬‬

‫‪pp. 14–44‬‬

‫‪ 19‬ראו‪ :‬לנגה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)12‬עמ' ‪ .63‬נראה לי שעניין היעדר הזכרת שם הויה עדיין צריך עיון נוסף‪ ,‬בייחוד‬
‫בשאלת מעמדם של חיבורים מעבדי מקרא המשתמשים בשם הויה‪ .‬ברוח זו ראו‪E. Puech. ‘Les deux :‬‬
‫’‪ ,derniers Psaumes davidiques du rituel d’exorcisme: 11QPsApa IV 4 – V 14‬דימנט ורפפורט (לעיל‪,‬‬

‫הערה ‪ ,)12‬עמ' ‪.80‬‬

‫‪E. Tov, ‘The Orthography and Language of the Hebrew Scrolls Found at Qumran and the Origins of 20‬‬

‫‪These Scrolls’, Textus, 13 (1986), pp. 31–59‬‬

‫‪ 2 1‬ראו‪D. Dimant, ‘The Qumran Manuscripts: Contents and Significance’, D. Dimant & L.H. Schiffman :‬‬
‫‪ .(eds.), Time to Prepare the Way in the Wilderness (STDJ, 16), Leiden 1995, pp. 28–29, n. 15‬ראו גם‬
‫את מסקנותיהם של מהדירי העותקים של סרך היחד מן המערה הרביעית‪P.S. Alexander & G. Vermes, :‬‬

‫‪Qumran Cave 4, XIX: Serekh Ha-Yahad and Two Related Texts (DJD, 26), Oxford 1998, p. 8‬‬

‫‪ 22‬ראו למשל‪C.A. Newsom, ‘Sectually Explicit: Literature from Qumran’, W.H. Propp, B. Halpern & :‬‬

‫‪D.N. Friedman (eds.), The Hebrew Bible and Its Interpreters, Winona Lake, Ind. 1990, pp. 167–187‬‬