Page 67 - מגילות קומראן א
P. 67
בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן
המקדש יוכיח (ראו לעיל) 23.הצעתה של קרול ניוסום לראות בביטויים לתחושה של קבוצה
נפרדת ומיוחדת בוחן לחיבור כתתי אף היא אינה עומדת בפני הביקורת ,שכן ייחוד מן הסוג הזה
אופייני גם לקבוצות אחרות ביהדות בית שני 24.דניאל פלק הציע בוחן של שימוש ליטורגי יוצא
דופן ,מתבדל או פולמוסי כדי לקבוע שתפילות מסוימות שייכות לכתבי העדה 25.אך למעשה
מתבסס בוחן זה בעיקר על ביטויים ושימושי לשון המעידים על בדלנות ,והם שמעניקים אופי
כתתי לתפילות מסוימות .אשר למנהג הליטורגי עצמו ,לא ברור כיצד ומתי נתממש .ארמין לנגה
ובעקבותיו שרלוט המפל כללו בבחנים גם את הסוגות הספרותיות .לדעת לנגה העובדה שסוגות
הסרך והפשר נתגלו רק בכתבים שנוצרו בחוגי עדת המגילות מגדירה את הסוגות הללו כבחנים
לכתבים שחוברו בתוך העדה 26.אך דבריו מבוססים על קביעה שגויה ,שהרי בפרק ט בספר
דניאל יש פירוש בשיטת הפשר לנבואת ירמיהו על שבעים השנה (ירמיה כה ,יא–יב; כט ,י),
ובדניאל יא ,ל משוקע פשר על נבואת בלעם (במדבר כד ,כד) .יתר על כן ,יחידות פשר משולבות
כבר בחיבורים המוקדמים של עדת היחד ,סרך היחד (סרך היחד ח )16–13 ,וברית דמשק ([מן
הגניזה] ,ראו למשל :עמ' ג – 21 ,עמ' ד ;3–1 ,עמ' ד ,)15–12 ,ויחידות הפשר מופיעות בחיבורים
אלו כסוגה מעוצבת ובשלה .לפיכך יש להניח שלא אנשי העדה המציאו את שיטת פרשנות
הפשר ,אלא היא הייתה נתונה לפניהם והם עיבדוה לצורכיהם .העובדה שטכניקת פרשנות זו
לא הייתה מיוחדת דווקא לעדת המגילות עולה גם מן הפירושים מן הסוג הזה המופיעים בספרי
הברית החדשה (למשל ישעיה ז ,יד מתפרש על לידת ישו במתי א ,כב–כג; וישעיה מ ,ג מתפרש
על הטפותיו של יוחנן המטביל במתי ג ,א–ג; מרקוס א ,ב–ד; לוקס ג ,ג–ו) .מעדויות אלו עולה
שסוגות ספרותיות עשויות לשמש דורות רבים וחוגים שונים ,ושכל קבוצה משתמשת בהן לזמנה
ולצרכיה .ייחודם של הפשרים מקומראן אינו אפוא בעצם הסוגה אלא בעיבודה המיוחד בחיבורי
העדה .לכן אין לקבוע את סוגת הפשר כשלעצמה כבוחן כתתי ,אלא רק את העיבוד המיוחד של
סוגה זו בספרותה של העדה .עיבוד זה מתאפיין במבנה מהודק ובמערכת מונחים מיוחדים ,שהם
אשר עשויים להיות בחנים לאופי כתתי.
הבחנים הנכונים והמדויקים לקביעת השתייכותו של חיבור לספרות עדת היחד חייבים אם כן
להתבסס על המיוחד לספרות זו ועל האופייני רק לה ,ולפי הבנתי יש להגדיר לשם כך בעיקר את
המאפיינים הלשוניים־הסגנוניים המופיעים רק בכתבים אלו .ובאמת סדריה של העדה ופולמוסיה
בפירוט ובניסוח של כתבי העדה אינם ידועים משום מקור אחר .אשר לרעיונותיה של העדה ,גם
אם יש בהם קווי דמיון לחיבורים שמחוץ לספרותה המיוחדת של החבורה ,הם באים במגילות
העדה בניסוח מיוחד ואופייני .סדריה ,פולמוסיה והשקפת עולמה המיוחדת של העדה מוצגים
אפוא בכתביה במבע לשוני ומושגי ברור ומובחן ,ורק הוא עשוי להנחות את הקורא בשיוכו של
חיבור לכתבי העדה.
מתוך הכרה בחשיבות הגדרת קני מידה מדויקים מן הסוג הזה הצעתי לפני כחמש־עשרה
שנה רשימה ממוינת של כל המגילות הלא מקראיות ,בחלוקה לשתי חטיבות עיקריות :טקסטים
23ראו את הביקורת שנמתחה בפרסומים אחרונים על השימוש בלוח זה כבוחן למוצא כתתי :פלק (לעיל,
הערה ,)17עמ' ;14–13לנגה (לעיל ,הערה ,)12עמ' ;64–63המפל (לעיל ,הערה ,)17עמ' .79–78
2 4כפי שהעירו אל נכון פלק (לעיל ,הערה ,)17עמ' 13והמפל (לעיל ,הערה ,)17עמ' .78ראו :ניוסום (לעיל,
הערה ,)22עמ' .179–178
2 5ראו :פלק (שם) ,עמ' .15–14
26ראו :לנגה (לעיל ,הערה ,)12עמ' ;63המפל (לעיל ,הערה ,)17עמ' 55 .77–76
