Page 80 - מגילות קומראן א
P. 80

‫דימנט דבורה‬

‫לא במקרה לא נכללו בסעיף זה שימושי לשון הבאים בפולמוס של עדת היחד בנוגע לשמירת‬                      ‫‪68‬‬
‫המועדים והשבתות‪ ,‬כלומר בענייני הלוח (למשל‪ :‬ברית דמשק [גניזה] ג‪ ;16–13 ,‬פשר הושע‬
‫[‪ ,)]4Q166 ii 15–16‬ובביקורתה על כהונת המקדש (למשל‪ :‬ברית דמשק [גניזה] ה‪ ;8–6 ,‬פשר‬
‫חבקוק ט‪ .)5–4 ,‬ביקורת זו איננה מנוסחת במונחים מיוחדים לעדה והיא באה גם בחיבורים‬
‫שאין בהם אותות מובהקים של חיבוריה‪ .‬כך מביא ספר היובלים ביקורת דומה על שיבוש זמני‬
‫המועדים והשבתות בידי מי שמאמצים את לוח הירח (יובלים ו‪ ,‬לה–לז) ואילו החיבור החנוכי‬
‫חזון החיות (חנוך פט‪ ,‬עג) ומזמורי שלמה (פרקים ב‪ ,‬ח) כוללים ביקורת על הכהונה בירושלים‪.‬‬
‫נראה שהביקורת בעניינים אלו הייתה משותפת לחוגים שונים מחוץ לעדה‪ ,‬ולכן אין בהם‬

                                      ‫כשלעצמם כדי לשייך חיבורים לספרות עדת המגילות‪.‬‬
‫לסיכום שני הסעיפים הראשונים אפשר לקבוע שמונחי ארגון ומונחים של פירושי פשר‬
‫המופיעים יחד בחיבורים מסוימים‪ ,‬מאפשרים לשייך חיבורים אלו בבטחה לספרות של עדת‬
‫היחד‪ .‬ענייני סדריה וארגונה של העדה בצד השקפותיה על מאורעות זמנה ועל קבוצות אחרות‬
‫ביהדות בימיה הם הבחנים האמינים והברורים לאופיו הכתתי של חיבור‪ .‬שני סוגי בחנים אלו‬
‫מופיעים במשולב רק בחיבורים מעטים‪ ,‬בייחוד בברית דמשק ובפשר חבקוק ובמקצת בסרך‬
‫היחד‪ ,‬אך העובדה ששניהם באים בחיבורים אלו מעידה שהם קשורים זה בזה ומאפשרת לקבוע‬
‫שגם אם רק אחד מסוגי הבחנים הללו מופיע בחיבור יש בו כדי לרמוז על אופיו הכתתי של‬
‫החיבור‪ .‬לפי עיקרון זה כבר עתה אפשר לקבוע את האופי הכתתי של חיבורים שלא נכללו‬

                                                       ‫בקבוצת הבסיס הראשונית‪ .‬ואלו הם‪:‬‬
‫‪ – 1Q31‬רק שרידים מועטים נותרו מכתב־יד זה אך בא בהם הביטוי 'אנשי היחד' (‪)1Q31 1 1‬‬

                                                             ‫והוא מגדיר את הקטע ככתתי‪.‬‬
‫‪ – 4Q252, 4Q254‬אלו שני עותקים של פירוש על מבחר קטעים מספר בראשית‪ ,‬שנכלל בהם‬
‫גם פשר על ברכת יעקב (בראשית מט)‪ .‬בפשר על מט‪ ,‬י נזכר הצירוף 'אנשי היחד' (‪,)4Q252 V 5‬‬
‫והוא מופיע גם בעותק נוסף של החיבור (‪ .)4Q254 4‬צירוף זה מגדיר אפוא את החיבור ככתתי‪.‬‬
‫הגדרה זו אינה מבטלת את האפשרות שבעל פירוש כתתי זה השתמש במסורות ואפילו במקורות‬
‫כתובים שאינם כתתיים‪ ,‬שכן חלקים גדולים מן הפירוש כתובים בסגנון שאין בו שום מאפיין‬

                                                                                  ‫כתתי‪69.‬‬
‫‪ – 4Q265‬מכתב־יד זה שרדו קטעים בנושאים מגוונים‪ :‬עונשים על עברות חברי העדה‪ ,‬פשרים‬
‫על דברי נבואה‪ ,‬הלכות שבת והלכות טומאה וטהרה‪ .‬זה כבר עמדו על האופי הכתתי של אוסף‬
‫זה‪ ,‬הניכר לא רק בתוכנו ובפשרים שבו אלא גם בשימוש במונחים כתתיים מובהקים‪' :‬עצת היחד'‬

    ‫(‪' ,)4Q265 4 ii 3; j 7 7–8‬המבקר על היחד' (‪' ,)4Q265 4 ii 6‬הרבים' (למשל‪.)4Q265 4 ii 4–5 :‬‬
‫‪ – 4Q275‬המונח 'המבקר' בא גם בשרידים הקטנים של טקסט זה (‪ )4Q275 3 3‬וקובע אותו בין‬

                                                                              ‫כתבי העדה‪.‬‬
‫‪ – 4Q284a‬ארבעת הקטעים הקטנים מכתב־יד זה עוסקים בדיני ליקוט ֵּפרות וטהרתם‪ .‬שני‬

‫מונחי ארגון כתתיים מופיעים בהם‪' :‬במשקי הרבים' (‪ )4Q284a 1 3‬ו'מא[נשי] היח[ׁד' (‪4Q284a 2‬‬

                                         ‫‪ ,)4‬והם משייכים את כתב־היד לכתבי עדת קומראן‪.‬‬
‫‪ – 4Q285‬הקטעים ששרדו מכתב־יד זה קרובים בענייניהם לסרך המלחמה ומתארים כנראה‬
‫את מאורעות המלחמה לעתיד לבוא‪ .‬מקום חשוב תופס בו הצירוף 'נשיא העדה'‪ ,‬המופיע‬

‫‪ 	69‬ראו‪M.J. Bernstein, ‘4Q252: From Re-Written Bible to Biblical Commentary (4QpGena)’, JJS, 45 :‬‬
                                                             ‫‪ .(1994), pp. 1–27‬וראו הערה ‪ 30‬לעיל‪.‬‬
   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85