Page 85 - מגילות קומראן א
P. 85
בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן
'אמת' – כנגד צירופים עם תיבת 'עול' כסומך עומדים לעתים קרובות גם צירופים עם מילת
'אמת' כסומך .צירופי סמיכות עם המרכיב 'אמת' היו חביבים במיוחד על מחברי העדה ,כפי
שעולה מתפוצתם הרבה .חלקם צירופים צפויים – 'בני אמת' ככינוי לאנשי העדה (סרך היחד
ד )675–5 ,וכן 'בני אמתו' (סרך המלחמה יז ;8 ,הודיות יד [ו].)4Q266 11 7; 4Q270 7 i 20 ;29 ,
מקביל לאלה הכינוי 'אנשי האמת' ,שאף כי הוא מבוסס על שמות יח ,כא ,היה לכינוי לחברי
העדה (פשר חבקוק ז ;10 ,הודיות ו [יד] .)2 ,אך תיבת 'אמת' מגדירה גם את העדה עצמה,
בצירוף 'יחד אמת' (סרך היחד ב )24 ,או 'יחד אמתו' (סרך היחד ב ;26 ,ג ;7 ,ה ;)10 ,את פועלה
של העדה ,בצירוף 'עבודת האמת' (פשר חבקוק ,ז ;)11 ,ואת שיטתה של העדה והנהגותיה,
בצירוף 'דרכי אמת' (סרך היחד ד )17 ,או 'דרך האמת' ( .)4Q259 III 4חשיבותה של תיבת 'אמת'
כמגדירה את מהותה ודרכה של העדה באה לידי ביטוי גם בכך שבסרך היחד היא משמשת לציון
תחום הטוב .תחום הטוב מכונה 'רוח האמת' ,בניגוד ל'רוח העול' (סרך היחד ג ;)19 ,המלאך
השולט ַּבטוב מכונה 'מלאך אמתו' (סרך היחד ג ;)4Q177 12–13 i 7 ;24 ,והאל מכונה 'אל אמת'
(הודיות ז [טו] .)28 ,צירופי הניגוד עם תיבת 'שקר' נפוצים פחות ,אך יש עניין בביטוי 'להקים
עדה בשקר' (פשר חבקוק י ,)10 ,האמור על העדה העוינת לעדת היחד .ביטוי זה או הצירוף 'עדת
שו (=שווא)' (הודיות טו [ז] )34 ,הם היפוך לכינויי עדת קומראן עצמה' :עדת היחד' (סרך העדה
ב' ,)21 ,עדת קודש' (סרך היחד ה ;20 ,סרך העדה א )12 ,9 ,ו'עדת אנשי תמים' (ברית דמשק
[גניזה] כ.)2 ,
'שקר' – תיבת 'שקר' מצטרפת בעיקר לעניינים בתחומי לימוד ודיבור' :תלמוד שקרם' (פשר
נחום' ,)4Q169 3–4 ii 8 ,לשון שקר' (הודיות יג [ה] ,27 ,לפי תהלים קט ,ב; משלי ו ,יז ועוד),
'שפתי שקר' (הודיות טו [ז] ,12 ,לפי תהלים לא ,יט; משלי יב ,כב ועוד) ו'אמרי שקר' (פשר
תהלים ,4Q171 1–2 i 19 ,לפי ישעיה לב ,ז) .עם זאת ,ודווקא משום שצירופים אלו ודומים להם
לקוחים מן המקרא ,כשלעצמם אין הם יכולים להעיד על אופי כתתי של חיבור נתון אלא רק
כשהם מצטרפים ללשונות אחרים בעלי אופי כתתי.
ב .לשונות ומונחים המשקפים את רעיון הגזרה הקדומה
אף בסוגיה זו נהגו מחברי העדה כמנהגם – הם נטלו מן המקרא מילים כלליות וצירפו להן
סומכים שהקנו להן משמעות מיוחדת ,או השתמשו בהן בהקשרים שהטעינו אותן במשמעות זו.
'קצים' – תיבת 'קץ' באה במקרא רק בצורת יחיד ,בעיקר במשמע 'סוף ,סיום' 76.אך שימושי
התיבה בלשון רבים במגילות מעידים שאין כאן רק עניין של 'סוף' אלא של משך זמן' ,תקופה'.
ואכן המילה כבר מופיעה במובן זה במקראות אחדים (למשל :דניאל יא ,ו–יג; דברי הימים ב יח,
ב) ,והוא שגור בלשון חז"ל' 77.קץ' היא אחת מן המילים המצויות בכתבי עדת המגילות ,והיא
מופיעה לעתים קרובות בריבוי (למשל :ברית דמשק [גניזה] ב ;10–9 ,טז ;2 ,סרך היחד א ;14 ,ג,
75ראוי לציון לשון נקבה של צירוף זה 'בת אמת' ,המופיעה בברכת נישואין .4Q502 2 6
76ראו :בראון ,דרייבר ובריגס (לעיל ,הערה ,)40עמ' ;894–893קהלר ובאומגרטנר (לעיל ,הערה ,)40ג ,עמ'
.1119–1118
77ראו ,L. Ginzberg, An Unknown Jewish Sect, New York 1970, pp. 29–30 :ושם הפניות לספרות חז"ל .ראו
גם :א' קימרון' ,דקדוק הלשון העברית של מגילות מדבר יהודה' ,עבודת דוקטור ,האוניברסיטה העברית
בירושלים ,1976 ,עמ' 296ושם מראי מקום נוספים .וראו :קהלר ובאומגרטנר (לעיל ,הערה ,)40ג ,עמ'
73 .9§ ,1119
