Page 90 - מגילות קומראן א
P. 90
דימנט דבורה
במובן הדתי .בחינת המתכות וצריפתן בכור ההיתוך היא דימוי מרכזי בנבואה לתפקידן של 78
המלחמות והמכות שיבואו על ישראל בעתיד (ישעיה א ,כה; ירמיה ט ,ו; זכריה יג ,ט; מלאכי
ג ,ב–ג) .בספר דניאל ,בן זמנן של המגילות הקדומות ,כבר מוסבת פעולת הצירוף והבחינה על
הנבחרים והצדיקים בלבד (דניאל יא ,לה; יב ,י) .תפיסה זו עומדת ללא ספק ביסוד השימוש
במילה כתבי עדת קומראן .הצירוף 'מצרף נסוים' (סרך היחד א )17 ,מבטא זאת יפה 90.הייסורים
והצער שבאו על אנשי העדה בימיהם (ראו הביטוי 'צרת מצרף' בסרך היחד ח )4 ,נראו להם
כבחינה המעמידה אותם בניסיון ,שתכליתה לצרף ולטהר את אמונתם ונאמנותם .הדבר משתקף
בביטויים 'בחוני מצרף' (סרך המלחמה יז' ,)1 ,ברורי מצרף' (הודיות ו [יד]' ,)4 ,ולב עמו יבחן
במצרף' (סרך המלחמה ; 4Q491 11 ii 12 ,וראו :סרך המלחמה טז .)15 ,אנשי העדה ראו בימיהם
ובקשיים שנערמו בפניהם 'עת מצרף' (פשר תהלים [ ;]4Q171 1–2 ii 18פלורילגיום [4Q174 1–3
.)ii 1]; 4Q177 5–6 3התיבה באה גם בריבוי' ,מצרפותיו''/מצרפיו' (ברית דמשק [גניזה] כ;27 ,
סרך המלחמה יז.)9 ,
'מבנית' – במשמע ' ִמבנה ,בניין' 91משמשת הן לתיאור מבנה העדה (סרך היחד יא )8 ,הן
לתיאור מבנה גוף האדם (הודיות טו [ז].)9 ,4 ,
'מפלג' – מילה זו משמעה 'חלק ,קטע ,קבוצה' 92.בכתבי העדה היא באה במובן של חלקים
מן העולם הנברא' :הבורא ארץ וחוקי מפלגיה' (סרך המלחמה י 12 ,וראו :הודיות טז [ח])21 ,
או בחלוקת העולם לשתי רשויות' :ובמפלגיהן ינחלו כל צבאותם לדורותם' (סרך היחד ד 15 ,וכן
שם ;16 ,וכנראה :הודיות כ [יב].)23 ,
' ַמָּזל שפתים' – צמד זה מופיע פעמיים בחיבורי גרעין היסוד' :מזל שפתיכה' (סרך הברכות ג,
)27ו'מזל שפתי' (הודיות יט [יא] .)5 ,הביטוי בנוי על הדימוי 'ִּתזל כטל אמרתי' (דברים לב ,ב),
אך בלשון המגילות כווץ הדימוי ונותר מרומז רק בשם העצם 'מזל' משורש נז"ל 93,שבהצטרפו
למילת 'שפתיים' הוא מציין מה שנוזל מן השפתיים ,דימוי מליצי ל'מילים ,דיבורים' 94.שתי
ההיקרויות הנזכרות מרמזות שמדובר בדברי לקח או בהלל ותודה.
רשימת הבחנים הלשוניים והסגנוניים לקביעת אופי כתתי של חיבור שגובשה לעיל היא גם
מעין תמצית של תיאורי ארגונה והשקפותיה של חבורת בעלי המגילות כפי שהם באים לידי
ביטוי במטבעות הלשון שלה .לכן עשויים להיות לרשימה שימושים מגוונים במחקר הקורפוס
של כתבי קומראן .הרשימה גם משרטטת באופן מבוסס ומפורט את סגנונה של ספרות העדה ואת
דרכי יצירת המונחים המיוחדים לה .אך אלו תוצאות משנה של הסקירה הזו .מטרתו העיקרית
של מאמר זה היא לספק כלי ברור להבחין בין חיבורים כתתיים במובהק של עדת קומראן לבין
חיבורים לא כתתיים שנמצאו במערות קומראן .החיבורים הגדולים שנכללים בגרעין היסוד
ששימש מצע לבחנים כאן – הסרכים ,ההודיות והפשרים – טיבם הכתתי ברור ,ועל יסודם גובשו
הבחנים המוצעים .לכן תועלתה של מערכת הבחנים המוצעת כאן בעיקר בכך שהיא נותנת אמצעי
מדויק ממה שהיה בידינו עד כה להגדיר כתבים מקומראן שטיבם לא נתברר עד עתה ולעתים הם
אף סלע מחלוקת .כדי להדגים את שימושה ותועלתה של הרשימה שגובשה כאן אבחן להלן
90ראו :ילון (לעיל ,הערה ,)38עמ' .77 ,44
9 1ראו :שם ,עמ' ;85 ,45קימרון (לעיל ,הערה ,)44עמ' .109 ,66
9 2קימרון (שם) ,עמ' .110
9 3ראו :ליכט (לעיל ,הערה ,)36עמ' .282
94ראו :קימרון (לעיל ,הערה ,)44עמ' .110
