Page 95 - מגילות קומראן א

‫בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן‬

‫אך מתוך מחקר נוסף התברר שיש חיבורים שאינם מתמיינים באופן חד־משמעי לקבוצה זו או‬
‫אחרת‪ .‬משותפת לחיבורים אלו מידה זו או אחרת של זיקה וקרבה לרעיונותיה המיוחדים של‬
‫עדת המגילות ולעתים אף לסוגת הפשר שלה (ראו הדיון להלן באפוקריפון של יהושע) אך‬
‫לא לארגונה‪ .‬עם זאת המיעוט היחסי של יסודות הקרובים לעדת היחד וכן סגנונם השונה של‬
‫חיבורים אלו מוציאים אותם מכלל כתבי העדה‪ .‬מעמד מיוחד זה מוסבר בדרך כלל בכך שכתבים‬
‫אלו שייכים לשלב שקדם להיווצרות העדה‪ .‬אך הסבר זה כרוך בתאוריות מסוימות באשר למועד‬
‫הופעת העדה על במת ההיסטוריה‪ ,‬תאוריות השנויות במחלוקת (ראו דיון לעיל)‪ .‬לכן‪ ,‬כדי להניח‬
‫מרחב להסברים אחרים‪ ,‬אני נמנעת מלהניח הנחות היסטוריות‪ ,‬ומסתפקת כאן בתיאור החיבורים‬
‫העשויים להשתייך לקבוצה זו‪ .‬כמדומני שעצם יצירת קטגוריה כזו והצעת רשימה של טקסטים‬
‫שאפשר לכלול בה עשויים לתת מבט שונה על טיבם ועל מוצאם‪ .‬אך זוהי רשימה חלקית‪ ,‬שכן‬

‫רק מחקר נוסף יגדיר ביתר דיוק את טיבם של החיבורים השונים‪.‬‬
‫מגילת המקדש – מלבד העותק הגדול הידוע ממערה ‪ )11QTa = 11Q19( 11‬נתגלו שרידים של‬
‫שני עותקים נוספים של חיבור זה (‪ )11Q20 = 11QTb, 4Q524‬ואולי שריד מעותק רביעי (‪.)4Q365a‬‬
‫החיבור כתוב כנאום אלוהי למשה‪ ,‬ומעבד קטעים גדולים מן התורה בשינויים ותוספות‪ .‬רובו של‬
‫החיבור עניינו צווים לבניית המקדש ולעבודתו‪ ,‬ונספחים אליהם פרקים אחרים מחוק המקרא על‬
‫פי שיטתם המיוחדת של הכותבים‪ .‬ריבוי הציטוטים מן תורה ואריכותם והמאמץ לחקות את סגנון‬
‫החומש משווים לחיבור הזה אופי תורתי‪ .‬אין בו צירופי לשון‪ ,‬מונחים או דרכי ניסוח האופייניים‬
‫לספרות עדת היחד‪ ,‬ואף אין נרמזים בו העדה וארגונה‪ .‬עם זאת בכמה סוגיות חוק שווה עמדתו‬
‫של החיבור הזה לגישתם של כתבים כתתיים (ראו לעיל)‪ .‬אך תחום חוק המקרא ופרשנותו‬
‫אינו מיוחד לאנשי העדה אלא היה בראש מעייניהם של כל הפלגים ביהדות בית שני ובראש‬
‫ובראשונה חכמי ההלכה‪ .‬על כן מלכתחילה אין הכרח שיטתי או לוגי לסווג מגילות העוסקות‬
‫בנושאים אלו בתור כתתיות אם אין בהן סימנים מובהקים מן הסוגים שנמנו לעיל‪ .‬אמנם מגילת‬
‫המקדש מתייחדת בפרשנותה לסוגיות של חוק המקרא‪ ,‬אך בידוע שפרשנות זו משותפת בכמה‬
‫פנים לטקסטים אחרים חסרי גוון כתתי מפורש‪ ,‬כגון ספר היובלים‪ .‬אני מציעה לסווג טקסטים‬
‫הלכתיים מקומראן לאסכולת הלכה שונה מזו של הפרושים אך מבלי לזהות אסכולה זו בשיטה‬

‫המיוחדת לאנשי העדה בלבד‪.‬‬
‫ספר היובלים – רובו של חיבור זה כתוב במתכונת של גילוי מלאך הפנים למשה על הר‬
‫סיני‪ .‬החיבור מציג את דברי ימי העולם מבריאתו עד מעמד הר סיני מתוך עיבוד סיפור התורה‬
‫בהשמטות ותוספות‪ .‬מאורעות ההיסטוריה ערוכים בספר היובלים במסגרת כרונולוגיה של‬
‫שמיטות ויובלים‪ .‬אין בספר מונחים וצירופי לשון מובהקים שמאפיינים את כתבי עדת היחד וגם‬
‫אין נזכרת בו העדה המיוחדת‪ ,‬ודי באלו להגדיר את ספר היובלים כטקסט לא כתתי‪ .‬אך יש קרבה‬
‫רבה בין עמדותיו של בעל ספר היובלים בסוגיות חוק המקרא ובעניינים אחרים ובין השקפותיהם‬
‫של בעלי הספרות הכתתית‪ .‬כך למשל יש דמיון רב בין תיאור חטאי הדורות המאוחרים בספר‬
‫היובלים (א‪ ,‬ח–יד; כג‪ ,‬טז–כה) לבין תיאורים במגילת ברית דמשק ([גניזה] א‪ ;20 ,‬ג‪ ;15–14 ,‬ד‪,‬‬
‫‪ ;15 ,13‬ה‪ ;18 ,‬ח‪ .)2 ,‬ואין צריך לומר שפולמוסו החריף של החיבור נגד לוח הירח ובעד לוח של‬
‫‪ 364‬יום (א‪ ,‬יד; ו‪ ,‬כט–לח) מקרב אותו מאוד לחוגי העדה‪ 108.‬אף העובדה שנשתמרו בין מגילות‬

‫קומראן כחמישה־עשר עותקים של חיבור זה מעידה על חשיבותו בעיני אנשי העדה‪.‬‬

‫‪ 108‬לעתים קרובות נתלית הקרבה בין ספר היובלים לחיבורי העדה בטענה המקובלת שספר היובלים נזכר‬

‫בברית דמשק‪' :‬ספר מחלקות העתים' (ברית דמשק [גניזה] טז‪ .)3 ,‬ראו למשל‪ :‬ניוסום (לעיל‪ ,‬הערה ‪83 ,)22‬‬